זיהוי הנפקות עם פוטנציאל רווח מהיר: לא מה שחשבתם
משקיעים רבים היו שמחים לרשום רווחים מהירים עבור השקעתם, למרות שניהול תיק השקעות צריך להימדד לאורך זמן תוך כדי ביצוע התאמה בין צרכי ההשקעה ואופי המשקיע. בעידן של ריביות נמוכות ומדדי מניות תנודתיים, החיפוש אחר תשואות הופך למאתגר יותר ומחייב דינאמיות, מקצועיות וגמישות מחשבתית.
חלק מהמשקיעים הפרטיים מנסים להשתתף בהנפקות אג"ח על מנת לגרוף רווחים מהירים יחסית, בזמן שלמוסדיים ישנה לעיתים השקפת עולם שונה. מבחינת המוסדיים המחפשים הזדמנויות השקעה, אחת הדרכים הנפוצות לקבלת סחורה בדרך מהירה יחסית בסכומים גבוהים, הינה השתתפות בהנפקות. אולם נשאלת השאלה, האם מדובר באסטרטגיה רווחית? או שמא ישנם גופים המוכנים להפסיד מעט רק בשביל לענות על צרכי הנזילות שלהם.
לצורך כך החלטנו לבחון את המצב, ולראות האם אסטרטגיית "ההנפקות" רווחית ומשיאה ערך למשתתפים או לא. על מנת לענות על השאלה, בחנו את ההנפקות בחודשיים האחרונים וביצועי איגרות החוב ביום המסחר הראשון. להלן הממצאים:
כפי שניתן לראות בטבלה, הנפקות החודשיים האחרונים נוצרו בממוצע הפסדים בגובה של כ-0.2% ביום המסחר הראשון, עבור אלה אשר השתתפו בהנפקות שנבחנו. נקודה מעניינת העולה מהניתוח, הינה כי יחס הביקושים מול ההיצעים בשלב המכרז המוסדי עמד על כ-2.3.
- סוגת בדרך לבורסה לפי שווי של 1.2-1.3 מיליארד שקל
- המניה של האחים וינקלבוס צונחת מתחת למחיר ההנפקה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
המשמעות, שהגופים המוסדיים בעצם צמאים לסחורה בעקבות גל הגיוסים של השנה האחרונה, ובשל צבירת מזומנים בגופים הפנסיוניים שצמצמו את חשיפתם לאפיק הקונצרני הסחיר. כתוצאה מכך נראה כי המוסדיים מוכנים לספוג הפסד קטן רק בשביל "להתכסות על היצירות".
כמובן שאנו לא מסתפקים בנתון זה, ורוצים בכל זאת לראות כיצד ניתן להרוויח מהנפקות. החלטנו לחלק את ההנפקות לשתי קבוצות, אחת הכוללת הנפקות בשווי העולה על 100 מיליון שקלים ערך נקוב. השנייה, הנפקות בסכומים נמוכים יותר. זאת במטרה לבדוק כיצד ההנפקות הקטנות יותר, בהן הביקוש מוגבל יותר, מתנהגות ביום המסחר הראשון.
לצורך בחינה מדויקת ומדגם גדול יותר החלטנו לקחת את כל ההנפקות מתחילת 2013 ולבצע עליהן את הבדיקה. יש לציין שדווקא ההנפקות הקטנות יותר השיאו למשקיעים תשואה חיובית של כ-0.5% בממוצע ביום המסחר הראשון, בעוד ההנפקות הגדולות יותר הניבו רווח של כ-0.03% בלבד (כל זאת כמובן ללא התייחסות לעמלת ההתחייבות המוקדמת לה זוכים המשקיעים המסווגים).
- ביקוש מפתיע לאגרות חוב - מה חושב שר האוצר האמריקאי על "מטבעות יציבים"
- השקעה סולידית לטווח ארוך - 4.4% בשנה, מתאים?
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- ביקוש מפתיע לאגרות חוב - מה חושב שר האוצר האמריקאי על...
את הממצאים הללו ניתן להסביר באמצעות כמה אופנים:
- הביקושים בשלב המוסדי בהנפקות הגדולות יותר, מגובים ב"ידיים חזקות" של מוסדיים שמוכנים להתפשר על המחיר רק בשביל לקבל סחורה.
- ישנם גופים שלא יכולים להשתתף בהנפקות הקטנות, מבחינת הגודל שלהם.
- ההנפקות הקטנות מתאפיינות בדרך כלל בתשואות גבוהות יותר, ומכאן גם הפוטנציאל לרווחיות ביום המסחר הראשון גבוה יותר.
- ההנפקות הקטנות נוטות לייצג חברות מסוכנות יותר - לא כל גוף יכול להשתתף בהן.
- ההנפקות הקטנות מאופיינות בחלקן באיגרות חוב אשר נמצאים "מתחת לרדאר" ולא כולם מכירים אותם.
- ההנפקות הקטנות יותר מתאפיינות בהמשך הדרך בסחירות נמוכה יותר - ולא כל אחד רוצה להחזיק בסדרות שכאלו.
לסיכום, אנו מעריכים כי בתקופה בה התשואות נמוכות והחיפוש אחר רווחי הון הופך לקשה יותר, אחת הדרכים להשיא את הביצועים הינה דווקא השתתפות בהנפקות הקטנות יותר. כמו כן, חשוב לזכור שחשיבות ניתוח המנפיק הופכת במקרים אלו לחשובה פי כמה, שכן כשבהנפקות קטנות עסקינן, לא ניתן להתעלם מסיכון המנפיק וסיכון הסחירות.
- 3.טורים מעולים , שנותנים כלים אופרטיביים. תודה לך (ל"ת)du hast 06/02/2014 10:13הגב לתגובה זו
- 2.המוסדיים מורידים את התחתונים בהנפקות למרות הסיכון (ל"ת)משקיעון 05/02/2014 18:27הגב לתגובה זו
- 1.דג מ"הסקלפיה" 05/02/2014 12:23הגב לתגובה זועמלת הזמנה למוסדיים בשיעור של בין 0.5-0.8 % משנה משמעותית את כל ניתוח הכדאיות למוסדיים ואת ההבדל מול המשקיע הפרטי!!!!!!
סקוט בסנט; קרדיט: יוטיובביקוש מפתיע לאגרות חוב - מה חושב שר האוצר האמריקאי על "מטבעות יציבים"
בסנט, צופה גידול בשימוש במטבעות יציבים, ה-stablecoins שעלול להגביר את הביקוש לאגרות חוב ממשלתיות לטווח קצר - על ההשפעות של המטבעות היציבים
בכנס שנתי בנושא אגרות החוב, הסביר סקוט בסנט, שר האוצר האמריקאי, כי שוק המטבעות היציבים, ששוויו כיום כ-300 מיליארד דולר, צפוי להתרחב בשנים הקרובות. לפי תחזיתו, ההיקף יגיע לכ-3 טריליון דולר עד 2030 - כלומר פי 10 ב-5 שנים.
המטבעות היציבים, להבדיל ממטבעות הקריפטו האחרים, הם נכסים דיגיטליים ששוויים מגובה בנכסים כמו מזומנים או אגרות חוב ממשלתיות. כל הנפקה חדשה של מטבעות כאלה דורשת גיבוי נוסף בנכסים אלה, מה שעשוי להגביר את הביקוש לאג"ח קצרות טווח. כלומר, אם בסנט רואה שוק של 3 טריליון דולר למטבעות יציבים - גידול של 2.7 טריליון ב-5 שנים, הרי שבממוצע הוא רואה ביקוש של 540 מיליארד דולר לאגרות חוב. אלו מספרים גדולים שמשנים את עקומת הביקוש לאג"ח וסביר שגם את נקודת שיווי המשקל - כלומר, תהיה לזה השפעה על מחירי אגרות החוב.
הקשר בין שוק המטבעות היציבים לשוק האג"ח מתחזק בעקבות חקיקה שנתקבלה בקיץ האחרון שקובעת מסגרת רגולטורית להנפקה וניהול של מטבעות יציבים מבוססי קריפטו. היא מאפשרת אימוץ רחב יותר של הטכנולוגיה במערכות תשלומים פיננסיות מסורתיות. ככל שמוסדות פיננסיים יאמצו את המטבעות, כך יגדל הצורך בנכסי גיבוי בטוחים, כמו אגרות חוב ממשלתיות.
בסנט ציין גם את שוק הקרנות הכספיות, ששוויו כ-7.5 טריליון דולר. קרנות אלה משקיעות בנכסים בסיכון נמוך, כולל אג"ח קצרות. אם הרגולציה תדרוש מבנקים להחזיק יותר הון עצמי נגד נכסים כאלה, הקרנות יעדיפו אג"ח ממשלתיות. זה יוסיף לביקוש הקיים.
- שר האוצר האמריקאי: ארה"ב וסין הגיעו למסגרת הסכם סחר - הפרטים יידונו בפסגה בין טראמפ לשי
- בסנט וגריר תוקפים את סין על המתכות – למה טראמפ ושי יתנהגו בסוף כאילו לא קרה כלום?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בסנט אמר שנעשות בדיקות לבחון את המגמות הללו כדי להבין אם מדובר בשינויים מבניים ארוכי טווח או בתנודות זמניות. בהתאם למסקנות, ייתכן שיתבצעו התאמות בתוכניות ההנפקה של האג"ח. המטרה היא לנהל את היצע האג"ח בהתאם לביקוש המשתנה.
סקוט בסנט; קרדיט: יוטיובביקוש מפתיע לאגרות חוב - מה חושב שר האוצר האמריקאי על "מטבעות יציבים"
בסנט, צופה גידול בשימוש במטבעות יציבים, ה-stablecoins שעלול להגביר את הביקוש לאגרות חוב ממשלתיות לטווח קצר - על ההשפעות של המטבעות היציבים
בכנס שנתי בנושא אגרות החוב, הסביר סקוט בסנט, שר האוצר האמריקאי, כי שוק המטבעות היציבים, ששוויו כיום כ-300 מיליארד דולר, צפוי להתרחב בשנים הקרובות. לפי תחזיתו, ההיקף יגיע לכ-3 טריליון דולר עד 2030 - כלומר פי 10 ב-5 שנים.
המטבעות היציבים, להבדיל ממטבעות הקריפטו האחרים, הם נכסים דיגיטליים ששוויים מגובה בנכסים כמו מזומנים או אגרות חוב ממשלתיות. כל הנפקה חדשה של מטבעות כאלה דורשת גיבוי נוסף בנכסים אלה, מה שעשוי להגביר את הביקוש לאג"ח קצרות טווח. כלומר, אם בסנט רואה שוק של 3 טריליון דולר למטבעות יציבים - גידול של 2.7 טריליון ב-5 שנים, הרי שבממוצע הוא רואה ביקוש של 540 מיליארד דולר לאגרות חוב. אלו מספרים גדולים שמשנים את עקומת הביקוש לאג"ח וסביר שגם את נקודת שיווי המשקל - כלומר, תהיה לזה השפעה על מחירי אגרות החוב.
הקשר בין שוק המטבעות היציבים לשוק האג"ח מתחזק בעקבות חקיקה שנתקבלה בקיץ האחרון שקובעת מסגרת רגולטורית להנפקה וניהול של מטבעות יציבים מבוססי קריפטו. היא מאפשרת אימוץ רחב יותר של הטכנולוגיה במערכות תשלומים פיננסיות מסורתיות. ככל שמוסדות פיננסיים יאמצו את המטבעות, כך יגדל הצורך בנכסי גיבוי בטוחים, כמו אגרות חוב ממשלתיות.
בסנט ציין גם את שוק הקרנות הכספיות, ששוויו כ-7.5 טריליון דולר. קרנות אלה משקיעות בנכסים בסיכון נמוך, כולל אג"ח קצרות. אם הרגולציה תדרוש מבנקים להחזיק יותר הון עצמי נגד נכסים כאלה, הקרנות יעדיפו אג"ח ממשלתיות. זה יוסיף לביקוש הקיים.
- שר האוצר האמריקאי: ארה"ב וסין הגיעו למסגרת הסכם סחר - הפרטים יידונו בפסגה בין טראמפ לשי
- בסנט וגריר תוקפים את סין על המתכות – למה טראמפ ושי יתנהגו בסוף כאילו לא קרה כלום?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בסנט אמר שנעשות בדיקות לבחון את המגמות הללו כדי להבין אם מדובר בשינויים מבניים ארוכי טווח או בתנודות זמניות. בהתאם למסקנות, ייתכן שיתבצעו התאמות בתוכניות ההנפקה של האג"ח. המטרה היא לנהל את היצע האג"ח בהתאם לביקוש המשתנה.
