זיהוי הנפקות עם פוטנציאל רווח מהיר: לא מה שחשבתם

אלכס לוין, מנהל השקעות, מנורה מבטחים קרנות נאמנות, בודק באילו הנפקות קיים פונטציאל רווח מהיר יותר: הנפקות בשווי גבוה או נמוך?
אלכס לוין | (3)

משקיעים רבים היו שמחים לרשום רווחים מהירים עבור השקעתם, למרות שניהול תיק השקעות צריך להימדד לאורך זמן תוך כדי ביצוע התאמה בין צרכי ההשקעה ואופי המשקיע. בעידן של ריביות נמוכות ומדדי מניות תנודתיים, החיפוש אחר תשואות הופך למאתגר יותר ומחייב דינאמיות, מקצועיות וגמישות מחשבתית.

חלק מהמשקיעים הפרטיים מנסים להשתתף בהנפקות אג"ח על מנת לגרוף רווחים מהירים יחסית, בזמן שלמוסדיים ישנה לעיתים השקפת עולם שונה. מבחינת המוסדיים המחפשים הזדמנויות השקעה, אחת הדרכים הנפוצות לקבלת סחורה בדרך מהירה יחסית בסכומים גבוהים, הינה השתתפות בהנפקות. אולם נשאלת השאלה, האם מדובר באסטרטגיה רווחית? או שמא ישנם גופים המוכנים להפסיד מעט רק בשביל לענות על צרכי הנזילות שלהם.

לצורך כך החלטנו לבחון את המצב, ולראות האם אסטרטגיית "ההנפקות" רווחית ומשיאה ערך למשתתפים או לא. על מנת לענות על השאלה, בחנו את ההנפקות בחודשיים האחרונים וביצועי איגרות החוב ביום המסחר הראשון. להלן הממצאים:

כפי שניתן לראות בטבלה, הנפקות החודשיים האחרונים נוצרו בממוצע הפסדים בגובה של כ-0.2% ביום המסחר הראשון, עבור אלה אשר השתתפו בהנפקות שנבחנו. נקודה מעניינת העולה מהניתוח, הינה כי יחס הביקושים מול ההיצעים בשלב המכרז המוסדי עמד על כ-2.3.

המשמעות, שהגופים המוסדיים בעצם צמאים לסחורה בעקבות גל הגיוסים של השנה האחרונה, ובשל צבירת מזומנים בגופים הפנסיוניים שצמצמו את חשיפתם לאפיק הקונצרני הסחיר. כתוצאה מכך נראה כי המוסדיים מוכנים לספוג הפסד קטן רק בשביל "להתכסות על היצירות".

כמובן שאנו לא מסתפקים בנתון זה, ורוצים בכל זאת לראות כיצד ניתן להרוויח מהנפקות. החלטנו לחלק את ההנפקות לשתי קבוצות, אחת הכוללת הנפקות בשווי העולה על 100 מיליון שקלים ערך נקוב. השנייה, הנפקות בסכומים נמוכים יותר. זאת במטרה לבדוק כיצד ההנפקות הקטנות יותר, בהן הביקוש מוגבל יותר, מתנהגות ביום המסחר הראשון.

לצורך בחינה מדויקת ומדגם גדול יותר החלטנו לקחת את כל ההנפקות מתחילת 2013 ולבצע עליהן את הבדיקה. יש לציין שדווקא ההנפקות הקטנות יותר השיאו למשקיעים תשואה חיובית של כ-0.5% בממוצע ביום המסחר הראשון, בעוד ההנפקות הגדולות יותר הניבו רווח של כ-0.03% בלבד (כל זאת כמובן ללא התייחסות לעמלת ההתחייבות המוקדמת לה זוכים המשקיעים המסווגים).

קיראו עוד ב"אג"ח"

את הממצאים הללו ניתן להסביר באמצעות כמה אופנים:

- הביקושים בשלב המוסדי בהנפקות הגדולות יותר, מגובים ב"ידיים חזקות" של מוסדיים שמוכנים להתפשר על המחיר רק בשביל לקבל סחורה.

- ישנם גופים שלא יכולים להשתתף בהנפקות הקטנות, מבחינת הגודל שלהם.

- ההנפקות הקטנות מתאפיינות בדרך כלל בתשואות גבוהות יותר, ומכאן גם הפוטנציאל לרווחיות ביום המסחר הראשון גבוה יותר.

- ההנפקות הקטנות נוטות לייצג חברות מסוכנות יותר - לא כל גוף יכול להשתתף בהן.

- ההנפקות הקטנות מאופיינות בחלקן באיגרות חוב אשר נמצאים "מתחת לרדאר" ולא כולם מכירים אותם.

- ההנפקות הקטנות יותר מתאפיינות בהמשך הדרך בסחירות נמוכה יותר - ולא כל אחד רוצה להחזיק בסדרות שכאלו.

לסיכום, אנו מעריכים כי בתקופה בה התשואות נמוכות והחיפוש אחר רווחי הון הופך לקשה יותר, אחת הדרכים להשיא את הביצועים הינה דווקא השתתפות בהנפקות הקטנות יותר. כמו כן, חשוב לזכור שחשיבות ניתוח המנפיק הופכת במקרים אלו לחשובה פי כמה, שכן כשבהנפקות קטנות עסקינן, לא ניתן להתעלם מסיכון המנפיק וסיכון הסחירות.

תגובות לכתבה(3):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 3.
    טורים מעולים , שנותנים כלים אופרטיביים. תודה לך (ל"ת)
    du hast 06/02/2014 10:13
    הגב לתגובה זו
  • 2.
    המוסדיים מורידים את התחתונים בהנפקות למרות הסיכון (ל"ת)
    משקיעון 05/02/2014 18:27
    הגב לתגובה זו
  • 1.
    דג מ"הסקלפיה" 05/02/2014 12:23
    הגב לתגובה זו
    עמלת הזמנה למוסדיים בשיעור של בין 0.5-0.8 % משנה משמעותית את כל ניתוח הכדאיות למוסדיים ואת ההבדל מול המשקיע הפרטי!!!!!!
אייל ויסבלום, מגדל שוקי הון, צילום: אייל טואגאייל ויסבלום, מגדל שוקי הון, צילום: אייל טואג

העוצמה של הבורסה ב-2025 הורגשה גם באג"ח - מה הצפי קדימה?

אחרי עליות שנתיות שהגיעו עד לכ-11% באפיק הממשלתי ועליות בטווח של כ-5%-7% באפיקי האג"ח הקונצרניים המרכזיים, הצפי הוא לשנה חיובית גם ב-2026

מנדי הניג |

שנת 2025 תיזכר כשנת שיאים בשוק המניות המקומי, אבל בזמן שמדדי המניות כיכבו בכותרות, גם שוק החוב רשם מהלך חיובי. האג"ח הממשלתיות והקונצרניות בתל אביב הניבו למשקיעים תשואות חיוביות, בחלק מהמקרים גבוהות מהצפוי, והדגישו שהחוזקה של הבורסה המקומית באה לידי ביטוי לא רק באפיק המנייתי אלא גם באפיק הסולידי.

לקראת סיום השנה, ובהתאם לשינוי בסביבת הריבית ולציפיות להמשך הפחתות במהלך 2026, השאלה היא מה התמהיל הנכון כרגע. אייל ויסבלום, מנהל השקעות במגדל שוקי הון, מסכם את 2025 באפיק האג"ח המקומי, מנתח את הגורמים שהשפיעו על הביצועים, ומשרטט את נקודות המפתח וההחזקה המועדפות לקראת השנה הקרובה.

עליה דו-ספרתית באג"ח הממשלתיות הארוכות

בסיכום שנתי, סדרות האג"ח הממשלתיות השקליות לטווח ארוך (10-30 שנה) בלטו בעליות בטווח של כ-8%-11%, המסתכמות בכ-5% בטווחים הקצרים-בינוניים (2-5 שנים), בעוד השקעה באפיק הממשלתי צמוד המדד הניבה תשואה שנתית ממוצעת בטווח של כ-3%-5% ואילו המדדים העיקריים באפיק הקונצרני (מדדי התל-בונד המרכזיים) מסכמים את השנה בעליות של כ-5%-7%. 

במבט קדימה, הורדות הריבית של בנק ישראל הניצבות על הפרק בשנה הקרובה צפויות לספק תמיכה לשוק האג"ח המקומי, בדומה לצפי בקשר לשוק המנייתי, כך שהמגמה ב-2026 באפיק האג"ח הממשלתי והקונצרני צפויה להמשיך את הכיוון החיובי של שנה הנוכחית, גם אם לא באותן עוצמות. 

שנת 2025 בשוק האג"ח בתל-אביב נפתחה ברגל שמאל, עם המשך עליית תשואות מ-2024 והפסדים נוכח התארכות המלחמה, הורדת הדירוג של ישראל על-ידי סוכנויות הדירוג הזרות ועליית פרמיית הסיכון של ישראל.