כשהריבית נמוכה, פיזור ומומחיות מנהל ההשקעות מקבלים משנה תוקף

בשנתיים האחרונות נהנו המשקיעים מעליות חדות במחירי איגרות החוב הממשלתיות והקונצרניות, שנבעו בין היתר מירידה ברמת הסיכון בשווקים, מסביבת הריבית נמוכה והעדר אלטרנטיבות השקעה. המשקיעים התרגלו שעל תיק 10/90 ניתן להשיג שנתית נומינלית שנעה בטווח של 6%-10%. אם תשאלו את רוב המשקיעים מה הסיכון שטמון בהשקעה זו, הם יענו לכם שזו השקעה יחסית סולידית, כי יש להם רק 10% מניות. התשובה לכך בדרך כלל נכונה, אך צריך לשים לב שיש לעיתים הבדל ברמות הסיכון בין קרנות ה-90/10.

בעיני רוב המשקיעים הסיכון האמיתי בתיק טמון ברכיב המנייתי, אך מעט מאד ידוע להם על רכיב האג"ח, שמהווה 90% מהתיק. לדוגמא, איזה אחוז מהתיק מושקע באג"ח קונצרניות, ומה האחוז שמושקע באג"ח ממשלתיות? איזה אחוז מהווה "" מהחלק הקונצרני? ומה המח"מ של האיגרות חוב? למעשה, שני תיקים של 10/90, שעל פניו נראים אותו הדבר, אך הסיכון של אחד מהם הרבה יותר גבוה מהשני, כאשר ההבדל העיקרי נובע מרכיב האג"ח.

אז איזו קרן עדיפה? לא ניתן לתזמן את השוק או לדעת מתי העליות יעצרו, והתנהגות שוק איגרות החוב עשויה להשתנות. המצב הנוכחי עשוי להמשך עוד תקופה ארוכה, אך להערכתנו, צריך להיות ערניים ולתת משקל יתר למחקר מעמיק באיגרות חוב בעלות הדירוגים הנמוכים יותר, שכן יחסי הסיכון / סיכוי השתנו.

מצד אחד חשוב לא "להתפתות" לתשואות הגבוהות יותר באיגרות חוב בעלות הדירוג הנמוך, מצד שני מהיכן מביאים את התשואה? כמו בכל דבר בחיים, צריך לדעת לעשות איזונים. במקרה של תיק השקעות זה נקרא פיזור. לכן, דווקא כעת, בתקופה בה התשואות של האיגרות חוב הממשלתיות והקונצרניות נמוכות מבעבר, חשוב לשמור על תיק מאוזן ומפוזר היטב, ולבחור במנהל השקעות שמתמחה באפיק זה ויכול להביא ערך מוסף על ידי מחקר מעמיק וניצול הזדמנויות בהנפקות, החלפת סדרות וניצול עיוותים. הדינאמיות של מנהל ההשקעות חשובה מאי פעם.

חובבי המדדים ישמחו לדעת כי המדד החדש שהשיקה הבורסה, התל בונד מאגר, מפוזר על מעל 230 ניירות בדירוגי השקעה, ובעל נמוך יחסית ופיזור בין שקלים, צמודים וריבית משתנה כך שגם הוא יכול להוות פתרון מתאים לתקופה.

למי שבכל זאת מעוניין להשקיע באגרות חוב מסוג היי יילד, בחנו את ביצועי קרנות בסיכון גבוה בשנים 2008 ו-2011, שנים של משברים, שהתאפיינו בירידות באפיק הקונצרני. ניתן היה לראות שבשנת 2008 חלקן ירדו ביותר מ-50% ובשנת 2011 ביותר מ-15%. מי שהיה חשוף לאפיק זה באחוזים ניכרים נפגע משמעותית יותר ממשקיעים אחרים. אם כי חשוב לציין שמצב הכלכלה היום שונה מאד לעומת 2008 ורמות הסיכון באיגרות חוב ירדו מאז משמעותית, בין היתר, בעקבות תקנות חודק.

כמו כן, בדקנו את ביצועי אג"ח מדינה בתקופה שבין סוף 2010 לתחילת 2011 - תקופה של עליית תשואות באיגרות חוב ממשלתיות, שבאו בעקבות עליית הריבית. אפיק השקעה זה נחשב בעיני רוב המשקיעים לסולידי מאד, אך האיגרות חוב הארוכות באותה תקופה ירדו ביותר מ-5%. מי שהכי נפגע אז היו אלו שהשקיעו בעיקר באיגרות חוב ממשלתיות בעלות מח"מ ארוך.

לסיכום, להערכתנו, המצב הקיים של תשואות נמוכות עשוי להמשך עוד תקופה ארוכה, אך חשוב מאד לשמור על פיזור רחב, דינאמיות, לברור את האיגרות חוב בפינצטה. יש להתרכז בחלק הקונצרני בעיקר באיגרות חוב בדירוג גבוה (למשל אג"ח בנקים) ולשלב רכיב בתיק. לחילופין, ניתן לפזר את ההשקעה בקונצרני על ידי מדד התל בונד המאגר.



**יעל בקר פזניק_מכהנת מנהלת השקעות במנורה מבטחים ניהול תיקי השקעות בע"מ, והוא ו/או מנורה מבטחים ניהול תיקי השקעות או חברות אחרות בקבוצת מנורה עשויים להיות בעלי ענין אישי בנושאי הסקירה. שיווק ההשקעות אינו מהווה תחליף לשיווק המתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל אדם.