למה לצפות בפרסום מדד המחירים לצרכן הקרוב?

ביום חמישי הקרוב יפורסם לחודש אפריל. מדובר במדד חשוב מכיוון שעונתית, זהו המדד הגבוה ביותר מבין המדדים, ולכן הוא משפיע רבות על ביצועי האפיק הצמוד. על פי הבדיקות שערכנו, קונצנזוס השוק ירד מעט, ונמצא כעת סביב ציפיות למדד של 0.6% (שהיו כבר סביב 0.7%). התחזית שלנו מדברת על מדד של 0.5%, כאשר על פי המודל שלנו, התחזית אף נמוכה יותר ברמה של 0.45%, כך שלא ניתן לפסול אפילו מדד נמוך יותר.

חג הפסח היה בשבוע השני של אפריל, ולמעשה, את השפעת החג, ראינו כבר בחודש מארס. כמו כן, לאחר החג, הייתה ירידת מחירים בעיקר במחירי הירקות, כאשר מחירי פירות הקיץ לא נוטים להשפיע מהותית על המדד, עקב משקלם הנמוך. על פי הסקרים שלנו, גם מחירי הביגוד, הריהוט וההנעלה ירדו ביחס לעונתיות הרגילה.

כך, נותרו לנו שני סעיפים שקשה לחזות, חופשות ובעיקר דיור. סעיף הדיור הינו חשוב במיוחד עקב משקלו הגבוה. בהתאם למודל ניסיוני שפיתחנו למדידת שכר דירה, נראה שצפויה לנו עלייה חדה של כ-1.2% (בדומה לזו שהייתה בחודש שעבר), שמהווים עלייה של 0.9% בסעיף המדד כולו. נציין כי מדובר במודל ניסיוני בלבד, המבוסס על לוחות אינטרנט. אם נשפוט מניסיון העבר, הרי שכמעט ואין חודשים בהם יש שתי עליות רצופות חדות בסעיף שכר הדירה. לכן, אם תהיה הפתעה במדד לכל כיוון, אנו מעריכים שהיא תגיע מהסעיף הזה.

האם יש להיערך למקרה של הפתעה במדד אפריל (כמו זו שהייתה במדד חודש ינואר שהיה קיצוני)?
צריך לזכור שהמדד יתפרסם ביום חמישי ב-18:30. לכן, מה שצפוי להשפיע על השוק ביום ראשון הם ביצועי השווקים בחו"ל בסוף השבוע (ובעיקר התשואות בארה"ב). לכן להערכתנו, איננו רואים צורך בהערכות מיוחדת, למעט האלוקציה הרגילה של הטיה צמודה קלה. בכל אופן, כאמור, הצפי הוא למדד מובהק חיובי ברמה יחסית גבוהה.

אם נבחן את הרכיב הקונצרני הצמוד, אנו רואים את החברות הישראליות (דוגמת בי קום ושותפות תמר) מנפיקות בחו"ל, ולעומת זאת אנו רואים חברות זרות, בעיקר מתחום הנדל"ן, שפונות להנפקה בישראל. כך למשל, ההנפקה של תמר בונד שנסגרה בביקושים מטורפים של 10 מיליארד דולר והנפקה מאוד מוצלחת של 2 מיליארד דולר.

מהצד השני, חברת הנדל"ן הניו-יורקי אקסטל מודיעה על גיוס צפוי של 700 מיליון שקל בשוק המקומי. כך שבשורה התחתונה - תזרים ההנפקות הקונצרני עדין שלילי, מה שממשיך לחזק את המחסור בסחורה צמודה איכותית בשוק. עכשיו צריך להבין את התמריץ. גיוס של 700 מיליון שקל (כ-200 מיליון דולר) אינו נחשב לתזרים גדול.

אולם בחו"ל, סביר להניח שהחברה הייתה זוכה לדירוגים נמוכים, ונאלצת לשלם פרמיית גבוהה. לעומת זאת, חברה כזו תקבל בארץ דירוג גבוה, גודל סדרה מכובד, וייתכן ואפילו כיסוי אנליזה. מכיוון שבבורסה בתל אביב המסחר באג"ח מתנהל באופן אלקטרוני ולא בין ברוקרים כמו בחו"ל, לא תהיה לאיגרת החוב פרמיית סחירות גבוהה.

לעומת זאת, באשר לחברות ישראליות שבוחרות להנפיק בחו"ל המצב שונה. לדוגמא, ייתכן ושותפות תמר חששו מחשיפה ללווה יחיד או קבוצת לווים, שתביא לקשיים בהנפקה וקושי לגייס סכום גבוה של כ-7.5 מיליארד שקלים, לכן העדיפו לצאת לחו"ל. בכל מקרה, צריך להבין שההיצע הקונצרני שיוצא, כמו בי קום, ואפילו מדינת ישראל שמנפיקה באירו, לא מקוזז על ידי הנפקות קטנות שנכנסות לבורסה הישראלית כמו דה לסר, אקסטל וזאראסיי, לכן אנו מעריכים שהמחסור הצמוד ימשיך לגדול.

***ניר קסטרו כפרי מכהן כמנהל השקעות במנורה מבטחים קרנות נאמנות בע"מ, והוא ו/או מנורה קרנות נאמנות או חברות אחרות בקבוצת מנורה עשויים להיות בעלי ענין אישי בנושאי הסקירה. שיווק ההשקעות אינו מהווה תחליף לשיווק המתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל אדם.