האם מבצע צוק איתן יביא לגידול בכמות ההנפקות של הממשלה?

על פי הפרסומים בעיתונות הכלכלית, העלות הישירה של צוק איתן הנה כ-6 מיליארד שקלים. אשר למימון המבצע, הרי שלמשרד האוצר יש כמות מזומנים גדולה, שמסתכמת נכון לסוף יוני בכ-33 מיליארד שקלים. מכאן שכרגע נראה שהאוצר אינו חייב להגדיל גיוסים, ולכן אין לחץ ממשי על שוק איגרות החוב הממשלתיות. כמובן שיש צורך להמשיך ולעקוב, שכן על פי הפרסומים, ייתכן שישנה עלות נוספת של כ-10 מיליארד שקלים שהיא סוג של נקודת איזון שלאחריה יצטרכו במשרד האוצר להגדיל את היקף ההנפקות.

בינתיים האינפלציה הנמוכה בלאו הכי ממשיכה לרדת. ראינו כבר ירידה במחירי הדלק ובחודשים הקרובים אנו מעריכים כי האינפלציה המצטברת 12 חודשים אחורה עשויה להגיע ל-0 - שזה די מדהים. האינפלציה הנמוכה איפשרה לבנק ישראל להוריד את הריבית לשפל היסטורי, הדומה לשנת 2009. לאחר ההורדה פורסמו נתונים חדשים על שוק העבודה והם מרמזים על היחלשות - האם קיימת אפשרות להורדה נוספת?

העלייה בשיעור האבטלה, שאגב מתייחסת לתקופה שלפני הלחימה בעזה, משקפת את החולשה בשוק התעסוקה. העלייה בשיעור האבטלה מרמה של 6% ל-6.3% לוותה גם בעלייה קלה בשיעור ההשתתפות. מדובר בגורם התורם לאפשרות, שלהערכתנו קיימת להורדת נוספת. יחד עם זאת, כיום, המשקיעים כבר רגילים לסביבת ריבית אפסית ופחות מתרגשים מכך.

האפשרות קיימת אבל הרי הורדת הריבית לא ממש עוזרת
הורדות הריבית עד כה לא הצליחו לשנות את כיוון שער החליפין וגם האחרונה לא גרמה לשחקני המט"ח להתרגש מדי. מכאן שסביר שמאחורי החלטת עומדת בעיקר סולידריות למצב, ונראה שאפילו חברי הוועדה המוניטארית אינם מצפים שהורדת הריבית תשנה את כיוון שער החליפין או המשק באופן משמעותי.

במצב הנוכחי, סביר שיצואנים רבים מסתכלים על שוויץ בקנאה, לא רק בשל השלווה המאפיינת אותה, אלא גם בשל ההחלטה האמיצה לקבע את שער החליפין של הפרנק אל מול האירו בשנת 2011. החלטה כזו הייתה יכולה להצליח או להיכשל בגדול, ובכדי שהיא תעבוד יש צורך באמינות חזקה של הבנק המרכזי. כלומר, המשקיעים צריכים להבין שהבנק המרכזי מוכן לרכוש כמות אין סופית של דולרים, גם במחיר של הדפסת שקלים ועיקורם דרך שוק המק"מ. בפעם הקודמת שבנק ישראל רכש דולרים הוא ספג ביקורת על כך שעלויות הגיוס בשוק המק"מ עלו על הרווח שהתקבל מהשקעת הדולרים וגרמו להפסדים כבדים.

בהקשר זה מעניין לציין שבשוויץ רכשו את אמון המשקיעים באמצעות רכישות של מעל 200 מיליארד דולר בשנה הראשונה, אך מאז, הפרנק נסחר מעל "הרצפה" שנקבעה וכמות הרכישות של הבנק המרכזי קטנה באופן משמעותי. כלומר, באווירה הצבאית של ימינו, יצרו הרתעה מספקת והשיגו שקט.

כלומר, בנק ישראל סיפק סוכריה שתורמת בעיקר למשקיעים ופחות למשק.
בינתיים כך זה נראה, אם כי הורדת ריבית נוספת מגבירה את הסיכון בהמשך התייקרות של מחירי נכסים פיננסים (השפעה חיובית על איגרות חוב ומניות) וריאליים - כלומר נדל"ן. במקרה כזה, הלחצים לעליית מחירים עשויים לגדול בשל הביקושים שרק יצטברו עם דחיית חוק המע"מ לאוקטובר.

מבחינת איגרות החוב, אנו מעריכים שכרגע השוק אינו מגלם הורדת ריבית נוספת ונראה שאת כיוון האג"ח הממשלתיות יקבעו הנתונים בארה"ב אשר משפיעים על התשואות באג"ח הממשלתיות האמריקניות. ראינו זאת היטב בעליית התשואות החזקה ביום חמישי (31.7.14) אשר גררה ירידות של כ- 0.6% באג"ח הארוכות בישראל, ותמונות ראי ביום שלישי (29.7.14), לאחר ירידת התשואות בארה"ב ביום שישי האחרון.

חשוב לציין שבסוף החודש צפוי פירעון האיגרת הממשלתית שקלית 814 בהיקף של כ-15 מיליארד שקלים. פירעון זה מצטרף לכ-3.2 מיליארד שקלים שייפדו באפיק הקונצרני הסחיר. מדובר בתדלוק מזומנים משמעותי שיסייע להערכתנו בעיקר לאג"ח הממשלתיות השקליות במח"מ קצר-בינוני והקונצרניות בדירוגים גבוהים. בענף קרנות הנאמנות, ניתן להבחין בגיוסים קלים בתעשייה, ונראה שהמימוש שהחל לפני המבצע בעזה נרגע ושינה כיוון.

ניר קסטרו כפרי מכהן כמנהל השקעות במנורה מבטחים קרנות נאמנות בע"מ, והוא ו/או מנורה קרנות נאמנות או חברות אחרות בקבוצת מנורה עשויים להיות בעלי עניין אישי בנושאי הסקירה. שיווק השקעות אינו מהווה תחליף לשיווק המתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל אדם.