השוק יקר? הנה 60 מיליארד שקל שכעת בקרנות עם אפס תשואה - זה הפוטנציאל

לא סתם קיבלו כהנמן וטברסקי פרס נובל על מחקר כלכלי-פסיכולוגי, העוסק בין היתר באפקט העיגון שמשפיע עלינו כבני אדם. זוהי גם הסיבה שהסתכלות על תשואות או רמת מרווחים והשוואה להיסטוריה יוצרת תחושה של שוק יקר לאורך זמן. בפועל, מה שרבים חשבו כיקר לפני שלוש שנים, הסתבר כזול לפני שנתיים, מה שחשבו כיקר לפני שנתיים, הסתבר כזול לפני שנה ומה שחשבו כיקר בתחילת השנה נראה היום כזול.

מה ניתן לעשות בכדי להשביח את התיק הממשלתי?
הגענו למצב השקעתי מעניין במיוחד. במרבית העקום, עד טווח של כשמונה שנים, התשואות בישראל נמוכות מאלו האמריקאיות והפער השלילי הגבוה ביותר נמצא במח"מ הבינוני. אולם, נראה שמדובר באזור יקר יחסית אשר מזמין להערכתנו יצירת בינוני סינטטי על-ידי שילוב של איגרות חוב קצרות (אפשר בריבית משתנה אשר מעניקות עודף על המק"מ ואשר למרות מגמת ירידת הריבית הניבו תשואה עודפת על המק"מ בשנה האחרונה), זאת לצד איגרות חוב ארוכות שלפחות מניבות תשואה עודפת על האמריקאיות המקבילות.

כיצד תוכל מדינת ישראל להנפיק בעולם שאין מרווח בין התשואות המקומיות לאמריקאיות?
בקשר זה נציין שאין מרווח באיגרות המקומיות. אם נסתכל על האיגרות הממשלתיות של ממשלת ישראל אשר נסחרות בדולר, נראה שפתאום המרווח הטבעי חוזר. כך למשל, האיגרת הישראלית הנפדית בנובמבר 2016 נסחרת בתשואה של 0.76%, כ-14.5 נקודות בסיס מעל האג"ח האמריקאית המקבילה. בטווח לפדיון בינוני של כחמש שנים, ניתן לקבל תשואה דולרית של כ- 2.02%, כ-54 נקודות בסיס מעל האיגרת האמריקאית המקבילה וכ-0.80% יותר מהאיגרת הממשלתית השקלית.

זוהי בדיוק הסיבה שאנו ממליצים לתבל את תיק המדינה באיגרות חוב של מדינת ישראל, אבל כאלו שמעניקות תוספת תשואה משמעותית, גם אם המשמעות היא חשיפה מסוימת לדולר. כמובן שמי שמעוניין יכול לגדר בקלות את המטבע. אגב, בתוך האפיק הממשלתי אנו עדיין מעדיפים את השקלים על פני הצמודים, בעיקר נוכח הכניסה לעונת המדדים הנמוכים וסביבת האינפלציה האפסית.

זרימת כספים לאפיק הקונצרני
אנו מעריכים שבקרוב שוב נראה זרימת כסף גדולה לאפיק הקונצרני. להערכתנו, היום כבר לכולם ברור שריבית נמוכה מובילה למרווחים נמוכים, ובעוד הריבית בישראל בשפל, המרווחים עדיין ברמות גבוהות מהשפל שראינו במאי. בכלל נראה שאנו נמצאים על סף מהפכה בתמהיל ההשקעות של הציבור.

חלק משמעותי מפדיון של כ-13 מיליארד שקלים באיגרת הממשלתית שקלית 814 היה יכול להגיע לחוף המבטחים של הקרנות הכספיות, אבל לא נראה שזה מה שיקרה. הריבית הנמוכה במשק, בשילוב דמי הניהול הגלומים בקרנות, הופכים את המכשיר לנטול תשואה. המק"מים נסחרים בתשואה של כ- 0.25%, אם נוריד מכך דמי ניהול (שבחלק מהקרנות מגיעים ל-0.19%) ודמי נאמנות שמגיעים לרוב ל-0.02%, אזי נקבל מכשיר נחות במיוחד. כשלוקחים בחשבון שמדובר בקטגוריה בהיקף של כ-60 מיליארד שקלים אזי נראה שמדובר בפוטנציאל עצום. להערכתנו, מרבית הכסף יעבור לאפיק הממשלתי ומשם לקונצרני וגם קצת למניות.

***אין לראות באמור לעיל משום המלצה לביצוע פעולות ו/או ייעוץ השקעות ו/או שיווק השקעות ו/או ייעוץ מכל סוג שהוא. המידע המוצג הינו לידיעה בלבד ואינו מהווה תחליף לייעוץ המתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל אדם. כל העושה במידע הנ"ל שימוש כלשהו - עושה זאת על דעתו בלבד ועל אחריותו הבלעדית. החברה ו/או הכותבים מחזיקים ו/או עלולים להחזיק חלק מן הניירות המוזכרים לעיל