סוף עונת המדדים הגבוהים: הכיוונים המועדפים על הפיקדונות והקרנות

המדד האחרון סגר את עונת המדדים הגבוהים, ואם כך היא נראתה, מטריד לחשוב כיצד תיראה עונת המדדים הנמוכים שצפויה ללוות אותנו עד חודש מארס. חשוב להדגיש שאנו נמצאים בסביבה דיפלאציונית. הסעיף היחיד שמתייקר הוא הנדל"ן, ומרבית העסקים סובלים מצרכן מוחלש המתקשה לשמור על קצב הקניות, שמחפש אלטרנטיביות חכמות בחו"ל וקופונים למיניהם. מעניין לשים לב שמחירי הסחורות והאנרגיה בעולם נמצאים במגמת ירידה וכך גם ציפיות האינפלציה באירופה ובארה"ב.

לאן יזרום הכסף?
להערכתנו, ישנה כעת עדיפות לשקלים, אולם צריך לזכור שישנם 60 מיליארד שקלים בקרנות הכספיות, שלאחר דמי ניהול ודמי לא משאירות בידי הלקוח. בנוסף, כ-940 מיליארד שקלים עדיין נמצאים בפיקדונות ותוכניות חיסכון. השילוב של מגמה חיובית ארוכה בשוק ההון והריבית האפסית, עשויה להוביל נתחים גדלים והולכים מאוכלוסיית "הפיקדונות" והכספיות לכיוון של איגרות חוב ממשלתיות.

נציין כי השווי המצרפי של החזקות הציבור באיגרות החוב הסחירות של מדינת ישראל עומד על כ-410 מיליארד שקלים. מספיקה זליגה של 5% להשקעות המקוטלגות כ"הילוך" אחד גבוה יותר, בכדי שנראה גידול של למעלה מעשרים מיליארד שקלים בביקוש לאיגרות חוב בדירוגים גבוהים.

כלומר, מעבר מאג"ח ממשלתיות לקונצרניות בדירוגים גבוהים. ניתן להניח שגם מוסדיים שרוצים להחזיק חלק מהתיק ברכיב צמוד מדד יגדילו דווקא באיגרות הקונצרניות בדירוגים של AA- ומעלה. בצורה זו ניתן להשיג סוג של איגרת חוב ממשלתית משודרגת בתקופה שגם ככה אין תשואה מהמדדים ובכלל.

בכל מקרה, את צרכי המשקיעים כבר ניתן לזהות בשוק. בשבוע שעבר הנפיק מזרחי טפחות איגרות חוב ברמת פיקדון בהיקף ענק של 3 מיליארד שקלים. למרות הסכום החריג, האיגרות החדשות זכו לביקושים של כ-3.9 מיליארד שקלים מגופים מגוונים, בהם גופי הפנסיה הגדולים בישראל.

יום לאחר מכן, הנפיק בנק הפועלים סידרה חדשה שזכתה בשלב המוסדי לביקושים של כ-4 מיליארד שקלים. מתוך אותן התחייבויות של המוסדיים, החליט הבנק לקבל "רק" כ-2.8 מיליארד שקלים ובימים הקרובים סביר שנראה ביקושים נוספים מהציבור אשר יגדילו את הסדרה לכ-3.5 מיליארד שקלים.

מה המרווחים שניתן לצפות בדירוגים גבוהים אלה?
מדובר בתוספת תשואה בדירוגים הגבוהים של כ-80 נקודות בסיס. זה אולי לא נשמע הרבה, אבל אסור לשכוח שהמק"מים מעניקים כ-0.25% לשנה. כלומר, צריך השקעה של כ-3.25 שנים על מנת לסגור את המרווח "הנמוך" כביכול של 0.8%. יש לציין שמדובר על 0.8% כל שנה עד סוף התקופה.

היתרון הגדול של איגרות החוב בדירוגים הגבוהים הוא עודף התשואה שלהן על פני האג"ח הממשלתיות ורמת הסיכון המינורית מאוד. מאחר שתוספת התשואה לא השתנתה כל כך, והתשואות הממשלתיות ירדו, אנו מאמינים כי נוצר מצב בו התוספת מאוד מעניינת.

נקודה חשובה נוספת היא התנהגות האג"ח הקונצרניות השונות בתקופה משברית. מבדיקה שערכנו עולה כי איגרות החוב בקבוצת ה-A סובלות לרוב מפתיחת מרווחים משמעותית בעת משבר, כמו זה שראינו בסתיו 2011. לעומת זאת, באיגרות החוב בדירוגים הגבוהים מקבוצת ה-AA, המרווחים נשארים נמוכים וכך גם השונות בין האיגרות בקבוצה.


***גלעד גרומר מכהן כמנהל שיווק ולקוחות במנורה מבטחים קרנות נאמנות בע"מ, והוא ו/או מנורה קרנות נאמנות או חברות אחרות בקבוצת מנורה עשויים להיות בעלי ענין אישי בנושאי הסקירה. שיווק ההשקעות אינו מהווה תחליף לשיווק המתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל אדם.