הבנקים המרכזיים מתדלקים את השווקים: ומה קורה אצלנו?

בחודשים האחרונים, ציפיות האינפלציה בישראל הגיעו לרמות שפל נמוכות היסטורית מאז המשבר החמור של 2008. אלו מגלמות שנתית ממוצעת של כ-0.75% לשנתיים, 1.15% לארבע שנים וכ-1.74% לעשר שנים. יחד עם זאת, בשנים האחרונות התמונה הכללית השתנתה, וזו מחייבת בחינה שונה של הנתונים הכלכליים השונים בטרם קבלת החלטות השקעה.

ראשית, כדאי לזכור שמדד חודש ספטמבר היה המדד הראשון בעונת המדדים הנמוכים. מכאן שניתן לטעון כי ייתכן וציפיות האינפלציה דווקא מוטות כלפי מעלה וכניסה אל עומק עונת המדדים הנמוכים רק תקטין עוד את ציפיות האינפלציה. בהקשר זה נציין כי הערכות החזאים למדדים המצטברים עד חודש מארס עומדים על 0.6%-.

להערכתנו, בהתחשב במדדים הצפויים ובעובדה שאיגרות החוב צמודות המדד לא בדיוק ייהנו מתוספת האינפלציה לתשואה לפחות עד חודש מארס, לא נראה שיש לחץ כלשהו לרוץ ולהגדיל החזקות באג"ח הצמודות. למרות זאת, אם ניקח את התחזית להמשך סביבה דפלציונית כמה צעדים קדימה, הרי שבנק ישראל עשוי להגיב בהרחבה מוניטארית נוספת שתימנע לתפישתו דחיית רכישות והתפתחות תהליך ממתן. פעולות הרחבה נוספות יכולות להיות הדפסת שקלים ורכישת איגרות חוב ארוכות (כפי שעשו בארה"ב וכפי שעדיין עושים היום ביפן ובאנגליה).

אפשרויות נוספות הן הורדת נוספת ו/או צמצום הנפקות המק"מ, שלמעשה מהוות סוג של הורדת ריבית (פחות היצע של , מחיר יקר יותר ותשואות נמוכות יותר). כל הפעולות הללו אמורות להגדיל את כמות הכסף (ומכאן לירידת הערך שלו).

מבחינה השקעתית, אנו מעריכים שהאסטרטגיה בעלת הסיכוי הטוב ביותר לניצול מטרתו של להימנע מדפלציה, היא רכישת איגרות חוב בדולרים. כך, ניתן ליהנות מהתחזקות הדולר, שלהערכתנו צפויה להיות חזקה בהרבה מהאינפלציה שתיווצר כתוצאה משינוי זה.

בנוסף, אנו מעריכים כי ניתן להגדיל את היקף ההשקעות בחו"ל על חשבון ההחזקה באיגרות חוב הצמודות המקומיות, ובכך ליצור תיק עם רכיב שקלי שימשיך ליהנות מתשואה גבוהה יחסית בעונת המדדים הנמוכים, בשילוב הגנה מפני ייבוא אינפלציה. נציין שבתקופה האחרונה התחזקות הדולר אינה מצליחה להרים את האינפלציה בארץ, בעיקר בשל הצניחה במחירי הסחורות והאנרגיה. לראייה, ירידת מחירי הדלק בתחילת החודש למרות התחזקות של בשער הדולר בכ-10%.

כפי שהזכרנו בעבר, אנו נמצאים במצב נדיר יחסית, בו התשואות בארה"ב גבוהות מבישראל וכך גם המרווחים באיגרות החוב הקונצרניות (זאת מבלי שהזכרנו את המצב המדיני והביטחוני בישראל).

המנוע של השווקים
נראה שהמנוע של השווקים הם הבנקים המרכזיים. בעוד שבארה"ב החליטו להפסיק להדפיס כסף, והנתונים משוק העבודה שם בהחלט מרשימים, באירופה, יפן, אנגליה וסין דווקא לוחצים על הדוושה. במסיבת העיתונאים שנערכה בשבוע שעבר אמר מריו דראגי, יו"ר ה-ECB, כי הבנק ימשיך לרכוש מגובות נכסים למשך שנתיים. בנוסף, ציין כי כל חברי הוועדה המוניטארית תומכים בביצוע צעדים נוספים, מעבר לאלו הננקטים כעת, אם המצב הכלכלי ידרוש זאת.

במילים אחרות, ניתן לצפות להשקת תוכנית QE אירופית הכוללת רכישות אג"ח ממשלתיות בחודשים הקרובים. זה כמובן יחליש את האירו, יחזק את הדולר ויתמוך בשוקי המניות בעולם (בשילוב עם ההרחבה של יפן, אנגליה וסין שביצעה לאחרונה צעדים לבלימת התחזקות המטבע שלהם).

להערכתנו, התנודתיות בשוק המניות עשויה לעלות, אך בבחינת משוואת סיכוי-סיכון, נראה כי הפיצוי עבור הסיכון במניות נראה אטרקטיבי ככל שהבנקים המרכזיים בעולם ממשיכים לתדלק את השווקים בכסף והכלכלה האמריקנית ממשיכה למשוך קדימה.

מכאן, אנו מעריכים שקיימת עדיפות לאפיק השקלי בארץ, ומרבית הסיכויים שהאינפלציה, אם תגיע, תגיע מהדולר. כדאי לנצל את עודף התשואה בחו"ל ולרכוש איגרות חוב דולריות. ניתן גם לשלב מניות בחו"ל וליהנות מהמשך ההרחבות הכמותיות של הבנקים המרכזיים בעולם.

גלעד גרומר מכהן כמנהל שיווק ולקוחות במנורה מבטחים קרנות נאמנות בע"מ, והוא ו/או מנורה קרנות נאמנות או חברות אחרות בקבוצת מנורה עשויים להיות בעלי ענין אישי בנושאי הסקירה. שיווק ההשקעות אינו מהווה תחליף לשיווק המתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל אדם.