לנווט ספינה בשוק סוער: קבלת החלטות בשוק ההון קשה מאי פעם

בימים האחרונים קיבלנו תזכורת לכך שלא ניתן לתזמן את השווקים. מדדי קונצרניות ירדו בחודש האחרון בטווח של 2.4%-7.6% ומחקו את כל העליות מתחילת 2014. בעצם כל מי שנכנס לאחרונה לשוק וחשב שיידע לצאת בול בזמן - קיבל הוכחה לכך שזה לא עובד, לכן חשוב מלכתחילה להתאים את רמת הסיכון הנכונה ולא להתפתות לסיכונים, שלא בהכרח מתאימים לאופי וטווח השקעה.

לאחר הירידות האחרונות, הציבור החל לברוח מאג"ח קונצרניות, במחשבה שיידע מתי לחזור. אבל ההיסטוריה מלמדת אותנו שכשהעליות חוזרות, גם הן מאד מהירות וחדות. למשל, אחרי משבר 2008, מדד תל בונד 20 עלה מסוף נובמבר 2008 ועד סוף מארס 2011 ברציפות, ובכך השלים עלייה של קרוב ל-50%, אך רק בחודש הראשון לעליות הספיק להשלים עלייה של כ-10% ובחצי שנה ראשונה של כ-20% - כך תמיד נוצר מצב שרוב הציבור יוצא מהשוק אחרי רוב הירידות וחוזר אחרי רוב העליות.

מה קורה הלאה?
האם האירועים האחרונים היוו רק טריגר למימוש שהתבקש כבר הרבה זמן?האם זה היפוך מגמה והירידות יזלגו גם למניות? האם אנו בדרך למשבר כלל עולמי? במרכז הסערה עומדת רוסיה והירידה במחירי הנפט. להערכתנו ההתפתחויות שם יהיו בעלי השפעה הכי גדולה על השווקים בתקופה הקרובה.

הצניחה במחירי הנפט פוגעת פגיעה אנושה בכלכלת רוסיה, אך הדבר המדאיג יותר זו החשיפה של הסקטור הפיננסי באירופה לרוסיה שמסתכם בכ- 200 מילארד אירו ועוד כ-60 מיליארד למדינות המפרץ. נתון מדאיג נוסף זו החשיפה של סקטור הפיננסים בארה"ב לסקטור האנרגיה, שמאד נפגע מהירידה במחירי הנפט. צריך לקוות שהאירועים אכן לא יתפתחו ל"אפקט דומינו", שיגרור שוב משבר כלל עולמי. מאידך, הבנקים המרכזיים מצויים בכוננות עם ריביות אפסיות ומוכנים להדפיס הרבה מאוד כסף ולהזרים לבנקים במידת הצורך.

בצד החיובי, הירידה במחירי הנפט טובה לסקטור העסקי, מורידה עלויות ייצור ותובלה ובכך מגדילה את רווחי החברות. גם הצרכן מוציא פחות כסף על דלק ויש לו יותר כסף להוציא על צריכת מוצרים אחרים. כל אלה בסופו של דבר אמורים להביא להשפעה חיובית על הכלכלה העולמית ולדחוף את השווקים קדימה.

כמו כן, מחירי אנרגיה נמוכים ישמרו על נמוכה שתאפשר לבנקים המרכזיים להמשיך במדיניות מוניטארית מרחיבה. סביר ביותר להניח שבתקופה הקרובה נראה עדיין עצבנות בשווקים שמושפעת בעיקר מפאניקה, עד שיתחילו לתמחר את היתרונות בירידת מחירי האנרגיה וההזדמנויות שנוצרו.

מה עושים בתיק?
כאמור, לא ניתן לתזמן את השווקים ולדעת בדיוק מה יקרה, אך בהחלט ניתן לנקוט במספר פעולות שיצמצמו את התנודתיות והסיכונים. להשקיע באג"ח קונצרניות בדרוגים גבוהים ולשמור על פיזור סקטוריאלי גדול, תוך התרכזות בסקטורים דפנסיביים יותר, כמו הבנקים בארץ. ניתן להקטין את הרכיב הקונצרני בישראל ולהעביר לאג"ח קונצרנית בדירוג השקעה נקוב דולר בחו"ל. שוק האג"ח בארץ הרבה יותר תנודתי מאשר בחו"ל, כיוון שהוא פחות סחיר ורמת הסיכון של רוב החברות כאן גדולה מחברות בחו"ל (מינוף, היקף פעילות וכו').

לדוגמא, בירידות האחרונות מדד תל בונד 20 איבד 2.3% מאז תחילת חודש דצמבר, בעוד מדד אג"ח בדירוג השקעה בארה"ב ירד רק ב-0.35% בתקופה המקבילה. כמו גם, תל בונד תשואות ירד מתחילת חודש דצמבר 5.4% בעוד שמדד אג"ח HY בארה"ב איבד 1.32% בתקופה המקבילה.

ניתן לראות בטבלה הבאה שבתקופה של ירידות יש תופעת "fly to safety", הציבור בורח לאפיקים שנחשבים "חוף מבטחים" כמו אג"ח ממשלתיות ודולר ארה"ב, שעולים כתוצאה מכך.

להערכתנו באג"ח ממשלתיות זו הזדמנות להאריך . בתקופה סוערת זו לא צפויות העלאות . הורדת תחזית הדירוג ע"י סוכנות פיצ' כבר מגולמת בתמחור. במיוחד בתרחיש שלילי סביר שייווצרו רווחי הון באפיק השקעה זה וככל שהמח"מ ארוך יותר - כך הם יהיו גדולים יותר.

כנ"ל לגבי מניות. אמנם ישראל לא ממש חשופה לרוסיה, שמהווה רק 2% מהייצוא של ישראל (בעיקר תוצרת חקלאית), אך שוק המניות המקומי לא סחיר ויכול להיות הרבה יותר תנודתי מאשר ה-s&p 500. לכן כדאי גם להסיט חלק משמעותי למניות ארה"ב עם חשיפה לדולר.


***יעל בקר מכהנת כמנהלת השקעות במנורה מבטחים ניהול תיקי השקעות בע"מ, והיא ו/או מנורה קרנות נאמנות או חברות אחרות בקבוצת מנורה עשויים להיות בעלי ענין אישי בנושאי הסקירה. שיווק ההשקעות אינו
מהווה תחליף לשיווק המתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל אדם