האם גדל הסיכוי להרחבה כמותית בישראל?

המדד האחרון שפורסם, הזכיר פעם נוספת שאנו נמצאים בסביבה של נמוכה. מבחינה עובדתית, בשנה האחרונה המדד ירד ב-0.2% כולל סעיף הדיור, וב-1.4% בלעדיו. העניין המדהים, שבחודשיים הקרובים צפוי מדד שלילי מצטבר של כ-1.2%. רק במארס ייתכן ונראה מדד חיובי קל של 0.1%, הרבה בזכות הוזלה במחירי המים, החשמל והדלק.

יחד עם זאת, הנקודה המעניינת ביותר שבחודש אפריל, כשבנק ישראל יסתכל 12 חודשים אחורה, הוא עשוי לראות אינפלציה שלילית של 0.8%. זו כבר עמוקה שלא קיימת אפילו באירופה. לכאורה, ציפיות האינפלציה נראות מאוד נמוכות - 0.47% לשנתיים, אלא אם נכניס לתוך האיגרות הצמודות אינפלציה שלילית של 1.2%, אז נקבל ציפיות אינפלציה בעוד חודשיים של כ-1.1% - וזה כבר לא כל-כך נמוך. אם נתחשב בעובדה שבינתיים, האפיק הצמוד לא נהנה מצבירת מדדים בחודשיים הקרובים, הרי שלהערכתנו, כדאי להישאר בתיק מוטה שקלים.

האם הריבית יכולה עוד לרדת?
הבנק המרכזי של שוויץ בחר להוריד את הריבית ל-0.75%-, הריבית על פיקדונות באירו שלילית וה-ECB ממשיך להדפיס 60 מיליארד אירו בחודש. כל אלו בכדי לנסות לתמוך בצמיחה ולהימנע מדפלציה, שהיא תופעה עולמית. כך שדפלציה של 0.8%, יחד עם החלשות האירו מול השקל, אשר מייצרת בעיה ליצואנים שעשויה להוביל את להרחבה מוניטארית נוספת, תמיכה באפיק הממשלתי, והמשקיעים מבינים וקונים.

נזכיר שרוב היצוא של ישראל הוא לאירופה - 31% אל מול 22% לארה"ב. כלומר, הדולר אמנם התחזק, אך מתחילת השנה עלה שער החליפין האפקטיבי של השקל בכ-4.5% - עובדה שאמורה להטריד את בנק ישראל. בנוסף, התשואות על איגרות חוב של ממשלת גרמניה שליליות עם של כחמש שנים. המשמעות היא שאנשים מוכנים לשלם רק כשהכסף יהיה במקום בטוח ולא יסבול מנזילות בבלטות.

השוק הקונצרני
ארבע איגרות חוב בלבד, במשקל כולל של 4% מהמדד, תורמות כ-26% מהתשואה הממוצעת במדד התל בונד. כדי להמחיש את התרומה החריגה נציין שמדובר בתרומה הזהה ל-32 איגרות החוב בעלות התשואה הנמוכה ביותר במדד. במילים אחרות, פערי התשואה במדד התל בונד יוצרים תחושה של מרווחים גבוהים, בעוד שבפועל, איגרות חוב רבות, בעיקר של החברות החזקות, נסחרות במרווחי הקרובים לרמות השפל.

אנו מעריכים כי גידול בביקוש לקרנות הנאמנות המקומיות, אם יגיע, יכול לחזק את השוק הקונצרני. יחד עם זאת, הסיכון עדיין גבוה. המקרים הפרטניים של החברות בהן התשואה עלתה משמעותית בחודשים האחרונים לא צפויים להיפתר כתוצאה מזרימת הציבור לשוק ההון. גיוסים בקרנות הנאמנות אינם תחליף ליכולת לייצר מספק בכדי להחזיר חובות. כמובן שזרימת כספים לאיגרות החוב גם אינה מבטלת תחרות בתחום הסלולר, לא מעלה את שער הנפט או הרובל ולא מגדילה את שיעורי הרווח של רשתות השיווק.

להערכתנו, לאור העלייה בביטחון שהתשואות הממשלתיות יישארו נמוכות, איגרות חוב קונצרניות במח"מ ארוך, ובדירוגים גבוהים, בשלות למהלך של ירידת מרווחי התשואה מהאיגרות הממשלתיות המקבילות.



***גלעד גרומר מכהן כמנהל שיווק ולקוחות במנורה מבטחים קרנות נאמנות בע"מ, והוא ו/או מנורה קרנות נאמנות או חברות אחרות בקבוצת מנורה עשויים להיות בעלי ענין אישי בנושאי הסקירה. שיווק ההשקעות אינו מהווה תחליף לשיווק המתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל אדם.