פוזלים לחו"ל: התשואות בארה"ב עדיפות על שאר השוק הגלובלי

שנת 2015 נפתחה בסערה, ולמרות כל התחזיות הקודרות, התשואות באיגרות החוב דווקא ירדו והמשקיעים יכולים לרשום בינתיים תשואה שמספיקה לשנה שלמה בסביבה ריבית אפסית. בזירות אחרות, גוש האירו שוב עומד למבחן, הכלכלה הסינית ממשיכה להדאיג, השוק הקונצרני הישראלי מדשדש ורק הכלכלה האמריקנית ממשיכה להרשים.

<

על רקע האתגרים הרבים שעומדים בפנינו, קיימנו השבוע כנס שנתי מקצועי בחיפה, שמטרתו הייתה לעצור ולחשוב על האסטרטגיה הנכונה לחודשים הקרובים. המסקנה הייתה שהולך להיות כאן מאתגר, אבל אין ספק שניתן להיערך לכך.

המצב באירופה

אינו פשוט. הצמיחה אפסית וגם ההפתעה מסוף השבוע בגרמניה (צמיחה של 0.7% לעומת צפי ל-0.3%) לא תורמת לתחושת האי-ודאות. האבטלה הממוצעת עומדת על 11.3%, כשבאיטליה שיעור האבטלה עומד על כ-13%, בספרד על כ-24% וביוון על כ-26%. במקביל, עלה התמ"ג הרבעוני ב-0.3%, לאחר שהפתיע לטובה. גם המתיחות בין אוקראינה לרוסיה והמערב עוד יכולה להכביד, ואל נשכח את הממשלה החדשה ביוון שרוצה תנאים טובים יותר בכדי "שתסכים" להמשיך ולקבל חבילות סיוע. רק בסוף החודש אמורה לפקוע חבילה בשווי 240 מיליארד אירו, ולדברי ראש ממשלת יוון, אופציה של "תספורת" ופריסת חוב עדיפה על פני המשך הצנע שנגזר משיתוף הפעולה עם ה"טרויקה".

<

בנוסף לכל אלה, סובלת אירופה גם מאינפלציה שלילית (דפלציה) של 0.6%, ולכן הבנקים המרכזיים פשוט ביצעו פריצת גבול מוניטארית. ה-ECB כבר מדפיס 60 מיליארד אירו בחודש, לצד ריבית אפסית. הריבית בשוויץ 0.75%-, וכך גם בדנמרק. בשורה התחתונה, אנו מעריכים כי אין שום סיבה להחזיק חשיפה לאירו, שכן במרבית איגרות החוב הממשלתיות במדינות החזקות, התשואות שליליות בלי קשר להצמדה למדד.

מה עם סין?

הצמיחה נחלשת וקרן המטבע הבינלאומית צופה צמיחה של 6.8% השנה ו-6.3% בשנה הבאה. נציין כי צמיחה של פחות מ-7% מעידה על צמיחה לנפש שלילית. בנוסף,  האשראי של החברות והציבור בסין הולך ותופח בעקביות. השילוב בין בועת נדל"ן ואשראי ענק היווה בעבר מתכון מצוין למשברים פיננסים, אבל כרגע הפוקוס לא שם.

אירופה לא, סין לא, מה כן? ארה"ב?

בארה"ב הצמיחה מתבססת. האבטלה יורדת, מספר המשרות הפנויות עלה לרמה הגבוהה ביותר מאז תחילת שנות ה-2000, המכירות הקמעונאיות עולות, וללא דלק הגיעו בינואר לרמה הגבוהה ביותר בשלוש השנים האחרונות. להערכתנו, בקצב הזה, ובמיוחד עם התחזקות הנפט שתעלה את האינפלציה, גדלים הסיכויים להעלאת ריבית ראשונה עוד מספר חודשים. מכאן שגם הדולר יכול להתחזק ולתמוך באלו שלהערכתנו עושים בשכל ומקצים חלק מהתיק להשקעה באג"ח חו"ל ומניות בחו"ל.

בישראל: האפיק הממשלתי משמש עוגן, הקונצרני מדשדש

המדד האחרון היה צפוי - הדלק, המים והחשמל ירדו, וגם ככה אנחנו בעונת מדדים נמוכים, כך שזה די טבעי שיש ליצור עוגן של שקלים ממשלתיים. יחד עם זאת, עליית התשואות בארה"ב משפיעה גם עלינו, ולכן החלק הארוך של העקום, גם כשהוא נראה אטרקטיבי בייחס לחלופות אחרות (עקום התשואות שלנו הוא מהתלולים בעולם), מייצר תנודתיות. לכן, אנו מעריכים שפוזיציה שקלית של 2-5 שנים באופן סינטטי, שילוב של קצרים וארוכים, היא עוגן בתיקי ההשקעות.

<

לגבי המשך השנה, צריך לזכור שכל שקל שלא ילך לחשמל, מים או דלק ילך כנראה לצריכה. יחד עם מדדי האביב והקיץ, ייתכן ונראה את האינפלציה מרימה מעט ראש (אינפלציה מתונה מאוד אך עדיין לא באזורי הדפלציה שאנו נמצאים היום). מכאן, אנו מעריכים שזו תקופה טובה להתחיל ולבנות חזרה פוזיציה צמודות מדד, כי כשהמשקיעים עוברים לצמוד זה קורה מהר מאוד. בכל מקרה, אנו עדיין לא פוסלים אפשרות להרחבה מוניטארית נוספת בישראל, וללא הפרעות משמעותיות מארה"ב, האפיק הממשלתי יכול להניב למשקיעים עוד שנה חיובית.

<

באשר לאפיק הקונצרני, השפעת הבחירות על השוק הקונצרני זניחה יחסית. אולם אנו מודאגים מכך שמרווחי התשואה בארץ נמוכים ביחס לעולם (וכך גם התשואה עצמה), זאת בניגוד לסיכון ולסחירות הנמוכה יחסית בישראל. למה זה מעניין כל כך? מאז תחילת 2013 הזרים הציבור יותר מ-50 מיליארד שקלים לקרנות אג"ח בישראל. אולם, מה יקרה כשהוא יתחיל לצאת? מי יקנה? זו שאלה טובה כי עבור קרנות הפנסיה שהפכו לגופי ענק, השוק המקומי ברובו, הפך ללא רלוונטי. מכאן שאנו מעריכים כי ברמות המחירים הנוכחיות פשוט עדיף להיות בחו"ל.

***ניר קסטרו כפרי מכהן כמנהל השקעות במנורה מבטחים קרנות נאמנות בע"מ, והוא ו/או מנורה קרנות נאמנות או חברות אחרות בקבוצת מנורה עשויים להיות בעלי עניין אישי בנושאי הסקירה. שיווק השקעות אינו מהווה תחליף לשיווק המתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל אדם.