מסתכלים קדימה: מה עושים כשהעצבנות בשווקים עולה?
ריבית הקונצנזוס בשוק היה למדד שלילי של 0.5%-0.6%, כך שהעובדה שהמחירים ירדו לא הפתיעה אף אחד. השאלה נוגעת רק לעוצמה. הסעיפים העיקריים שהשפיעו על המדד היו החשמל והדלקים. ב-12 החודשים האחרונים ירד המדד בכ-1%, וללא הדיור המצב חמור בהרבה. יחד עם זאת, בנק ישראל לא ממש מתייחס לדפלציה. לעניות דעתנו, בגלל התקווה שאנו נמצאים בנקודת פיתול, והמדדים הקרובים כבר יהיו חיוביים. נראה שבקיץ כבר נחזור לאינפלציה מצטברת חיובית.
נציין כי מאז 2004 ועד 2014 (כולל), האינפלציה הצבורה בטווח החודשים מארס - אוגוסט עמדה על כ-2.4% (עונת המדדים הגבוהים) ובטווח החודשים ספטמבר - פברואר על 0.2%- (עונת המדדים השליליים). זו גם הסיבה שללא הפתעות לרעה מכיוון האינפלציה, כפי שראינו בשנה שעברה למשל, האפיק הצמוד עשוי להיות עדיף בחודשים הקרובים. בינתיים כדאי לשים לב למחיר הנפט, שמתחילת החודש ירד בכ-10% במונחים שקליים. זו גם הסיבה שלהערכתנו כדאי להיות בהטיה צמודה קלה בלבד.
אם חוששים מהעלאת ריבית בארה"ב, איך זה שהתשואות לעשר שנים דווקא ירדו?
העצבנות בשווקים עלתה, וכל כמה ימים מתפרסם ראיון עם איזה מומחה שמזהיר מאפשרות למימושים. אנחנו במצב מורכב ביותר בו אנשים מתקשים להשלים עם העובדה שחלק מהכסף כמעט ולא יזוז - מי שלא ערני עלול להיות מושקע בקרנות נאמנות שפשוט מגלמות הפסד נומינאלי לאחר דמי ניהול. מצד שני, אלו שנלחמים בריבית האפסית בדרך של העלאת סיכון, צריכים לקחת בחשבון שלעיתים הסיכון גם מתממש ורמות השיא בחלק מהשווקים מזמינים את הפרשנים להזהיר.
אם ננסה לרגע לשים את הפחדים הטבעיים בצד, נגלה שאנו עדיין בתהליך מודע של תדלוק השווקים על ידי הבנקים המרכזיים. ניתן למשל להסביר את העוצמה בשוק איגרות החוב על ידי התשואות באירופה. בשבוע שעבר החל ה-ECB ליישם את תכנית ההרחבה הכמותית במהלכה רכש איגרות חוב בהיקף של כ-60 מיליארד אירו בחודש.
- ה-ECB הוריד את הריבית: "תחזיות הצמיחה ירדו משמעותית"
- פאוול מזהיר - האינפלציה עלולה לעלות, הצמיחה תרד; הירידות מתחזקות
ההשקעה האלטרנטיבית לאיגרות החוב של ממשלת ארה"ב הן איגרות החוב של ממשלת גרמניה, בה ירדו התשואות לשפל חדש של כ-0.2% לעשר שנים. בסוף השבוע, גילם עקום התשואות של ממשלת גרמניה תשואות נומינאליות שליליות עד מח"מ של 8 שנים, וזה צפוי להמשיך ולתמוך בשווקים, אך התנודתיות תעלה. כך שמי שמוכן לשאת בתנודתיות יכול להמשיך בחשיפה למניות, בעיקר ב-S&P500 ודאקס (בגידור האירו).
באשר ללקוחות הסולידיים, הרי שגם הבחירות לכנסת הכניסו חוסר וודאות, ולראיה הירידה החדה במניות הבנקים בתחילת השבוע. זו הסיבה שמי שרוצה ליהנות מאפשרות לתשואה נומינאלית חיובית, אבל בסיכון נמוך, צריך לשמור על תיק דפנסיבי יחסית, הן בצד המח"מ והן מצד איכות איגרות החוב. אפשר גם לשלב מניות אבל מעט ובפיזור.
עקום התשואות בישראל נמוך מהעקום האמריקני לכל אורכו, זה מרמז על ריבית שקלית נמוכה מהדולרית לאורך זמן. האם הריבית בישראל יכולה לרדת עוד והיכן נמצאים הרמזים שיכינו אותנו לכך?
- המשקיעים בורחים לנכסים בטוחים: תשואות האג"ח הממשלתיות יורדות
- אגרות החוב בעלייה - הציבור בורח ממניות וקונה אג"ח; האם זה בטוח?
- תוכן שיווקי "הקרנות הפאסיביות מהוות 60% מהענף"
מאז הורדת הריבית המפתיעה לפני שלושה שבועות, התחזק הדולר בכ-2.5% מול השקל. לכאורה, בנק ישראל יכול לרשום לזכותו הצלחה במשימתו להחליש את השקל ולתמוך בייצוא. נראה שמדובר במשימה חשובה במיוחד, שכן הוועדה המוניטארית נחושה להחליש את השקל גם במחיר של סיכון בניפוח בועות אשראי ונדל"ן. אלא שבעוד שער החליפין שקל/דולר פרץ בשבוע שעבר את מחסום ה-4 שקלים לדולר, האירו דווקא צנח לשפל של כ- 13 שנים.
כלומר, בבנק ישראל עדיין לא מצליחים להשיג את המטרה המרכזית שבגינה הריבית בישראל כה נמוכה. התחזקות הדולר קשורה לנעשה בעולם ופחות למדיניות המוניטארית האגרסיבית. היות ושער השקל / אירו נגזר משער אירו / דולר והשקל / דולר, יכול בנק ישראל להשפיע על שער החליפין בעיקר דרך הדולר. זו גם הסיבה שבנק ישראל רכש בפברואר סכום חריג של כ-800 מיליון דולר מעבר לתכנית הרכישות שנועדה לקזז את ההשפעה מהפקת גז בישראל על שער החליפין.
בנק ישראל נמצא בתוצאה שאנו מגדירים כ"תקועה באמצע". השקל חזק והבועות מתנפחות וצריך להחליט מה עושים. בחודשים האחרונים נגידת בנק ישראל, קרנית פלוג, הוכיחה לנו שהיא הולכת עד הסוף. לכן השקל התחזק ביחס לסל המטבעות, ויהווה רמז עבה להורדת ריבית נוספות ואולי לרמה שלילית. גם QE ישראלי עדיין על הפרק.
בשורה התחתונה, אנו מעריכים כי המדד השלילי מסכם את עונת המדדים הנמוכים. בהסתכלות קדימה המדדים הקרובים צפויים להיות חיוביים. כיוון הריבית בישראל יקבע על בסיס עוצמתו של השקל, ובינתיים השקל חזק מה שמגדיל את הסיכוי להורדת ריבית נוספת ולעלייה בתנודתיות בשווקים.
ניר קסטרו כפרי מכהן כמנהל השקעות במנורה מבטחים קרנות נאמנות בע"מ, והוא ו/או מנורה קרנות נאמנות או חברות אחרות בקבוצת מנורה עשויים להיות בעלי עניין אישי בנושאי הסקירה. שיווק השקעות אינו מהווה תחליף לשיווק המתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל אדם.
