בין הדברים: השורות הנסתרות שבהודעת הריבית של בנק ישראל

הודעת הריבית של בנק ישראל בסוף אוקטובר לוותה ברמיזות, שהתפרשו כהודעה מוניטארית מרחיבה. להודעה נוספו שתי פסקאות משמעותיות. הראשונה, שהוועדה המוניטארית מעריכה שהמדיניות המוניטארית תיוותר מרחיבה למשך זמן רב. השנייה, שהסיכונים להשגת יעד האינפלציה נותרו גבוהים, והסיכונים לצמיחה גברו. המשקיעים הגיבו בהזרמת ביקוש לאיגרות החוב הממשלתיות הארוכות שעלו באופן חד במשך יומיים, עד להחלטת הריבית של ארה"ב.

גל ההרחבות המוניטאריות בעולם ונתוני שוק התעסוקה הגרועים שפורסמו בתחילת אוקטובר הביאו לכך שמרבית החזאים התייחסו בביטול לאפשרות שהודעת הריבית בארה"ב תגרור השפעה משמעותיות על תמחור איגרות החוב ברחבי העולם. אולם, האדישות של המשקיעים עמדה בעוכריהם, והודעת הריבית נתפסה ככזו המגדילה את הסיכוי להעלאת ריבית בדצמבר. בהודעה ששיגרו בבנק הפדראלי הושמטה השורה העוסקת בחשש מהצמיחה העולמית, והוצבו התנאים להעלאת ריבית בדצמבר - שיפור נוסף בשוק העבודה ורמת ביטחון מספקת שהאינפלציה תחזור לרמה של 2% בטווח הבינוני. מיד לאחר הודעת הריבית קפצו התשואות באיגרות החוב לשנתיים בכדי לגלם סיכוי גבוה יותר להעלאת ריבית כבר השנה.

השבוע הקרוב יכול להיות קריטי מבחינת הסיכויים להעלאת ריבית בדצמבר - היום (ד') צפוי להתפרסם סקר העבודה במגזר הפרטי, ה-ADP, ומחרתיים (ו') יתפרסם סקר העבודה החשוב יותר בו נוכל לראות כמה מקומות עבודה חדשים נוספו באוקטובר והאם הנתונים החלשים שפורסמו בחודש הקודם היו בגדר סטיית תקן או שינוי מגמה. ככל שהנתונים יצאו טובים יותר - מעל 190 אלף מקומות עבודה חדשים - כך הסיכוי להעלאת ריבית בדצמבר יגדל, וזה כמובן עשוי להשפיע על תמחור איגרות החוב ואולי גם על המניות.

האם העליות בשוק המניות בישראל ימשכו?
לאחר חודשיים שליליים, חודש אוקטובר הביא איתו משב רוח חיובי, ומדד ת"א 25 עלה בכ- 4% (עלייה של 7% מתחילת השנה). הריבית האפסית ממשיכה להזרים חלק מהכסף האדיר שבידי הציבור לעבר המניות. מתוך החלק המנייתי בתיק ההשקעות של הציבור, אנו רואים הזרמת כספים גם לחו"ל, אך באופן טבעי עיקר הכסף בדרך כלל זורם לשוק המקומי כך שיש רוח גבית מהציבור.

מבחינת תמחור, המכפיל המנוטרל של מדד ת"א עומד על כ-16, כלומר תשואה שנתית של כ-6.25% למחזיקים לאורך זמן, בהנחה שרווחי החברות יישארו יציבים. אם נשווה את הנתון לתשואות הגלומות במדדי האג"ח, נראה שהמשקיעים מקבלים במניות פרמיה יפה יחסית.

נקודות נוספות הקשורות לתמחור הן מניות הבנקים, חברות הגז והתקשורת. הבנקים נסחרים במכפילי הון נמוכים יחסית, המייצגים תשואה שנתית ממוצעת של כ-12.4% - תשואה עדיפה בהרבה מזו שמעניקות איגרות החוב של הבנקים (כ-2.8% שקלי לטווח ארוך). חברות הגז יכולות להמשיך את המומנטום החיובי, אם וכאשר יאושר מתווה הגז, ואילו חברות התקשורת נהנות ממה שמסתמן כסימנים ראשונים לצימצום התחרות.

מנגד, ישנם גורמים שעלולים להעיב על ביצועי השוק המקומי. כך למשל, הבורסה מעוניינת להגדיל את מחזורי המסחר. אחת הדרכים שנבחרו היא לאפשר לחברות לבצע רישום כפול בישראל, ובכך להיכנס למדדי הבורסה העיקריים ולזכות בביקוש מצד תעודות הסל והקרנות המחקות. אולם, עד כה נרשמו שלוש חברות שקשה להגיד שהמאפיין העיקרי שלהן הוא הזיקה לישראל או האיכות המרשימה של המוצרים שלהן.

יחד עם זאת, אותן חברות זוכות למשקל גבוה במדדים הקיימים, כמו ביוטיים וניאבידה, שכבר נכנסו לת"א 75. החברה השלישית שתיכנס למדד ב-15 בנובמבר היא מנקינד, אשר אמורה להיות החברה הגדולה ביותר במדד ת"א 75, ולזכות בביקוש של למעלה מ-300 מיליון שקלים. מהצד השני, סכום דומה יצא משאר המניות שמשקלן במדד יירד, וזה כמובן פחות טוב לחוסכים הוותיקים.

חשוב לציין כי אנו עדיין ממתינים לראות מה יהיה גורלו של הרישום הכפול של מיילן, שאם אכן יתרחש, עלול לפגוע באופן טכני ביתר המניות במדד ת"א 25. למשל, היצע של כמאתיים מיליון שקלים בכל אחת ממניות הבנקים - וזה כמובן צפוי להכביד על ביצועי המניות. על כך ניתן גם להוסיף את הסיכון הביטחוני שנמצא באוויר כמעט באופן קבוע במציאות הישראלית.

ההזדמנויות
שינוי נוסף שהבורסה מתכננת קשור לשני מדדי המניות העיקריים שלה - מדד תל אביב 25 ומדד תל אביב 100 - אשר יקראו תל אביב 35 ותל אביב 125, ויכללו מספר מניות בהתאם. במקביל, היא מתכננת להוריד את מגבלת המשקל במדדים מ- 10% ל-4%.

אנו מעריכים כי המטרה המרכזית של הבורסה היא להפוך את המדדים למפוזרים יותר ולהחליש את החברות הגדולות על ידי חיזוק הקטנות - מהלך שיקרה בהדרגה כמובן. בסופו של דבר, שינוי כזה יהפוך את מדדי המניות המובילים למגוונים יותר וחולשים על יותר סקטורים פחות מסוכנים.

משמעות הורדת מגבלת המשקל היא קריטית למניות של חברות רבות, ומשכך צפויה להשפיע גם על המשקיעים. אם ניקח את טבע כדוגמא, המשקל האמיתי שלה, זה המשקף את שוויה, היה אמור להיות כ-50% ממדד תל אביב 25, אבל לאור מגבלת המשקל של הבורסה טבע מהווה 10% מהמדד. כל יתר המניות נהנות מכך שמשקלן גדל בזכות טבע. בהנחה שהבורסה תוריד את מגבלת המשקל של טבע מ-10% ל-4%, כאמור, הרי שחברות תעודות הסל והקרנות המחקות יאלצו למכור את טבע ולקנות את יתר מניות המדד. אבל כל זה יקרה בשלב מאוחר יותר.

להערכתנו, בשלב זה הבורסה שמה דגש על הרחבת המדדים במטרה ליצור פיזור רחב יותר על פני החברות והסקטורים השונים. משקיעים שרוצים להיערך לשינוי יכולים לתבל את החשיפה למדד ת"א 25 במניות ממדד ת"א 100, ובכך להתכונן לביקושים שחברות תעודות הסל יזרימו למניות שצפויות להצטרף למדד המוביל של הבורסה, כאשר זה יכלול 35 מניות.

***ניר קסטרו כפרי מכהן כמנהל תחום הקרנות המחקות במנורה מבטחים קרנות נאמנות בע"מ, והוא ו/או מנורה קרנות נאמנות או חברות אחרות בקבוצת מנורה עשויים להיות בעלי עניין אישי בנושאי הסקירה. שיווק השקעות אינו מהווה תחליף לשיווק המתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל אדם.