אמריקניזציה באשראי: האוצר ובנק ישראל יאפשרו איגוח הלוואות, נכסים ומשכנתאות

שוק האשראי הישראלי מאמץ כלים אמריקניים ואירופים - הצוות הבין משרדי לקידום האיגוח בישראל, של בנק ישראל, רשות ניירות ערך, משרד האוצר, משרד המשפטים ורשות המיסים, פרסם היום הדוח המסכם אשר יאפשר איגוח של הלוואות באופן מפוקח ופשוט.

עסקאות איגוח (securitization) הנן כלי מרכזי לפיזור סיכונים ולהעברתם במערכת הפיננסית. בעסקת איגוח מונפקות תעודות התחייבות שפירעונן מובטח על ידי תזרים מזומנים מוגדר מראש, הצפוי לנבוע מנכס או מקבוצת נכסים מוגדרים.

עסקאות איגוח מתנהלות באופן הבא: יזם מזהה ומבודד קבוצת נכסים שברצונו לאגח. היזם יוצר ישות משפטית ייעודית או נעזר בישות משפטית קיימת לביצוע האיגוח, כדי שזו תהיה נפרדת מהיזם מבחינה משפטית וכלכלית, ולפיכך גם לא תהא כפופה לסיכוני חדלות הפירעון שלו. היזם מעביר את קבוצת הנכסים המוגדרת אל הישות המשפטית, אשר מנפיק ניירות ערך מגובים בתזרים מנכסים אלו למשקיעים. התמורה המתקבלת מן המשקיעים מועברת ליזם. בעסקאות איגוח רבות משמש היזם גם "כשרת" להבטחת תזרים המזומנים הנוצר על ידי הנכסים המאוגחים. השימוש בישות הייעודית נועד לאפשר השקעה שהסיכון הכרוך בה ממוקד לנכסים המגבים בלבד, בלי הסיכון שכרוך בהשקעה כוללת ביזם.

לפי הדו"ח של הצוות הבינמשרדי, "שוק איגוח יכול לתרום רבות ליעילות המערכת הפיננסית וליכולת העברת הסיכונים בה. עסקאות איגוח מגדילות את יכולת גיוס ההון של גופים פיננסיים וחברות, ומעניקות אפשרות השקעה מגובה בבטוחות איכותיות. פיתוח שוק איגוח בישראל על בסיס מבנה תמריצים נכון, רגולציה מתאימה ותשתית המעניקה ודאות משפטית לכל הצדדים בעסקה יגדילו את יכולת ניהול הסיכונים, הן של הגופים המנפיקים והן של הגופים המשקיעים. בנוסף, עסקאות האיגוח עשויות לסייע לפתרון הכשל שחווה שוק ההון הישראלי בשנים האחרונות, שנבע מביקוש יתר בשוק אג"ח חברות של ציבור המשקיעים לאפיק השקעה הנחשב סולידי, זאת בדרך של גיוון חלופות להשקעה".

לצפייה בדו"ח המלא לקידום האיגוח בישראל - כנסו

הצוות שקד על זיהוי החסמים להתפתחות שוק האיגוח בישראל, בין היתר, בתחומי המיסוי, הרגולציה והחשבונאות והגיש המלצות בתחומים אלה, במטרה להסיר חסמים , לקדם את השוק ולפתח אותו. פיתוח שוק האיגוח יכול לגשר בין משקיעים (מוסדיים ופרטיים) לבין יזמים ופרויקטים הזקוקים לאשראי (ובכללם עסקים קטנים ובינוניים, פרויקטים של דיור להשכרה ועוד). קידום האיגוח צפוי להרחיב את מקורות המימון וכן  את מגוון אפיקי ההשקעה שעומדים לרשות המשקיעים המוסדיים והציבור הרחב. בנוסף, כלי האיגוח עשוי להוביל לגידול בהיצע ההון במשק ולהוזלת האשראי שמעמידה המערכת הבנקאית למגזר העסקי, לרבות הלוואות למגזר העסקים הקטנים והבינוניים.

ההמלצות העיקריות של הצוות:

• אפשרות לאגח מגוון הלוואות וסוגי נכסים במסגרת עסקת איגוח;
• הטלת חובה על יזם עסקת האיגוח להותיר לעצמו חשיפה של 10% לפחות מסיכון האשראי של התיק המאוגח;
• איסור על איגוח מורכב
• קביעה כי על עקרונות הגילוי בעסקאות האיגוח לספק שקיפות ראויה, כדי לאפשר  למשקיעים להבין את ההיבטים השונים של העסקאות ולתמחרן כראוי;
• קביעת תנאים להנפקה לציבור של עסקאות איגוח, תוך חלוקת האחריות המשפטית בין המשתתפים השונים בעסקה;
• קביעה כי בהתקיים התנאים שיפורטו בחוק, העברת נכסים מהיזם לחברה הייעודית אשר תנפיק את איגרות החוב תסווג מבחינה משפטית כעסקת מכר (True Sale) ולא כהלוואה;
• הגדרת מודל מס ייעודי נייטרלי בעסקאות האיגוח אשר ימנע עיוותי מס וכפל מס;
• הכללים שייקבעו ביחס לאיגוח לא-סחיר על ידי אגף שוק ההון יהיו עקביים ככל שניתן עם ההמלצות ביחס לאיגוח סחיר, תוך שמירת עניינם וטובתם של החוסכים אשר כספיהם מנוהלים על ידי הגופים המוסדיים.

"הצוות סבור שהסרת החסמים והכללים שנקבעו יסייעו להתפתחות מדודה וזהירה של שוק האיגוח", נאמר בדו"ח. "שוק זה  עשוי לתרום להמשך הפיתוח של שוק האשראי החוץ-בנקאי, הן באמצעות גופים מוסדיים וחברות פיננסיות והן באמצעות חברות ריאליות שיוכלו לאגח נכסים ולגייס הון באופן בלתי-אמצעי בשוק ההון, במקום שימוש במערכת הבנקאית. פיתוח שוק זה יסייע לקדם תחרות למערכת הבנקאית, להנגיש ולהוזיל מקורות מימון, בפרט לעסקים קטנים ובינוניים ולמשקי בית". 

ההמלצות של הצוות מאזנות בין המטרות החשובות של שמירה על היציבות של המערכת הפיננסית מצד אחד, ושכלול שוק ההון במשק המקומי מצד שני

לאחר פרסום דוח הביניים קרא  הצוות לציבור להעיר ולהתייחס להמלצות שפורסמו. בפני הצוות הופיעו אנשי מקצוע מתחום הפיננסים, נציגי המערכת הבנקאית, ונציגי הציבור, שהתייחסו לדוח הביניים. לאחר שנשמעו עמדות הציבור החליט הצוות לבצע מספר שינויים בהמלצותיו, כמפורט בדוח המסכם.

השינויים בדוח הסופי כוללים, בין היתר, את כוונת הפיקוח על הבנקים להתיר במערכת הבנקאית איגוח של מגוון רחב של סוגי אשראי, בכללן הלוואות לעסקים קטנים ובינוניים. הוחלט להותיר על כנה את ההוראה האוסרת לבצע עסקאות איגוח מורכבות, לצד הוראות נוספות שיבטיחו את איכות החיתום וניהול ההלוואות שמוצעות לאיגוח על ידי הבנקים. כמו כן, הוחלט לשנות חלק מהתנאים המשפטיים לסיווג עסקת איגוח כעסקת מכר אמיתי, כמפורט בטיוטת הצעת החוק המצורפת לדוח המסכם.

נגידת בנק ישראל, ד"ר קרנית פלוג: "בדוח, שמשקף שיתוף פעולה מקצועי ופורה של כל הרגולטורים הרלוונטיים, ניתנה תשומת לב מעמיקה ללימוד הלקחים מהמשבר הפיננסי העולמי. ההמלצות הכלולות בדוח יתרמו להגדלת מקורות המימון במשק, כולל לנותני אשראי חוץ בנקאיים, ויוכלו להביא להוזלת האשראי למגזר העסקי, כולל לעסקים קטנים, תוך שהן תורמות להמשך פיתוחו של שוק האשראי ולהגברת התחרות במערכת הפיננסית" 

שר האוצר, מר משה כחלון: "מדובר בצעד משמעותי שיוביל לשכלול שוק ההון בישראל והגברת התחרות. פיתוח שוק האיגוח יכניס לשוק ההון מקורות מימון נוספים, יוזיל את מחירי האשראי ויסיר חסמי כניסה. מסקנות הצוות נותנות את הדעת ללקחים שנלמדו ממשבר 2008 ולכן פיתוח השוק יעשה באופן זהיר ואחראי. אני מברך את הצוות הבין-משרדי על העבודה ושיתוף הפעולה בבניית הדו"ח."