5 סיבות בגללן כדאי להשקיע במדד תל בונד תשואות השקלי החדש

לא בכל יום משיקה הבורסה מדד קונצרני מעניין, בטח לא בתקופה בה צריך להפוך כל אבן בכדי לאתר מקורות תשואה שישפרו את ביצועי תיקי ההשקעות. ביום ראשון (15/11) השיקה הבורסה, כאמור, את מדד תל בונד תשואות שקלי, אשר מהווה להערכתנו הזדמנות עבור המשקיעים בבורסה הישראלית.

נכון ליום השקתו, המדד החדש מתאפיין במרווח תשואה של כ-400 נקודות בסיס ביחס לאיגרת הממשלתית המקבילה, לעומת מרווח תשואה של 170 נקודות בסיס בלבד בתל בונד שקלי הרגיל. המח"מ של המדד עומד על קצת פחות מארבע שנים והדירוג הממוצע הנו A-.

על מנת להבין את מלוא הפוטנציאל עבור למשקיעים, בחרנו לנתח את השקת התל בונד תשואות צמוד המדד שהונפק לפני כשנתיים וחצי. ימי המסחר הראשונים היו מתונים יחסית והמדד עוד הניב ביצועי חסר ביחס לתל בונד 60. אולם ככל שהימים חלפו ותעודות הסל נערכו להנפקת מכשירים עוקבים, עלה המדד בכ-12% לעומת כ-6.5% בלבד בתל בונד 60. כאמור, להערכתנו, גם הפעם, מי שניצל את הימים הראשונים בכדי להצטייד בסחורה ממדד התל בונד תשואות השקלי שהונפק ביום ראשון, ייהנה מרוח גבית שיביאו איתן חברות תעודות הסל בעוד כשלושה חודשים.

למעשה, ישנן לפחות חמש סיבות שמצדיקות השקעה במדד החדש. הראשונה, בתקופה האחרונה' נראה כי האפיק הממשלתי מציג תנודתיות (סטיית תקן) שמתאימה לאפיק הקונצרני. בנסיבות אלו אנו שואלים מדוע לא להגדיל חשיפה לאפיק הקונצרני שמתנהג בתנודתיות דומה אך טומן בחובו תוחלת רווח גבוהה יותר.

התועלת השנייה, שסוף סוף יש מדד קונצרני שקלי עם פוטנציאל לתשואות גבוהות יחסית. במילים אחרות, יש פה אפשרות לשפר את תמהיל התיק הקונצרני וליצור חשיפה לאפיק חדש בעל דירוג ממוצע של A-. גם המח"מ שאינו גבוה ועומד על קצת פחות מארבע שנים מהווה להערכתנו הצדקה להשקעה במדד החדש. מכאן שגם אם התשואות בארה"ב יחזרו לעלות בסמוך להחלטת הריבית בדצמבר, התנודתיות במדד לא צפויה להיות גבוהה במיוחד.

יתרה מזו, אם הריבית בארה"ב עולה בשל שיפור במצב הכלכלי בארה"ב, אזי שמרווחי התשואה באיגרות החוב הקונצרניות אמורים לרדת - וזה עשוי לזלוג גם לשוק המקומי. ראינו את זה בשבועיים וחצי האחרונים, כשלמרות עליית התשואות באיגרות החוב הממשלתיות בארה"ב, התשואות בבורסה הישראלית דווקא ירדו.

נוסף על כך, אנו נמצאים בתקופה של מדדי מחירים נמוכים, ובכלל האינפלציה בשנתיים האחרונות היא אפסית ולא נראה שהיא הולכת להשתנות. כך למשל, ראוי לשים לב מה קרה למחירי הנפט בשבוע האחרון, כאשר אלו ירדו בכ-8% לכ-40 דולר לחבית. גם האירועים בפריז לא צפויים לעודד את האינפלציה ובכל מקרה עד מארס אנו בעונת המדדים הנמוכים. מכאן שחשיפה לאיגרות חוב קונצרניות שקליות יכולה להערכתנו להיות מעניינת.

תועלת חמישית, אחרונה והכי חשובה - מבחינה רגולטורית, תעודות הסל יכולות להוציא מכשירים שיעקבו אחר המדד רק בעוד כשלושה חודשים. זה אומר שמי שיקדים להצטייד במדד החדש ייהנה להערכתנו מרוח גבית בסמוך להשקת תעודות הסל על המדד החדש בעוד כשלושה חודשים.

השלכות האירועים בפריז
נעבור לעולם. דבר אחד כנראה ברור עקב מצב השווקים - בדצמבר נראה הרחבה מוניטארית נוספת באירופה. היא יכולה להתבצע בצורה של הורדת ריבית אל מתחת ל-0 (כרגע היא עומדת על 0.05% ושלילית על פיקדונות הבנקים בבנקים המרכזיים). ישנה אפשרות שנגיד הבנק המרכזי, מריו דראגי, יודיע על הדפסת יותר כסף כל חודש. היום מדפיסים באירופה כ-60 מיליארד אירו בחודש ובכסף הזה רוכשים איגרות חוב, בעיקר ממשלתיות, וייתכן שהסכום יעלה. אפשרות נוספת היא הערכת תקופה הרכישות אל מעבר לספטמבר 2016, יעד סיום התוכנית הנוכחי.

אם נתחשב בעובדה שבינתיים לפחות, בעיקר אם לא יהיו פיגועים נוספים, העלאת הריבית בארה"ב בחודש דצמבר ממשיכה להתקדם כמתוכנן, אזי פער הריביות בין אירופה לארה"ב מתרחב - מה שאמור להחליש את האירו. בהנחה שאנו לא בתחילתו של גל פיגועים, לעניות דעתנו הירידות שאנו רואים בימים האחרונים יבלמו ובסופו של דבר המדיניות המרחיבה באופן קיצוני באירופה תתמוך במחירי הנכסים בכלל ושוק המניות בפרט.

המדד - לא הפתיע
בינתיים בישראל, המדד שפורסם שלשום היה בהתאם לצפי ועלה ב-0.1%, ונראה שהייתה קצת הפתעה בכך שהוא לא הפתיע - שכן חודש אוקטובר התאפיין בהסלמה ביטחונית ואנשים הקטינו צריכה. בנוסף, אנו עדיין בעונת המדדים הנמוכים ובעשר השנים האחרונות, מדד אוקטובר הסתכם ב-0.1% בלבד - זה בדיוק מה שקיבלנו הפעם. אם נסתכל קדימה אזי מדד נובמבר צפוי להערכתנו לרדת ב-0.2%, בעיקר בשל עונתיות ומחירי הסחורות שחזרו לרדת. אשר לדצמבר, נראה כרגע שהמדד יישאר ללא שינוי. כך, נקבל לראשונה בהיסטוריה שנתיים רצופות של אינפלציה שלילית.

אווירה זו צפויה לגרום לבנק ישראל להותיר את הריבית ללא שינוי בשבוע הבא ולשמור על שתי הפסקאות המרחיבות (הערכה למדיניות מוניטארית מרחיבה לאורך זמן וחשש מאינפלציה וצמיחה נמוכות מידיי). כל אלו אמורים להערכתנו לתמוך באפיק השקלי בכלל ובקונצרני השקלי, כמו התל בונד תשואות השקלי בפרט.

בשורה התחתונה, אופציית ההשקעה במדד התל בונד תשואות השקלי בתקופה שבה אין אינפלציה מאפשרת לשפר את תמהיל התיק הקונצרני ולהגדיל את פוטנציאל התשואה ללקוחות. אנו מעריכים שהפיגוע בפריז מקרב מאוד הרחבה כמותית נוספת באירופה, וזאת בזמן שהעלאת הריבית בארה"ב צפויה להתבצע כמתוכנן בדצמבר. מדדי המחירים הקרובים ימשיכו להיות נמוכים ואף שליליים ולתמוך באפיק השקלי בכלל ובקונצרני השקלי בפרט. 

***גלעד גרומר מכהן כמנהל שיווק ולקוחות במנורה מבטחים קרנות נאמנות בע"מ, והוא ו/או מנורה קרנות נאמנות או חברות אחרות בקבוצת מנורה עשויים להיות בעלי ענין אישי בנושאי הסקירה. שיווק ההשקעות אינו מהווה תחליף לשיווק המתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל אדם.