שבוע לאחר הבחירות בארה"ב: האם צריך לבצע שינויים בתיקי ההשקעות?

תסריט "הברקזיט האמריקאי" התממש, והמשקיעים שכבר מתורגלים באירועים כאלו, בעיקר לאחר הברקזיט עצמו, כבר הגיעו מוכנים לאירוע. עוד לפני שדונלד טראמפ עלה לשאת את נאום הניצחון שלו, השווקים כבר החלו למחוק את הירידות החדות ועד מהרה עברו לעליות מרשימות. במקביל, התשואות לעשר שנים עברו מירידה של כ-10 נקודות בסיס לעלייה של כ-15 נקודות בסיס, כלומר, הפסד תוך יומי של כ-2.5% באיגרות חוב לאלו שרכשו בזמן הפאניקה. עליית התשואות נמשכה גם לאחר מכן, ואף הגיעה אלינו, עם ירידות חדות למדי באיגרות החוב הממשלתיות הארוכות.

בבחינה כלכלית נראה שהטריגר לשינוי המדהים בשווקים היה נאום הניצחון של טראמפ. בזמן שהנשיא הנבחר הכריז שהוא יבנה מחדש את ארצות הברית, יכפיל את הצמיחה ויחזיר מקומות עבודה - המשקיעים שמעו הרחבה פיסקאלית, הגדלת גירעון וסיכוי לעלייה מסוימת באינפלציה. כתוצאה מכך, עלו התשואות בארצות הברית לרמה הגבוהה ביותר מאז חודש ינואר. כעת נשאלת השאלה, האם הפרדיגמה ששררה בקרב המשקיעים לפני בחירתו של טראמפ, על פיה עליית התשואות לעשר שנים אל מעל 2%, מהווה הזדמנות להאריך את תיק ההשקעות, עדיין רלוונטית?

להערכתנו, התשובה לעת עתה היא שלילית ולו מסיבה אחת פשוטה - האופציה שארצות הברית נמצאת על סף הרחבה פיסקאלית, אולי אפילו כזו שתוביל לגידול בגרעון ובאינפלציה, צריכה להילקח בחשבון ולבוא לידי ביטוי בתשואות איגרות החוב.

לכן, בהתחשב בעובדה שעוד צפויים לנו חודשים רבים עד שנדע אילו מבין הצהרותיו הפופוליסטיות של הנשיא הנבחר של ארצות הברית יצאו אל הפועל, קשה לראות את התשואות חוזרות חזרה לרמות של כ-1.85%, כפי שהיו לפני הבחירות.

הנקודה המעודדת מבחינת משקיעי איגרות החוב היא שפער התשואות בין איגרות החוב לעשר שנים של ממשלת ארצות הברית לאלו של גרמניה נמצאות בשיא של למעלה מעשרים שנה. בנוסף, היות שהבנק המרכזי של יפן החליט לשמור על התשואות לעשר שנים ברמה מקסימאלית של 0%, עליית תשואות חדה מידי בארצות הברית עשויה להוביל לאסטרטגיה של מכירה של איגרות החוב היפאניות ורכישה של איגרות החוב האמריקאיות. פעולה דומה יכולים לבצע המשקיעים באיגרות החוב של גרמניה, שוויץ, אנגליה ומדינות נוספות בהן הפער בין התשואות האמריקאיות לתשואות המקומיות גבוה מידי. מהלך כזה יכול לגרור עליית תשואות מסוימת באיגרות החוב של מדינות אחרות, להוציא את יפן, ולהערכתנו, זוהי גם הסיבה המרכזית להיחלשות האגרסיבית של היין מול הדולר מספר שעות לאחר תוצאות הבחירות בארצות הברית.

השוק הישראלי
בשוק הישראלי ניכר כי עליית התשואות אגרסיבית פחות מאשר בארצות הברית. יחד עם זאת, המשקיעים הפסידו כ-1.5% באיגרות החוב השקליות הארוכות וכ-0.6% באיגרות הצמודות המקבילות. באופן פרדוקסלי, דווקא בחירה סלקטיבית של איגרות החוב קונצרניות בדירוגים נמוכים יחסית עשויה להוביל לתיק השקעות הגנתי יותר, זאת היות והירידות בשוקי החוב מגיעות מהאפיק הממשלתי, בעוד האיגרות המפולפלות פחות מושפעות מכך.

גם באפיק המנייתי נראה לדעתנו שהגיע הזמן לשינוי פרדיגמה. דונלד טראמפ הזכיר מספר פעמים מאז היבחרו שהוא מתכוון להציב את ארצות הברית ראשונה בסדרי העדיפויות שלו, ורק לאחר מכן את שאר המדינות. בנוסף, פערים משמעותיים בצמיחה ובמדיניות הכלכלית בעידן טראמפ, עשויים לשנות את התפיסה המוכרת של Risk On, Risk Off , לפיה המתאם בין נכסי הסיכון בעולם גבוה מאוד.

להערכתנו, במצב החדש, המשמעות של בחירת המדינות, האפיקים והנכסים בתוך האפיקים חוזרת להיות מרכזית. בהיבט הזה, נראה שישנה עדיפות לשוק הישראלי שנראה פתאום מעניין.

בשורה התחתונה, הערך של בחירת הנכסים עולה להערכתנו בתקופה הנוכחית, ומנגד, ניתן לחפש הזדמנויות באפיקים שירדו באופן מוגזם כתוצאה מפאניקה. דוגמה לכך, להערכתנו, הן מניות הפארמה.

גלעד גרומר מכהן כמנהל שיווק ולקוחות במנורה מבטחים קרנות נאמנות בע"מ, והוא ו/או מנורה קרנות נאמנות או חברות אחרות בקבוצת מנורה עשויים להיות בעלי ענין אישי בנושאי הסקירה. שיווק ההשקעות אינו מהווה תחליף לשיווק המתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל אדם.