"זה הזמן לאג"ח ולא למניות; בניגוד לישראל - המיתון בארה"ב ובמיוחד באירופה כמעט ודאי"

שוק האג"ח בשנים האחרונות סיפק תשואה נמוכה ואפילו אפסית וזה היה רק שאלה של זמן עד שהמצב ישתנה. אבל השנים עברו, הריבית נותרה ברצפה ובמשך מעל עשור, שוק האג"ח סיפק לכם תשואות נמוכות. עד שלפני כשנה המגמה השתנתה - זה התחיל בעולם וחלחל כמובן גם לכאן. זה התחיל ברמזים, נמשך ברמזים עבים של נגידי הבנקים ונמשך בעליית ריבית בפועל. ואז, אגרות החוב התרסקו. זה כלל הברזל בשוק האג"ח - התשואות הפוכות למחירים. כשהמחירים גבוהים אתם מקבלים תשואה נמוכה, אבל כשהמחירים יורדים אתם מפסידים. זה היה כתוב על הקיר בהדגשה ובכל זאת - הגופים המוסדיים לקחו אתכם לטבח.

הפסדתם 5%, 10%, יש גם מצבים של 20%. אבל עכשיו זה משתנה. אגרות החוב קרסו והתשואה עלתה. עכשיו זה כנראה זמן של אג"ח למרות שהריבית עדיין בעליה וצפוי שגם התשואה האפקטיבית באגרות החוב תמשיך לעלות. בכל מקרה, המניות הן עכשיו משחק מסוכן מאוד, ככל שאגרות החוב הופכות לאטרקטיביות יותר כך המניות הופכות למוצר פחות אטרקטיבי וזה מעלה שאלה מעניינת: מה עדיף בתקופה כזו למשקיע אמריקאי: אג"ח ארה"ב בטוח בתשואה שנתית של 4%, או מניית אפל (שהאמריקאים כל כך אוהבים) בתשואה אפקטיבית של 4%?  

 הסיבה לנפילות באג"ח, למי שלא היה בסביבה היא האינפלציה שגררה עליית ריבית וירידות שערים לא רק במניות אלא גם באג"ח. השאלה כעת היא האם אגרות החוב חוזרות להיות מעניינות להשקעה? בראיון לביזפורטל מסביר אלי צחור, הבעלים ומנכ"ל בית ההשקעות ברומטר כיצד להבין יותר לעומק מה מצבו של שוק האג"ח בתקופה הנוכחית, האם עוד "יש סיכוי" למניות, לאן הריבית הולכת והאם החשש ממיתון הוא ממשי?

מה מצבו של שוק האג"ח בתקופה הזו? צחור: "צריך להבדיל בין אג"ח בעל מח"מ קצר לאג"ח עם מח"מ ארוך. שני סוגי האג"חים הללו ירדו, אבל האג"ח הארוכות ירדו בצורה חדה יותר משמעותית - אפילו ב-15% - בעוד האג"ח הקצרות ירדו רק ב-2%-3%. השאלה בשווקים היא כמובן מה הלאה? התשובה של הפד ברורה: הולכים להילחם באינפלציה. יו"ר הפד ג'רום פאוול התבטא לאחרונה בצורה חריפה כשאמר 'נלחמים באינפלציה גם אם זה במחיר של הורדת רמת החיים ופגיעה בתוצר'. אלו משפטים יחסית קיצוניים שלא נאמרו ב-15 השנים האחרונות שעשו הכל כדי שהכלכלה לא תתכווץ.

• "זוהי צומת חשובה - מורידים חשיפה לנאסד"ק ומגדילים חשיפה לישראל, אירופה, סין והודו"
• הדיווח של אפי קפיטל חשף - מנהלי ההשקעות יצאו פראיירים

למה בעצם צריך להילחם באינפלציה? צחור: "כעת, בפעם הראשונה לאחר הרבה שנים (שבהם שוקי הנדל"ן והמניות התנפחו והיה מינוף יתר גם של חברות וגם של אזרחים שהיום נמצאים עם משכנתאות לא מאוזנות ליכולות שלהם כשהריבית עולה בחדות וזו השפעה מהותית על המשק).

"האינפלציה היא בראש סדר העדיפויות כיוון שמדובר ב'מס' רגרסיבי מאוד חזק על השכבות החלשות, והם גם בדרך כלל לא יודעות כיצד להתמודד עם זה. העלייה באינפלציה היא הפגיעה הגדולה והחזקה ביותר עבורם, ולאורך זמן. האינפלציה הרימה ראש - כבר לא מדובר רק באינפלציה של סחורות. השד האינפלציוני יצא מהבקבוק ומאוד קשה להחזיר אותו לבקבוק.

"מה שפאוול אמר הוא שזה תהליך שייקח זמן ושזה יהיה כואב כי האינפלציה זלגה גם לתחום השירותים - אנשי חשבונות רוצים שכר יותר גבוה, כך גם אנשי מיחשוב וגם השכירות למגורים עולה יותר. הדבר מביא לעלייה במחירי השירותים ואז הצעד שמגיע לאחר מכן הוא לחץ להעלאת משכורות דרך ועדי עובדים. מדד האינפלציה שפורסם אתמול בארה"ב מייצג גם את העלייה בשכר הדירה, שירותי הבריאות ושירותים בכלל. העובדה שכבר לא מדובר רק על הסחורות, זה השינוי שצריך להבין אותו, שאנחנו בספירלה שאי אפשר כרגע לעצור אותה אלא רק לנסות להילחם ע"י העלאת ריבית.

• ביג, אלרוב ומגה אור: "אג"ח קונצרני שיאפשר לכם לישון בשקט בלילה"
• כמה הורדות ריבית יהיו בארה"ב ואיך זה ישפיע על הריבית המקומית?
• תוכן שיווקי "הקרנות הפאסיביות מהוות 60% מהענף"

"מצד אחד העלו את הריבית ומצד שני רכשו אג"חים והציפו מאוד את הכסף שזה דבר שלא עשו בהיסטוריה. בעולם המוניטרי, הורדת ריבית תהיה הפסקת הרכישות, מכירת אג"חים חזרה וניסיון לספוג את הכסף. בנוסף דרושה התערבות פיסקאלית של הממשלות. אצלנו יש בעיה גדולה היות שאין ממשלה יציבה לאורך זמן. צריך להגביל את שכר הדירה וליישם אסטרטגיות שייקחו שנים. הדברים האלו לא יורידו את האינפלציה מיידית אבל מעצם החשיבה להגביל שכר דירה - מהלך שגורר אינפלציה - השכבות החלשות תיפגענה כי הקפיצו להם את שכר הדירה בעשרות אחוזים. הממשלה לא מספיק מתפקדת ואין לנו ממשלה כמו שצריך. העלאת הריבית גורמת נזק גדול בעיקר למשקי הבית ולאנשים החלשים שהבנק ייגבה מהם יותר כסף.

"אז מה עושים? פועלים באגרסיביות כפי שראינו את העלאות הריבית בארה"ב שימשיכו. הצפי כעת הוא העלאה של 1% ואם צריך יגיעו בסוף גם ליותר מ4%. הריבית על האג"חים הקצרים בארה"ב טובה ואפשר לקבל כבר כמעט 3% וייתכן שבקרוב אף יותר. מדובר בגיים-צ'יינג'ר בשוק ההון לטווחים קצרים. העלאת הריבית תהיה הכלי המוניטרי המרכזי כרגע לדיכוי האינפלציה אך אנו מערכים כי זה לא יצליח במהירות. זה יכול לקחת הרבה זמן ולכן גם מדברים על האטה במשק וירידה בצמיחה. מדובר כמובן בפגיעה מאוד קשה".

האם יש בשלב זה יש טעם להשקעה במניות? צחור: "בפירוש זה לא הזמן למניות. כשהאסימון ייפול (השקעה באג"חים) - יותר ויותר אנשים יבינו שישנה אלטרנטיבה סולידית. הם יבינו שאחרי שהקרנות שקנו, קופות הגמל ופוליסות החיסון שירדו 7%-8%, יירדו אפילו 10%-15%, הם יראו את האלטרנטיבה של 3% ויותר בבנק. זמנן של המניות יחזור כמובן בהמשך אבל לפנינו עוד לפחות 10%-15% ירידות ואולי יותר בארה"ב כמובן. בישראל המצב מעט שונה לטובה, יש לנו נדל"ן בעלייה, הגז וההייטק - יש פה בישראל נס כלכלי. כל הדברים הללו הם מנועי צמיחה שמונעים אצלנו ירידות.

"המניות לא יחזרו מהר, הריבית הולכת להישאר למעלה כי רוצים לוודא שהאינפלציה יורדת, ולהערכתי זה ייקח לפחות שנה וירידה של לפחות 15%. לגבי האג"חים: האג"ח הקצר ישמש את הציבור הרחב ואילו האג"ח הארוך יהיה העקום ההפוך. באג"ח הקצר ייתן יותר מהאג"ח הארוך אבל כהשקעה, מי שיושב על אג"ח ארוך (ולכשתגמר הסאגה הנוכחית) ייהנה 10 שנים מריביות גבוהות כך שזה עשוי להיות אפילו דומה לתשואה במניות".

דיברנו על האינפלציה בארה"ב, איך אתה רואה את האינפלציה בארץ? צחור: "אני חושב שאנחנו פחות חשופים לבעיות אינפלציוניות בגלל סיבות פנימיות. אך עדיין ישנו סיכון ואנחנו לא נמצאים בחוף מבטחים. בדומה לעולם, גם אנחנו צריכים להילחם באינפלציה ואני חושב שהעלאת הריבית האחרונה של 0.75% תימשך באותה האגרסיביות. במקביל יש לראות מה מצב האינפלציה בעולם כי אנחנו יחסית גלובליים ומושפעים מגורמים חיצוניים".

האם אנחנו בפתחו של מיתון? צחור: "אנחנו בהחלט בדרך למיתון אבל צריך להסתייג מעט כי זה עדיין לא וודאי לחלוטין. בישראל אני לא רואה מצב של מיתון אך אכן ישנה האטה וירידה בקצב הצמיחה. לעומת זאת, בארה"ב דווקא ייתכן מאוד שיגיעו למיתון, ובאירופה נראה שזה כמעט וודאי. אירופה במשבר, החוב שלה גדל ומשבר האנרגיה מתעצם. חוסר האקטיביות של הבנק המרכזי האירופאי (ה-ECB) והעובדה שהגוש האירופי מתנהל עם מטבע מרכזי אחד ולא עם מטבע לכל מדינה, אלו דברים שמאוד מקשים עליהם.

"אירופה כמובן כמו בארה"ב ימשיכו להעלות את הריבית אבל הם כנראה ייספגו את הפגיעה הכי חזקה מבחינת התוצר. הם יכולים להגיע למיתון ואם לא אז להאטה הרבה יותר משמעותית. נושא הגז ישפיע מאוד על מפעלים שייאלצו אולי להשבית פעילות".