מבול צפוי של גיוסי אג"ח ממשלתי - מה זה יעשה לתשואה?

מדינת ישראל גייסה חוב בשנים האחרונות בריביות נמוכות מאוד, התשואות על אג"ח ממשלתיות היו נמוכות בזכות התכנסות ליעד הגירעון - כלומר ריסון תקציבי וירידה בהוצאות. זה היה גם בזכות הריבית הנמוכה, היא הגורם העיקרי.

כשהממשלה לא משתוללת בהוצאה התקציבית גם גופי הדירוג בעולם מסתכלים על כך בצורה חיובית והמדינה מקבלת דירוג גבוה - ולכן גם מצליחה לגייס כסף בריבית נמוכה יחסית. ככל שמדינה יותר צמודה ליעד גירעון סביר, כך פרמיית הסיכון של המדינה נחשבת נמוכה ולכן היא יכולה לשלם ריבית נמוכה יותר על הכסף שהיא לווה מהציבור.

בשנה האחרונה היה עודף תקציבי שנבע מכנסות מדינה גבוהות ממסים. הבעיה היא שבחצי השנה האחרונה  זה משתנה וזה עלול להביא אותנו כבר בקרוב לגירעון אחרי שהיה עודף (שהלך והתכווץ בחודשים האחרונים).

בנתוני חודש ינואר ראינו את הירידה בהכנסות המדינה ממסים (ירידה של 7.6% וירידה של 10% במסים הישירים). אז נכון שחלק מהסיבה היא גבייה גבוהה בשנה שעברה - הרבה מאוד כסף שזרם למדינה כתוצאה מההייטק, גל ההנפקות של 2021 והשקעות של כספים זרים, לצד הגידול בייצוא הביטחוני, אבל תהיה הסיבה אשר תהיה, מדובר בירידה דרמטית.

גם בבנק ישראל הזהירו מפריצת מסגרת התקציב אם הממשלה החדשה תוציא עוד ועוד כספים כדי למלא את כל דרישות השותפות הקואליציוניות, כפי שנחתמו בהסכמים הקואליציוניים.

אבל האמת שלשוק האג"ח לא ממש משנה למה תהיה ירידה בהכנסות של המדינה או למה יהיה גירעון בתקציב;  בסופו של דבר הסיבה פחות חשובה ומה שרלוונטי זה איך המדינה תסגור את הפער הזה, את הגירעון.

יש שתי אפשרויות - מסים שנראה שזה לא על הפרק וגיוסי חוב. גיוסי החוב צפויים לגדול דרמטית לעומת השנים הקודמות. המדינה תחזור לשוק ההון ותגייס אגרות חוב מהציבור. כבר בחודשים הקרובים  לצד ירידה בהכנסות ובהמשך במקביל לעלייה הצפויה בהוצאות, ועלייה בגירעון (יש כאלו שסבורים שהוא יגיע ל-3% מהתוצר) צפוי שיהיו גיוסי חוב גדולים.

צריך גם לזכור שהמדינה כבר לא מגייסת באג"ח מיועדות מקרנות הפנסיה. כלומר מכשיר שבו היא גייסה עשרות רבות של מיליארדי מדי שנה נעלם ובמקום המכשיר הזה היא תגייס בשוק. קחו את כל המכלול ותקבלו גיוסים של עשרות רבות של מיליארדים השנה. 

ברגע שההיצע בשוק האג"ח גדל, המחיר כמובן יורד. מחיר יורד משמע תשואה גבוהה יותר. כלומר, גם ההיצע בפועל וגם הידיעה שיש גירעון שמהווה מבחינת משקיעים עליית בסיכון, יביאו לעלייה בתשואות. אם עד עכשיו אנחנו - נעים לשמוע - בריבית ממשלתית שקלית שנמוכה מהתשואות הדולריות של הטרז'רי האמריקני, הרי שהשינויים האלו עשויים להביא לעלייה בתשואות. בכמה זה יעלה? קיים פער של 0.2% בתשואות של אגרות החוב הארוכות השקליות מול הדולריות של הממל האמריקאי. זה יכול להיסגר.