פרופ עלי קריזברג
צילום: עלי קריזברג
ניתוח

מה הן באמת הציפיות לאינפלציה והאם יש אנומליה בשוק אגרות החוב?

3 הסברים לפער בין התיאוריה הכלכלית והמציאות בפועל בשוק והאם ציפיות המשקיעים לירידה כה חדה באינפלציה הן ריאליות?

ניכר כי קיימת התמתנות מסוימת בשיעורי האינפלציה בארה"ב ובאירופה בחדשים האחרונים, אך עדיין רמת האינפלציה גבוהה באופן ניכר מהיעד של הבנקים המרכזיים. לא סביר כי רמת האינפלציה בחדשים הקרובים תתקרב ליעד, שהציב למשל הבנק הפדרלי האמריקאי (2.5%), ולפיכך בכירים בסניפים השונים של הבנק הפדרלי מתבטאים לאחרונה כי יש מקום להמשיך בתהליך העלאת הריבית. שוק ההון האמריקאי מגלם לפחות העלאת ריבית אחת של רבע אחוז דרך שערי הריבית לטווח קצר וגם - וזה מפתיע - דרך שערי הריבית הריאליים. תופעה זו עשויה להעיד על אנומליה בשוק אגרות החוב ועדות לכך מצאנו גם בשוק האג"ח הממשלתי האמריקאי וגם בשוק האג"ח הישראלי.

 

זה היה אמור לעבוד כך: שער הריבית הריאלי המשקף את יכולת הצמיחה ורמת הפרודוקטיביות של המשק נקבע תחילה על ידי כוחות השוק, שלאחר מכן מתמחר את הציפיות לאינפלציה ומוסיף פרמיית ביטוח הכרוכה בסיכון נמוך יותר של אג"ח ריאלי (צמוד מדד) והתוצאה הנה תמחור הריבית הנומינלית. בפועל זה כנראה עובד הפוך: השוק מתמחר את הריבית הנומינלית אשר ממנה נגזרת הריבית הריאלית. דבר זה יוצר אנומליה ברורה לעין.

 

בואו נתחיל כך. שיעור האינפלציה בישראל עומד כרגע 5-6%, תלוי אם מודדים את האינפלציה על סמך הנתון החודשי האחרון או על סמך השנה האחרונה. האם יש עוררין שהסיכוי בשנה הקרובה לראות אינפלציה של 2-2.5% הנו אפסי? בארה"ב ובצרפת עומד שיעור האינפלציה על כ -6%. הבנק הפדרלי בארה"ב כבר ויתר על מגמתו המוצהרת להוריד את שיעור האינפלציה לרמה של 2.5% מתוך הבנה שמדיניות אגרסיבית מידי דרך שערי הריבית עלולה לפגוע נואשות בסקטור הפיננסי. 

 

אך ראו איזה פלא: משתתפי שוק האג"ח הממשלתי סבורים שלא רק שהמטרה אפשרית אלא שאפשר גם לרדת לאינפלציה נמוכה יותר ממטרת הבנק המרכזי וזאת כבר בשנה הקרובה. לראיה, בואו נבדוק את ציפיות האינפלציה המגולמות בשוק האג"ח הממשלתי בתחילת יוני 2023. הנחנו פרמיית ביטוח רק של 0.35% למרות שיש להניח שבתקופת גאות באינפלציה פרמיית הביטוח גבוהה בהרבה. בישראל הפרמיה עוד גבוהה יותר כדי לבטא את אי הוודאות הכרוכה בהכלת הרפורמה המשפטית.

הציפיות לאינפלציה מחושבות כך:

האם סביר להניח כי שיעור האינפלציה בשנה הקרובה בארה"ב ירד ל-2.01%? מאוד לא סביר. מעניין לציין שבחדשיים האחרונים התרחשה ירידה משמעותית בשיעור האינפלציה הצפויה המגולמת בשערי הריבית האמריקאיים, ירידה השווה בגדלה לצפי של... העלאת הריבית הצפויה בשיעור רבע אחוז!! פרוש הדבר כי שערי הריבית הריאליים הנם נגזרים של הריבית הנומינלית ולא משתנים משפיעים. גם בישראל לא סביר ששיעור האינפלציה עד יוני 2024 יהיה רק 2.87%, מה גם שפרמיית הביטוח כנראה גבוהה מ- 0.35%. ניתן לציין כי הפערים באינפלציה הצפויה בין ישראל וארה"ב משקפים צפי לפיחות בשקל בשנה הקרובה בשיעור של 0.88% גם ללא השפעת הכלת הרפורמה המשפטית (לפי גישה המכונה PPP).

 

מה יכול להיות ההסבר לכך?

אפשרות 1 - אם קיים מתאם שלילי גבוה בין התנהגות שער הריבית הריאלית והאינפלציה, קיימת אפשרות, לפחות תאורטית, שפרמיית הביטוח היא שלילית שכן הסיכון באג"ח צמוד עלול להיתפש כגבוה יותר מהסיכון של אג"ח נומינאלי. אפשרות זו, למרות שהיא קיימת, מנוגדת להגיון הכלכלי הטוען שהמתאם בין שיעור התשואה הריאלי ושיעור האינפלציה צריך להיות קרוב לאפס.

 

אפשרות 2 – בניגוד לאמור באפשרות 1, קיים מתאם חיובי די גבוה בין שער הריבית הריאלי והאינפלציה, דהיינו, כאשר שיעור האינפלציה גדלים, עולה גם שער הריבית הריאלי. לכאורה, עליה באינפלציה הייתה צריכה להשפיע על שער הריבית הנומינלי בלבד, אך המציאות מוכיחה אחרת. פרוש הדבר כי בשער הריבית הריאלי הגלום באגרות חוב ממשלתיות ישנו מרכיב אינפלציוני שאינו מוסבר על ידי התאוריה הכלכלית. 

קיראו עוד ב"אג"ח"

 

אפשרות 3 - קיימת סגמנטציה ברורה בין משתתפי שוק האג"ח הממשלתי (המלווים) לטווח הקצר ולטווח הארוך ולפיכך יכולה להיווצר אנומליה בציפיות לאינפלציה הגלומות בטווח הקצר של שערי הריבית לעומת הטווח הארוך. בשוק האג"ח הממשלתי האמריקאי אנומליה הזאת ברורה לעין: שוק האג"ח עד 10 שנים מתנהג שונה מהותית משוק האג"ח מ -17 עד 30 שנה. מעניין לציין שהתנהגות זו יוצרת הזדמנות ארביטראג' ברורה (קניית אג"ח לזמן t   ומכירה בחסר של סכום דומה של שני אג"חים: t-n   ו-  t+n)

 

לסיכום, ציפיות לאינפלציה הגלומות בשער הריבית אינן בהכרח שיקוף של אופטימיות יתירה מצד משתתפי השוק לגבי תחזית האינפלציה, אלא ביטוי למרכיב בתמחור האג"ח שאינו נהיר לתאוריה הכלכלית. מכל מקום, אם האינפלציה הצפויה גבוהה מזו המגולמת בשערי הריבית, אזי יש עדיפות ברורה לאסטרטגיה של קניית אג"ח צמוד מדד.

תגובות לכתבה(10):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 8.
    ארתור 01/08/2023 11:30
    הגב לתגובה זו
    תודה על הכתבה רואים פרי עבודה אני מניח שהאינפלציה בישראל תתמתן אך בטח לא לרמות של 2.87% בעוד שנה, אלא יותר מזה.
  • 7.
    אפשר הסבר על פרמיית הביטוח? (ל"ת)
    08/06/2023 19:44
    הגב לתגובה זו
  • יוחאי 09/06/2023 08:29
    הגב לתגובה זו
    פלוץ
  • 6.
    תותח (ל"ת)
    דן 08/06/2023 11:23
    הגב לתגובה זו
  • 5.
    zz 07/06/2023 17:21
    הגב לתגובה זו
    חוקים ונוסחאות מתמחרים בפועל רק אם ניתן להפיק מהם רווחי ארבטראז ובמינוף גדול.... כנראה שאחרי עלויות וחיכוך וסיכון שולי לא ניתן...
  • 4.
    האמיתי 07/06/2023 03:19
    הגב לתגובה זו
    ושכחתם שיגיע מצב של קריסה של השווקים המנופחים שמוחזקים בכוח
  • 3.
    דמיקולו 06/06/2023 21:05
    הגב לתגובה זו
    ולכן אי אפשר לגזור שום מסקנה מנכס שהסחירות בו נמוכה
  • תגובה 07/06/2023 10:38
    הגב לתגובה זו
    בארה"ב נסחר/מונפק TBL ל 3 חדשים במחזור של למעלה מ... טריליון דולר
  • 2.
    וואו אני צריך לקרוא כמה פעמים כדי להבין (ל"ת)
    משה 06/06/2023 20:58
    הגב לתגובה זו
  • 1.
    צודק 06/06/2023 17:47
    הגב לתגובה זו
    מגרף הציפיות האינפלציוניות ברור ששחר יקר יחסית לצמודי מדד. הרווח יחסית קטן מול האינפלציה. ובנוסף, מה הסיכוי שלא תהיה אינפלציה עם ממשלת הפופוליזם? אנרכיה מלא על מלא? לא תעלה אינפלציה? בהצלחה לנו עם ממשלת הליקוד
אגח
צילום: ביזפורטל

תשואות האג"ח הארוכות מטפסות - למה זה קורה עכשיו ומה המשמעויות

הריביות הארוכות באג"ח גלובליות, לרבות ארה"ב, בעלייה בחודשים האחרונים; איך זה קורה בשעה שמדברים על הפחתת ריבית, מה זה מרמז ומה המשקיעים צריכים לדעת?

מנדי הניג |

התשואות על אג"ח ממשלתיות ארוכות טווח זינקו בחדות בשבועות האחרונים. המגמה גלובלית ומקיפה את כל השווקים המרכזיים. בבריטניה, התשואה על אג"ח ל-30 שנה עלתה ל-5.76%, השיא מאז סוף שנות ה-90. בארצות הברית, התשואה נגעה שוב ברף ה-5%. ביפן, המספרים נמוכים יותר אבל השינוי דרמטי - התשואה הגיעה ל-3.29%, שיא של עשרות שנים.

מה מניע את העלייה החדה הזו? שילוב בין כמה גורמים - הגירעונות הפיסקליים מזנקים בכל העולם המערבי. הבנקים המרכזיים מפסיקים לקנות אג"ח ואפילו מוכרים חלק מהאחזקות. המשקיעים המוסדיים המסורתיים, כמו קרנות הפנסיה, מקטינים את הביקוש. במקביל, הצורך בהשקעות ענק בתשתיות, אנרגיה וביטחון גדל משמעותית.

התוצאה היא שינוי פרדיגמה בשוק האג"ח. אחרי שנים של ריביות אפסיות ותמיכה מסיבית של בנקים מרכזיים, השוק חוזר למציאות חדשה-ישנה. מציאות שבה משקיעים דורשים תשואה עבור הלוואת כסף לממשלות לתקופות ארוכות. מציאות שבה הסיכונים הפיסקליים והמבניים מתומחרים בצורה ברורה יותר.


שוק האג״ח תופס לאחרונה כותרות ולא רק פה אלא בכל העולם. למרות שזה שוק שנחשב להרבה יותר ׳משעמם׳ משוק המניות התוסס, המשמעויות של כל תזוזה בשוק הזה, כל מאית אחוז באגרת חוב (ובייחוד ממשלתית), מספרת לנו הרבה יותר מתזוזות במניות ומגלה לנו מה השוק חושב על הבריאות של המדינה, על הסנטימנט וגם מה המשקיעים חושבים על הריבית. אם מדברים על אג״ח קונצרניות אז אנחנו עדים לעלייה רוחבית תלולה מאוד בתמחור של החוב הקונצרני ובהתאמה בירידה של התשואות - גם על זה כתבנו לא מזמן: חשש מבועה בשוק האג"ח הקונצרני בארה"ב - השערים עולים, התשואות יורדות במקרה הזה אגב, האשמה נמצאת בעיקר בהתנהלות הפרימיטיבית של שוק האג״ח הקונצרני האמריקאי במיוחד אם נשווה אותו לישראלי שנחשב לאחד המשוכללים בעולם. אבל אם מסתכלים על אג״ח ממשלתיות הסיפור שונה, האג״ח הארוכות של המדינות האירופאיות בצלילה - ובולטות במיוחד לרעה גרמניה, צרפת ובריטניה - ולכל אחת יש את ה״פעקלע״ (השקית) שלה - בבריטניה מהגרים שמציפים את המדינה והטבות סוציאליות שמכבידות על התקציב, בצרפת הממשלה מתנדנדת, בגרמניה שהייתה סמל לשמרנות פיסקלית משנים את הטון הכלכלי, מרחיבים את התקציב ומוציאים מיליארדים על ביטחון וזה גורר עלייה רוחבית בתשואות, כשבבריטניה אפילו התקשו לגייס חוב בשבוע קודם. ואם תחשבו שמשקיעי האג״ח יברחו לארה״ב - גם זה לא קורה, מה שמעלה את החשש מפני משבר חוב עולמי: ברבור שחור אירופאי: משבר החוב חוזר?. אבל אם תרצו לפרק איגרת חוב ממשלתית ולראות איך מחשבים את הסיכון בצורה אינדיבידואלית תוכלו לקרוא על - אגרת החוב של בריטניה שצנחה ב-70%, והאם יש סיכוי לעלייה?


השבוע האחרון הדגים בצורה חדה את הכוחות שפועלים בשוק. בבריטניה התקיימו כמה מכרזי אג"ח שחשפו ביקוש חלש במיוחד. המשקיעים דרשו תשואות גבוהות משמעותית מהצפוי כדי לקנות את האג"ח החדשות. בתוך יום אחד התשואות זינקו ביותר מ-10 נקודות בסיס. השוק מודאג מהמצב הפיסקלי הבריטי ודורש פיצוי גבוה יותר. המצב הפיסקלי-תקציבי עלול לייצר גיוסים עתידיים על רקע עלייה בגירעון התקציבי וכשזה קורה, התשואה עולה. כלומר, ברגע שמדינות מגדילות גירעון או שיש צפי לעלייה בגירעון, השוק כבר חושב על השלב הבא - כדי לממן גירעון צריך להטיל מסים או לגייס עוד אג"ח, הגדלת גיוסים משמעה - עלייה בתשואות.