פרופ עלי קריזברג
צילום: עלי קריזברג
ניתוח

מה הן באמת הציפיות לאינפלציה והאם יש אנומליה בשוק אגרות החוב?

3 הסברים לפער בין התיאוריה הכלכלית והמציאות בפועל בשוק והאם ציפיות המשקיעים לירידה כה חדה באינפלציה הן ריאליות?

ניכר כי קיימת התמתנות מסוימת בשיעורי האינפלציה בארה"ב ובאירופה בחדשים האחרונים, אך עדיין רמת האינפלציה גבוהה באופן ניכר מהיעד של הבנקים המרכזיים. לא סביר כי רמת האינפלציה בחדשים הקרובים תתקרב ליעד, שהציב למשל הבנק הפדרלי האמריקאי (2.5%), ולפיכך בכירים בסניפים השונים של הבנק הפדרלי מתבטאים לאחרונה כי יש מקום להמשיך בתהליך העלאת הריבית. שוק ההון האמריקאי מגלם לפחות העלאת ריבית אחת של רבע אחוז דרך שערי הריבית לטווח קצר וגם - וזה מפתיע - דרך שערי הריבית הריאליים. תופעה זו עשויה להעיד על אנומליה בשוק אגרות החוב ועדות לכך מצאנו גם בשוק האג"ח הממשלתי האמריקאי וגם בשוק האג"ח הישראלי.

 

זה היה אמור לעבוד כך: שער הריבית הריאלי המשקף את יכולת הצמיחה ורמת הפרודוקטיביות של המשק נקבע תחילה על ידי כוחות השוק, שלאחר מכן מתמחר את הציפיות לאינפלציה ומוסיף פרמיית ביטוח הכרוכה בסיכון נמוך יותר של אג"ח ריאלי (צמוד מדד) והתוצאה הנה תמחור הריבית הנומינלית. בפועל זה כנראה עובד הפוך: השוק מתמחר את הריבית הנומינלית אשר ממנה נגזרת הריבית הריאלית. דבר זה יוצר אנומליה ברורה לעין.

 

בואו נתחיל כך. שיעור האינפלציה בישראל עומד כרגע 5-6%, תלוי אם מודדים את האינפלציה על סמך הנתון החודשי האחרון או על סמך השנה האחרונה. האם יש עוררין שהסיכוי בשנה הקרובה לראות אינפלציה של 2-2.5% הנו אפסי? בארה"ב ובצרפת עומד שיעור האינפלציה על כ -6%. הבנק הפדרלי בארה"ב כבר ויתר על מגמתו המוצהרת להוריד את שיעור האינפלציה לרמה של 2.5% מתוך הבנה שמדיניות אגרסיבית מידי דרך שערי הריבית עלולה לפגוע נואשות בסקטור הפיננסי. 

 

אך ראו איזה פלא: משתתפי שוק האג"ח הממשלתי סבורים שלא רק שהמטרה אפשרית אלא שאפשר גם לרדת לאינפלציה נמוכה יותר ממטרת הבנק המרכזי וזאת כבר בשנה הקרובה. לראיה, בואו נבדוק את ציפיות האינפלציה המגולמות בשוק האג"ח הממשלתי בתחילת יוני 2023. הנחנו פרמיית ביטוח רק של 0.35% למרות שיש להניח שבתקופת גאות באינפלציה פרמיית הביטוח גבוהה בהרבה. בישראל הפרמיה עוד גבוהה יותר כדי לבטא את אי הוודאות הכרוכה בהכלת הרפורמה המשפטית.

הציפיות לאינפלציה מחושבות כך:

האם סביר להניח כי שיעור האינפלציה בשנה הקרובה בארה"ב ירד ל-2.01%? מאוד לא סביר. מעניין לציין שבחדשיים האחרונים התרחשה ירידה משמעותית בשיעור האינפלציה הצפויה המגולמת בשערי הריבית האמריקאיים, ירידה השווה בגדלה לצפי של... העלאת הריבית הצפויה בשיעור רבע אחוז!! פרוש הדבר כי שערי הריבית הריאליים הנם נגזרים של הריבית הנומינלית ולא משתנים משפיעים. גם בישראל לא סביר ששיעור האינפלציה עד יוני 2024 יהיה רק 2.87%, מה גם שפרמיית הביטוח כנראה גבוהה מ- 0.35%. ניתן לציין כי הפערים באינפלציה הצפויה בין ישראל וארה"ב משקפים צפי לפיחות בשקל בשנה הקרובה בשיעור של 0.88% גם ללא השפעת הכלת הרפורמה המשפטית (לפי גישה המכונה PPP).

 

מה יכול להיות ההסבר לכך?

אפשרות 1 - אם קיים מתאם שלילי גבוה בין התנהגות שער הריבית הריאלית והאינפלציה, קיימת אפשרות, לפחות תאורטית, שפרמיית הביטוח היא שלילית שכן הסיכון באג"ח צמוד עלול להיתפש כגבוה יותר מהסיכון של אג"ח נומינאלי. אפשרות זו, למרות שהיא קיימת, מנוגדת להגיון הכלכלי הטוען שהמתאם בין שיעור התשואה הריאלי ושיעור האינפלציה צריך להיות קרוב לאפס.

 

אפשרות 2 – בניגוד לאמור באפשרות 1, קיים מתאם חיובי די גבוה בין שער הריבית הריאלי והאינפלציה, דהיינו, כאשר שיעור האינפלציה גדלים, עולה גם שער הריבית הריאלי. לכאורה, עליה באינפלציה הייתה צריכה להשפיע על שער הריבית הנומינלי בלבד, אך המציאות מוכיחה אחרת. פרוש הדבר כי בשער הריבית הריאלי הגלום באגרות חוב ממשלתיות ישנו מרכיב אינפלציוני שאינו מוסבר על ידי התאוריה הכלכלית. 

קיראו עוד ב"אג"ח"

 

אפשרות 3 - קיימת סגמנטציה ברורה בין משתתפי שוק האג"ח הממשלתי (המלווים) לטווח הקצר ולטווח הארוך ולפיכך יכולה להיווצר אנומליה בציפיות לאינפלציה הגלומות בטווח הקצר של שערי הריבית לעומת הטווח הארוך. בשוק האג"ח הממשלתי האמריקאי אנומליה הזאת ברורה לעין: שוק האג"ח עד 10 שנים מתנהג שונה מהותית משוק האג"ח מ -17 עד 30 שנה. מעניין לציין שהתנהגות זו יוצרת הזדמנות ארביטראג' ברורה (קניית אג"ח לזמן t   ומכירה בחסר של סכום דומה של שני אג"חים: t-n   ו-  t+n)

 

לסיכום, ציפיות לאינפלציה הגלומות בשער הריבית אינן בהכרח שיקוף של אופטימיות יתירה מצד משתתפי השוק לגבי תחזית האינפלציה, אלא ביטוי למרכיב בתמחור האג"ח שאינו נהיר לתאוריה הכלכלית. מכל מקום, אם האינפלציה הצפויה גבוהה מזו המגולמת בשערי הריבית, אזי יש עדיפות ברורה לאסטרטגיה של קניית אג"ח צמוד מדד.

תגובות לכתבה(10):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 8.
    ארתור 01/08/2023 11:30
    הגב לתגובה זו
    תודה על הכתבה רואים פרי עבודה אני מניח שהאינפלציה בישראל תתמתן אך בטח לא לרמות של 2.87% בעוד שנה, אלא יותר מזה.
  • 7.
    אפשר הסבר על פרמיית הביטוח? (ל"ת)
    08/06/2023 19:44
    הגב לתגובה זו
  • יוחאי 09/06/2023 08:29
    הגב לתגובה זו
    פלוץ
  • 6.
    תותח (ל"ת)
    דן 08/06/2023 11:23
    הגב לתגובה זו
  • 5.
    zz 07/06/2023 17:21
    הגב לתגובה זו
    חוקים ונוסחאות מתמחרים בפועל רק אם ניתן להפיק מהם רווחי ארבטראז ובמינוף גדול.... כנראה שאחרי עלויות וחיכוך וסיכון שולי לא ניתן...
  • 4.
    האמיתי 07/06/2023 03:19
    הגב לתגובה זו
    ושכחתם שיגיע מצב של קריסה של השווקים המנופחים שמוחזקים בכוח
  • 3.
    דמיקולו 06/06/2023 21:05
    הגב לתגובה זו
    ולכן אי אפשר לגזור שום מסקנה מנכס שהסחירות בו נמוכה
  • תגובה 07/06/2023 10:38
    הגב לתגובה זו
    בארה"ב נסחר/מונפק TBL ל 3 חדשים במחזור של למעלה מ... טריליון דולר
  • 2.
    וואו אני צריך לקרוא כמה פעמים כדי להבין (ל"ת)
    משה 06/06/2023 20:58
    הגב לתגובה זו
  • 1.
    צודק 06/06/2023 17:47
    הגב לתגובה זו
    מגרף הציפיות האינפלציוניות ברור ששחר יקר יחסית לצמודי מדד. הרווח יחסית קטן מול האינפלציה. ובנוסף, מה הסיכוי שלא תהיה אינפלציה עם ממשלת הפופוליזם? אנרכיה מלא על מלא? לא תעלה אינפלציה? בהצלחה לנו עם ממשלת הליקוד
אגח
צילום: ביזפורטל
קרנות נאמנות

איך להשקיע בקרנות אג"ח, למה לשים לב וממה להיזהר

משקיע צריך לבחור בין עשרות מסלולי אג"ח; הבחירה חשובה - מדד תל-גוב שקלי 5+ המייצג את האג"ח הממשלתיות השקליות לטווחים של 5 שנים ויותר ירד בכ-4.5% מתחילת השנה ומנגד תל-גוב שקלי 0-2 עלה בכ-0.8%
קובי ישעיהו |
תהליך עליית הריבית המהירה שהחל בארה"ב וגם בישראל במהלך 2022 על רקע העלייה החדה בקצב האינפלציה הביא לירידות חדות בשוק האג"ח ולתשואות שליליות גם בקרנות הנאמנות וקרנות הסל העוקבות אחרי מדדי האג"ח השונים. בשנה שעברה התמונה השתנתה בשוק האג"ח המקומי כשמדד All Bond כללי עלה ב-3.76%, הצמוד ב-3.91% והשקלי ב-3.42%. בהתאם היו גם לא מעט קרנות נאמנות שסיפקו תשואות סבירות למשקיעים. והשנה, אגרות החוב הממשלתיות, בארה"ב ובעולם, היו אמורות לרשום תשואות עוד יותר יפות. עם רוח גבית מהורדות ריבית על ידי הפד ובנקים מרכזיים אחרים, הן היו צפויות לעלות ב-10% ויותר. אבל, זה לא מה שקרה. בחודשים האחרונים נרשמו ירידות חדות למדי בשוקי האג"ח הממשלתיים בישראל ובארה"ב, בעיקר בסדרות הארוכות. ובהתאם - התשואות עלו. הסיבה העיקרית לעליית התשואות - נתוני אינפלציה גבוהים מהצפוי בארה"ב שלא מאפשרים בינתיים לפד להתחיל להוריד את שיעור הריבית. לקריאה נוספת: לאחר הירידות בחודשים האחרונים? האם האג"ח מעניינות להשקעה. רבעון ראשון אג"ח: הורדת הדירוג משקפת את ביצועי החסר של האג"ח הממשלתי. העלייה בארה"ב התרחשה כאמור בעיקר על רקע פרסום נתוני מאקרו חזקים (בעיקר אינפלציה ושוק העבודה) שהביאו לדחייה וצמצום בהערכות השוק לגבי תחילת תהליך הורדת הריבית שם. בארץ, כמובן, יש גורמים נוספים, בעיקר כאלה הקשורים למלחמה ולנגזרותיה. על רקע הטלטלות בשוקי האג"ח נרשמה שונות גבוהה מאוד בין מדדי האג"ח השונים בתל אביב מתחילת השנה. מדד All Bond כללי עלה בכ-0.1%, מדד האג"ח הצמודות הכללי עלה בכ-0.7% אבל מדד התל-גוב צמודות (הממשלתיות הצמודות למדד) רשם ירידה של 1.4%. התל-גוב השקלי ירד בכ-2% ואילו התל-בונד 40 (המייצג 40 סדרות אג"ח של חברות בעלות דירוגים גבוהים) ב-1.6%.  בסך הכל יש בבורסה עשרות מדדי אג"ח שונים ובהתאם השוק היום מאוד משוכלל ומשקיע צריך בראש ובראשונה להחליט כמובן מה רמת הסיכון שהוא רוצה לפעול בסביבתה ולפי זה לחלק את תיק ההשקעות למניות, אג"ח והשקעות אחרות (סחורות, מט"ח, אלטרנטיבי.). בתוך החלק האג"חי אפשר להשקיע בקרנות סל פסיביות (בדומה למניות הן פשוט משקיעות פחות או יותר לפי מדדי האג"ח השונים), ממשלתיות או קונצרניות, או בקרנות נאמנות אקטיביות, ששם דמי הניהול גבוהים יותר. אז איך בוחרים קרן נאמנות המתמחה בהשקעה באגרות חוב? כאמור, למשקיע הסולידי יש היום המון אפשרויות בחירה והן כוללות בין השאר קרנות המתמחות באג"ח ממשלתיות שקליות (כאלה שלא צמודות למדד), קרנות המשקיעות באג"ח ממשלתיות צמודות למדד, ויש גם קרנות המשקיעות באג"ח חברות (קונצרניות) שקליות, דולריות או צמודות למדד. יש גם קרנות המשקיעות באג"ח בחו"ל. 

הסדרות הקצרות פחות מסוכנות

יש מספר כללי אצבע חשובים - אג"ח ממשלתיות פחות מסוכנות מקונצרניות וככל שזמן הפידיון של האג"ח יותר קצר (מח"מ - משך חיים ממוצע) הסדרה פחות מסוכנת (מק"מ, האג"ח הממשלתי השקלי לתקופה של עד שנה, הוא הכי פחות מסוכן ומנגד האג"ח הארוכות לתקופות של 10-30 שנה הן הכי מסוכנות). בתוך האג"ח הקונצרניות יש את הדירוגים  - הסדרות הכי פחות מסוכנות הן אלה בעלות הדירוגים הגבוהים (סדרות המדורגות AAA או AA ) והכי מסוכנות הן אלה ללא דירוג כלל (המכונות גם אג"ח זבל).  כך למשל מדד תל-גוב שקלי 5+ המייצג את האג"ח הממשלתיות השקליות לטווחים של 5 שנים ויותר צנח בכ-4.5% מתחילת השנה ומנגד תל-גוב שקלי 0-2 עלה בכ-0.8%. אז מי שהימר על ירידת ריבית ובהתאם השקיע בסדרות הארוכות "חטף" ומי שנשאר בסדרו הקצרות יותר רשם רווח קטן עם סיכון נמוך. אי אפשר לברוח מזה - אם רוצים לנסות להרוויח יותר אז צריכים להעלות את רמת הסיכון - ובהתאם אפשר גם לספוג הפסדים כבדים יחסית במידה והנחות הבסיס לא מתממשות. גם דמי הניהול חשובים - בקרנות הסל הם הרבה יותר נמוכים בדרך כלל (סביב 0.2%-0.3% לשנה) ואילו בקרנות האקטיביות 0.3%-1.5% כשהרוב הגדול נע בין 0.5% ל-1%. כמעט כל מחקר שנעשה בעשרות השנים האחרונות מצביע על כך שהרוב המוחלט של מנהלי הקרנות האקטיביים, גם במניות וגם באג"ח, לא מצליח לספק תשואה עודפת על מדדי השוק (באותה רמת סיכון) כך שעדיף ככל הנראה למשקיע הממוצע להתמקד בקרנות הסל הפאסיביות. ואכן, בשנה שעברה הקרנות הפסיביות עקפו לראשונה את הקרנות האקטיביות המסורתיות בהיקף הנכסים המנוהל. המשקיעים פדו במהלך 2023 כ-14.5 מיליארד שקל מקרנות נאמנות אקטיביות המנוהלות תחת הקטגוריה "אג"ח כללי", אחרי שגם בשנת 2022 הייתה הקטגוריה הפודה ביותר עם פדיון של כ-16.3 מיליארד שקל. קטגוריית קרנות אג"ח מדינה רשמה אף היא יציאת כספים מאסיבית בסכום של כ-6 מיליארד שקל אשתקד, לאחר שבשנת 2022 פדתה כ- 4.9 מיליארד שקל. מנגד, המשקיעים הזרימו כ-900 מיליון שקל לקרנות סל המתמחות באג"ח בחו"ל, וגם כ-630 מיליון שקל לאג"ח חברות והמרה. נקודה חשובה נוספת - להרבה משקיעים יש נטייה לבדוק את התשואות של קרן כזו או אחרת בשנה האחרונה או ב-3 השנים האחרונות ולהשקיע בה. בדרך כלל זו טעות מכיוון שתשואות העבר לא מלמדות כמובן על הביצועים בעתיד ולא מעט פעמים הקרנות שהיו בתחתית טבלת התשואות בשנה האחרונה או אפילו במשך מספר שנים קפצו לצמרת בשנה שלאחריה. זה נכון גם לקרנות המנייתיות, גם לגמישות וגם כמובן לקרנות האג"ח השונות.  בנוסף, בתי ההשקעות הגדולים נוהגים להבליט בפרסומים את "הקרנות המנצחות" שלהם בכל קטגוריה במטרה למשוך כספים חדשים ולהסתיר את הקרנות שלא הצליחו. אז אם בית השקעות מסוים מנהל עשרות קרנות מספיק שעד 10% מהון יצליחו בכדי לקנות שטחי פרסום בכדי לבשר למשקיעים הפוטנציאליים על "ההצלחה הגדולה" של קרן כזו או אחרת שהיכתה את מדדי הייחוס.

סימן קריאה - הקרן משקיעה באג"ח בסיכון גבוה יותר

נסתכל על  5 תתי קטגוריה מרכזיים בקרנות האג"ח: אג"ח מדינה כללי ללא מניות, אג"ח כללי בארץ ללא מניות – עם ובלי סימן קריאה, ואג"ח חברות והמרה ללא מניות – עם ובלי סימן קריאה. מה משמעותו של סימן הקריאה? שהקרן משקיעה באג"ח בסיכון גבוה יותר. בכל אחת מהקטגוריות יש עשרות קרנות.  אג"ח מדינה כללי ללא מניות - מדובר בקטגוריה שאמורה להיות הסולידית ביותר. הקרנות בקטגוריה זו משקיעות בכל סוגי אג"ח המדינה – צמוד, שקלי וריבית משתנה, בכל טווחי הזמן לפי שיקול דעתו של מנהל הקרן. חלק מהקרנות מרחיבות את טווח ההשקעה גם לאג"ח חברות בדירוג גבוה מאד. זה נותן להם יתרון מסוים, שכן התשואות באג"ח זה מעט גבוהות יותר, וגם מעלה את הסיכון, אך עדיין מדובר בכלי שנחשב סולידי. נזכיר שוב שגם בכלי הסולידי הזה אגרות חוב ארוכות יכולות לגרום להפסדים כבדים. כמעט כל הקרנות בקטגוריה שייכות לבתי ההשקעות הגדולים, כשנראה שהקטנים לא מגלים בה עניין בגלל פוטנציאל הרווחים הנמוך יחסית.  מדד תל-גוב כללי רשם מתחילת השנה ירידה של 1.5% לאחר שב-2023 הוא רשם עלייה של כ-1%.  אג"ח כללי ללא מניות עם ובלי סימן קריאה - בקטגוריה זו הקרנות משקיעות בכל סוגי האג"ח בארץ – בין ממשלתי ובין קונצרני, בין צמוד ובין שקלי או משתנה, ובכל טווחי הזמן. כלומר החופש גדול יותר, ונקודת ההשוואה היא מדדי ה-All Bond שכוללים את כל סוגי אגרות החוב. סימן הקריאה בשם הקרן מציין כאמור סיכון גבוה יותר, שאמור להניב תשואה טובה יותר. יש עשרות קרנות נאמנות בקטגוריה הזאת. אג"ח חברות ללא מניות עם ובלי סימן קריאה - האג"ח הקונצרניות מסוכנות יותר מהאג"ח הממשלתיות ולפיכך בתקופות טובות בשוק הן אמורות גם לספק תשואות גבוהות יותר. תשואת מדד תל בונד מאגר לשנת 2023 היה 6.32% וכ-1.5% מתחילת השנה, תל בונד צמודות נתן 5.94% ו-1.8% מתחילת השנה ומדד תל בונד שקלי 5.34% אשתקד מתחילת השנה 0.4%.