האם אפשר לקבע תשואה גבוהה לעשרות שנים ללא סיכון?

שערו בנפשכם שמבטיחים לכם תשואה ריאלית של 2% ובנוסף את שיעור האינפלציה למשך 20 או 30 שנה הבאות  ויחד עם זאת, אין ספק כי ההשקעה ופירותיה מובטחים מעל לכל ספק. לאחרונה טיפסו תשואות אג"ח ממשלתי אמריקאי צמודי המדד  TIPS)) לרמה הגבוהה ביותר מזה כ-15 שנה. צמודי מדד לחמש שנים מאפשרים תשואה ריאלית של 2.22% ואילי לטווח של 25 שנה כ-2.25%.  תשואות אלה בהשוואה לתשואות נומינאליות משקפות ציפיות לאינפלציה של כ-2.3% (ליתר דיוק, הפער משקף אדישות בין תשואה נומינאלית וריאלית).   בראיה לאחור, שיעור האינפלציה האמריקאית ב-60 השנה האחרונות  עמד על 3.8%  (מעט פחות ב-30 השנה האחרונות) ובהינתן תשואה ריאלית של 2.2% הרי שמדובר על תשואה נומינלית  של 6%.  לכאורה, מי לא ירצה לקבל על השקעתו,  ללא סיכון, בראש שקט וללא מאמץ במשך 20 השנים הבאות כ-6%?   בוא נשווה זאת להשקעה בישראל באג"ח נומינאלי צמוד מט"ח. אלה פיקדונות מדורגת AAA על יד מעלות,  שכן  האג"ח מגובה בפיקדונות בנקאיים.  שיעור התשואה על אג"ח זה לחמש שנים הנו כ-5.32% בלבד.  אין ספק כי משקיע רציונלי היה מעדיף אג"ח אמריקאי בגיבוי ממשלתי  בתשואה של 6% על פני 5.32%  בגיבוי מסוכן יותר של בנקים ישראליים.

עם זאת, חברות הדרוג הביעו לאחרונה ספק לגבי איתנותה המוחלטת של הממשלה האמריקאית והורידו  את דרוג האג"ח הממשלתי במעט מתחת לדרוג המושלם.  הסיבה העיקרית לכך הנה החלטת הממשל האמריקאי להגדיל את תקרת החוב הלאומי העומד עתה על 128% ביחס לתוצר הלאומי הגולמי (בישראל ירד היחס לרמה של כ-61% בלבד).  יחד עם זאת  אין כלכלן שיטיל ספק ביכולתו של הממשל האמריקאי להחזיר את החוב שכן הממשל יכול להדפיס  כסף  שיהיה קביל בכל העולם (בהתעלם מהמשמעות האינפלציונית של מהלך זה), בעוד שהגיבוי הבנקאי שקיים לאג"ח צמוד מט"ח בישראל יהיה תמיד כרוך בסיכון עסקי כלשהו.  במילים אחרות, לו חברות הדרוג היו משתמשות באותו סולם דרוג, דרוגה הבין לאומי של אלה פיקדונות היה נמוך לאין שיעור מדרוג אג"ח ממשלתי אמריקאי.   הבדל נוסף הנו רמת הנזילות של אג"ח ממשלתי אמריקאי ואג"ח צמוד מט"ח בישראל.  בעוד שרמת הנזילות של אג"ח ממשלתי אמריקאי גבוהה ביותר (כ-1.6 טריליון  בכל יום מסחר בין השעות  9:30  וחצות שעון ניו יורק), הרי שנפח המסחר באג"ח צמוד מדד בישראל הנו זעיר ביותר (לעיתים, כמה אלפי שקלים בלבד).  גורם זה מביא אותנו שוב להעדפה של אג"ח ממשלתי אמריקאי.   נשארת רק שאלת  סיכון שער חליפין  הזהה הן להשקעה באג"ח ממשלתי אמריקאי והן לאג"ח צמוד מט"ח בישראל.  כאן התשובה אינה וודאית, אך יש לזכור שתי עובדות:

1. שיעורי האינפלציה בישראל ובארה"ב דומים למדי מזה כ-15 שנה.  בהנחה ששיעורי האינפלציה ימשיכו להתנהג בשתי המדינות בצורה דומה אזי הצפי לשינוי מהותי בשער החליפין לטווח ארוך הנו שולי. לדוגמה, תיסוף חזק יחסית של 5% בשער השקל על פני, נניח, 20 שנה ישפיע על שיעור התשואה בצורה מינורית של רבע אחוז בלבד.
2. ניתן לאפס סיכון מט"ח על ידי שימוש בנגזרים מתאימים. כיום, עקב מבנה שערי הריבית הן בארה"ב והן בישראל,  עלות הנגזרים ביחס לשער החליפין בפועל (הפער בין שער החליפין למחירו של חוזה עתידי)  הנו שולי.