השקעה סולידית בתשואה שנתית של 6.5% - יתרונות וחסרונות

מדד תל בונד שקלי כולל את אגרות החוב הקונצרניות השקליות בבורסה. אגרות חוב של הבנקים בולטים בו, אבל מכיוון שהוא מפוזר על פני מאות אגרות חוב, אין לאף בנק או חברה השפעה דרמטית על המדד. פיזור גדול לרוב מבטא סיכון נמוך, כי כשל (פיגור בתשלום/ חוסר יכולת לשלם את החוב) באגרת חוב של חברה מסוימת לא ישפיע דרמטית על התשואה הכוללת. כאשר הפיזור נמוך לכל אגרת חוב יש השפעה מאוד גדולה על התשואה הכוללת.

התשואה הגלומה במדד של תל בונד שקלי היא 6.52% והמח"מ הוא 3.3 שנים. תשואה כזו היא בהחלט מרשימה בהינתן התשואה בעבר ובהינתן הפיזור והסיכון הנמוך. היא גם טובה בהתייחס לריבית - 4.75%, ולעומת השקעות סולידיות יותר - מק"מ, פיקדון ו-או אג"ח ממשלתי. 
        תל בונד שקלי - גרף ונתונים

אבל יש גם סיכונים - נתחיל בכך שאגרות החוב אומנם ירדו מתחילת המלחמה אבל לא בשיעור משמעותי מדי, מה שגרם לעלייה בתשואה אבל יחסית צנועה. אגרות החוב ממשלתיות עלו בתשואה ב-0.2% לשנה, אגרות חוב קונצרניות באזור ה-0.3%. התשואה הגלומה בתל בונד שקלי לפני המלחמה היתה 6.25%. כלומר, התשואה הגבוהה היתה כבר קודם והשאלה היא האם המלחמה מגולמת במחירים - תוספת סיכון שמתבטאת ב-0.3% על פניו נראית נמוכה. 
 

הסיבות שיגרמו לאג"ח לרדת והסיבות שיגרמו לו לעלות

אגרות החוב עלולות להמשיך לרדת מהסיבות הבאות: נראה שהשוק לא מתמחר מלחמה ממושכת ולא מתמחר האטה כלכלית ממושכת. הוא מתמחר באופן מסוים את היום שאחרי המלחמה שכולל, לפחות בהסתמך על ההיסטוריה,  שיפור וצמיחה כלכלית.  כל שינוי בהערכה, ישפיע על שוק האג"ח.

מעבר לכך, ברמת המיקרו, יהיו חברות שיתקשו לעמוד בהתחייבויות שלהן כלפי מחזיקי החוב בשל ההאטה במשק. שיעור החברות שיגיעו לקשיים פיננסים-הסדר, יהיה גבוה מאשר בתקופה רגילה. זה יוביל לירידה-מחיקה  של חלק מאגרות החוב גם כאלו שנמצאות במדד ובהתאמה התשואה המשוקללת תרד. כלומר, מה שאנחנו רואים כעת כתשואה משוקללת (6.52%), לא לוקח בחשבון, מצב של חוב אבוד-השקעה אבודה. מספיק שיהיו צרות פיננסיות ב-2%-3% מאגרות החוב במדד כדי שהתשואה בפועל תהפוך ללא מעניינת.  

יש סיכונים נוספים, אבל נראה שאלו המרכזיים, כשמולם יש גורמים שעשויים להוביל לעלייה במחירי האג"ח. גורם חשוב הוא הריבית. הריבית היתה אמורה לעלות  בהחלטת הריבית של בנק ישראל מחר, אבל על רקע המלחמה היא תישאר ללא שינוי או תרד מעט. המשמעות שהיא שהתשואה שאנחנו מקבלים באפיקים הסולידיים תרד. אגרות החוב הקונצרניות מתואמות עם ההשקעות הסולידיות. ברגע שיש ירידה בריבית במשק אז הריבית על פיקדון יורדת, הריבית במק"מ יורדת, הריבית באג"ח ממשלתי שקלי יורדת וגם באג"ח קונצרני. ירידת הריבית טובה כמובן למשקיעים היא מגיעה דרך עליית מחירי האג"ח.

הריבית בסוף השנה הבאה אמורה להיות נמוכה בלפחות 1% מהריבית כיום. אלו היו ההערכות לפני המלחמה ונראה שהמלחמה רק תחזק את מגמת הורדת הריבית. המלחמה פוגעת בביקושים ובצריכה ומרסנת אינפלציה. במצב כזה, השימוש בריבית כמרסנת אינפלציה פחות נדרש והיכולת למתן את הריבית עולה. בנק ישראל שירצה לעודד את המשק עשוי להוריד ריבית בהמשך בקצב משמעותי, אבל בדרך הוא ייצטרך להתגבר על עליית הדולר שמייקרת מחירים. מצב מורכב, אבל הסיכויים לירידת ריבית, גבוהים.

ואם כך, אז מחזיקי אגרות חוב עשויים ליהנות כפול - גם מהתשואה הגבוהה שגלומה כעת במחירים ביחס לריבית שהולכת ויורדת וגם ברווחי הון שנובעים מהתאמת שערי אגרות החוב לריבית הנמוכה יותר.