חברות הנדל"ן והבינוי ביצעו 71% מגיוסי האג"ח באפריל-מאי
ברבעון הראשון של השנה, יתרת החוב של המגזר הפרטי הלא-פיננסי שבה לעלות, הן בחוב העסקי והן בחוב של משקי הבית. זה קרה בשיעור של כ-1.5%, לאחר ירידה בה ברבעון הקודם על רקע המלחמה. עם זאת, קצב הגידול השנתי של יתרה זו נותר נמוך בהשוואה לשנים הקודמות - כל עולה מנתוני בנק ישראל בנוגע להתפתחות החוב של המגזר הפרטי הלא-פיננסי ברבעון הראשון של השנה.
יתרת החוב של המגזר העסקי גדלה ברבעון האחרון בשיעור של כ-1.8% (כ-23 מיליארד שקל) לכ-1.3 טריליון שקל, בעיקר כתוצאה מגיוסי חוב נטו באפיק האג"ח הסחירות בארץ וכן בהלוואות בנקאיות וחוץ-בנקאיות. המרווח בין תשואת האג"ח הקונצרניות הכלולות במדד תל בונד 60, לבין תשואת האג"ח הממשלתיות הצמודות הצטמצם ברביע זה בכ-0.26 נק' האחוז, ובחודשים אפריל-מאי 2024 הוסיף להצטמצם ואף הגיע לרמה הנמוכה מזה ארבע שנים - כ-1.09 נק' האחוז.
העלייה ביתרת החוב נבעה ברובה מגיוסי חוב נטו בהיקף של כ-19 מיליארד שקל שהתרכזו באפיק האג"ח הסחירות בארץ וכן בהלוואות בנקאיות וחוץ-בנקאיות. פיחות של כ-1.5% בשקל מול הדולר ועלייה של כ-0.3% במדד המחירים לצרכן תרמו אף הם לעלייה בשווי של החוב הנקוב מט"ח, הצמוד לו והצמוד-מדד; עליות אלו קוזזו במקצת כתוצאה מפירעונות נטו באג"ח סחירות בחו"ל.
- כל הכותרות
יתרת החוב של משקי הבית גדלה בשיעור מתון של כ-0.9% (כ-7 מיליארד שקל) לכ-800 מיליארד שקל כתוצאה מעלייה מתונה ביתרת החוב לדיור; הגידול ביתרת החוב של משקי הבית נבע גם מעלייה ביתרת החוב לא-לדיור שמקורה מעלייה ביתרת החוב לבנקים ולחברות כרטיסי האשראי. ביתרת החוב לא-לדיור נרשמה עליה קלה בשיעור הגידול השנתי אך הוא עדיין נותר שלילי ועמד על כ-2%-.
השפעות אלה הביאו לכך ששיעור הגידול השנתי של יתרת החוב למלווים החוץ-בנקאים גדל לכ-3% לעומת שיעור אפסי ברביע הקודם.
עוד נמצא, כי המגזר העסקי הנפיק אג"ח בשווי של כ-17 מיליארד שקל - כשני שליש מהם גויסו בחודש ינואר, גבוה מממוצע הגיוסים הרבעוני של ארבעת הרבעונים הקודמים (כ-13 מיליארד בממוצע). כ-53% מההנפקות ברביע זה בוצעו על ידי חברות מענף הנדל"ן והבינוי, ענף שממשיך להוביל בגיוסים בדומה לשנים הקודמות. גם בחודשים אפריל-מאי חברות מענף הנדל"ן והבינוי המשיכו להוביל בגיוסים - כ-71% מסך גיוסים של כ-6 מיליארד שקל בחודשים אלה, בוצעו על ידן.
ההתמתנות בעלייה בחוב לדיור היא תוצאה של האטה בנטילת משכנתאות חדשות מהבנקים והן הסתכמו ברביע הראשון של השנה, לאחר ניכוי עונתיות, בכ-18 מיליארד שקל, נמוך מעט מהתקופה המקבילה אשתקד (כ-19 מיליארד). בחודש אפריל 2024 נרשמה ירידה קלה, עונתית ברובה, בנטילת משכנתאות חדשות והן הסתכמו, לאחר ניכוי עונתיות, בכ-6.2 מיליארד שקל. עם זאת, בחודש שלאחר מכן, מאי 2024, ניכרת עלייה בהיקף נטילת המשכנתאות החדשות והן הסתכמו לאחר ניכוי עונתיות בכ-7 מיליארד שקל.
תודה.
לתגובה חדשה
חזור לתגובה
