700% ביומיים? רק באמריקה רבותיי

לאט ובביטחון מצליח צוות המופלאים שריכז סביבו הנשיא אובמה לשכנע את העולם שארה"ב תצא בקרוב מהמיתון אפילו אם העובדות עדיין לא תומכות בכך. כלכלה היא % 80 פסיכולוגיה ו - % 20 עובדות כלכליות, שתלויות בפסיכולוגיה. במדינה מהסוג של ארה"ב, דמוקרטיה עם תקשורת שחודרת אל מתחת לעור ועם ציבור ענק שבאמת ובתמים מאמין בחלום האמריקאי, הדרך היחידה לצאת ממיתון היא לשכנע את הצרכנים שאכן מתחילים לצאת מהמשבר והתמיכה הכלכלית לכך תבוא אם הכול יאמינו שתבוא.

על מנת לשכנע שמתחילים לצאת צריך, קודם לכן, לשכנע שהמצב נוראי ורק מתחתית הבור אפשר לבוא ולטעון שהמצב הולך ומשתפר ושמתחילים לטפס החוצה. קרוב ל- 6.5 מיליון מובטלים חדשים נוספו למעגל האבטלה מאז החל המשבר בסוף 2007 אבל השוק מגיב בעליות חדות "כי שיאו של המשבר כבר מאחורינו, קצב הגידול באבטלה יורד". בנק אוף אמריקה (סימול: BAC) פתח את מאי ב- 8.7 דולרים והמניה, תוך 6 ימי מסחר, עלתה ב - % 62.9 וזו מניה "כבדה" שבכול יום נכנסים ויוצאים בה בין 5 ל-10 מיליארד דולרים !!! לפני חודש היו חששות שהבנק יתפרק והיום עומדים בתור לתת לו את ה- 30 מיליארד דולר שאולי חסרים להון, מה זה אם לא פסיכולוגיה? אבל אנחנו כבר אמרנו לכם ממזמן שהמיתון לא יהיה ארוך, Thanks God for the USA.

להצלחת צוות המוחות של אובמה יש מחיר כלכלי נוראי שמעטים מהפרשנים מתייחסים אליו: עלות מימון הגירעון. הם שכנעו את העולם שהמיתון מתקצר אז העולם מעלה את מחיר המימון של הגרעון האמריקאי. הריבית על אגרות החוב ל- 10 שנים עלתה, מאז אמצע מרץ, ב- % 30 ולמדינה שצריכה לממן כ-1.5 טריליון דולר בשנת 2009 זה הרבה מאוד כסף. אבל לא לדאוג, העולם עדיין עומד בתור לתת לאמריקאים את המימון הזה ולמה לא? רק בגלל השמועות על יציאה מהמיתון עלה מחירה של חבית נפט בכ- % 55 מהשפל אז מדוע שלא להודות לאמריקאים ולקנות עוד קצת אג"חים שלהם?

זו הסיבה מדוע אנחנו עוקבים אחרי ההתפתחויות בתחום מרכז העצבים במוח. אולי משם נקבל סוף-סוף את ההסבר איך המין האנושי פועל. ונדה פרמסוטיקלס (סימול: VNDA) עלתה, בשני ימי המסחר האחרונים של השבוע שעבר, בכ- % 700, מדולר ל- 9 דולר. מדוע?

כי 9 חודשים לאחר שה- FDA דחה את טבליות ה – iloperidone שלה (Fanapt בשמה המסחרי) ולאחר שבסוף פברואר הגיש בעל מניות מוביל בעזרתו של אנליסט פרמקולוגי, בקשה לפירוק החברה כחדלת פירעון ולאחר שכול שלושת האנליסטים, מהבנקים המכובדים ג'יי.פי.מורגן (סימול: JPM), בנק אוף אמריקה וכריס אנד קומפני המליצו למכור, אישרה ה – FDA , במפתיע אפילו לד"ר פולימרופולוס, מייסד ומנכ"ל החברה, את הגלולות לשימוש נגד סכיזופרניה.

החברה, שאינה מוכרת ו"סוחבת" על גבה חוב של 38 מיליון, הפכה, בן-לילה, לחביבת המשקיעים. איך כתב הפורבס, "הסכיזופרניה שיגעה את משקיעי ואנדה". מי המתחרות של VNDA? פייזר (סימול: PFE), ג'ונסון אנד ג'ונסון (סימול: JNJ) ואיליי-לילי (סימול: LLY). "עכשיו", אמר אחד האנליסטים שרק לפני ימים ספורים קבע את מותה של החברה, "כדאי לקנות כי אחת מהשלוש הללו תציע הצעת רכש". נו? מנפלאות התבונה.

SIP, Session Initiation Protocol, זה נוהל של איתות (signaling) לצורך שליטה ובקרה בתחום העברת המידע, משהו כמו שוטר תנועה בהצטלבות הומה שמכוון את הרכבים שבאים מכיוונים שונים. בתחילת המאה אומץ הפרוטוקול הזה בתחום הסלולרי, בעיקר לטכנולוגית הדור השלישי G3. חברת סיבה (סימול: CEVA) פועלת בתחום הזה ברמת השבב.

החברה מפתחת מייצרת ומוכרת פתרונות שמוטבעים בליבת שבבי ה- DSP, Digital Signal Processing, שהשימוש העיקרי שלהם הוא בתחום הטלפון האלחוטי אבל לא רק. כאשר שואלים "מה עושה חברה כמו סיבה?", התשובה להדיוטות, "היא פועלת בתחום ה – IP, Intellectual Property (קניין רוחני(". לרוב המוחלט של המשקיעים אין מושג במה מדובר, "מה בדיוק המוצר? תוכנה? חומרה? איך מתמחרים דברים כאלו?" וכו'. אנחנו מדברים תמיד על פער הידע שהולך וגדל בין המגזר הטכנולוגי בוול סטריט לבין המגזר הטכנולוגי של מיין סטריט. התעשייה הטכנולוגית היא חיה שונה לחלוטין מהתעשייה המסורתית.

לא בניהול ולא בחוקי הכלכלה והמסחר הקיימים אלא בנקודת המבט שבה בוחנים אותה מבחוץ. בעבר היו אנליסטים הולכים לסיור למפעלי נייר, כימיקלים, מזון וכו', מקבלים הסבר ומבינים. היום אתה הולך לבקר בחברה כמו טאואר סמיקונדקטור (סימול: TSEM) במגדל העמק, הבסיס של תעשיית השבבים ואתה מסתובב שם, מתרשם מאוד מאולמות הייצור הענקיים, ממכונות הענק בחדרים הנקיים ומהאנשים שמסתובבים בחלוקים לבנים ולעיתים בבגדי חלל ואין לך, כהדיוט בטכנולוגיה, שמץ של מושג, "מה לעזעזל הם מייצרים כאן?"

אז מראים לך שבב, סיליקון ואתה מסתכל על הדבר הזעיר הזה, מניע ראשך בהתפעלות, "וואו", אתה אומר בהתפעלות ובדרך הביתה אתה נזכר בסרטו של צ'ארלי צ'אפלין, "זמנים מודרנים". בזמנו הסתובבנו בפלורידה וניסינו למכור מניות ישראליות בבתי האבות היהודים המרובים שם, "נפגעי מאדוף" דהיום. הצגנו להם מניות כמו טבע (סימול: TEVA), אי.סי.איי טלקום (היום פרטית), אלסינט וסאייטקס, שהיום אינן בין החיים. לאסיפות המשקיעים שארגנו עבורנו הרבנים (תמורת % 10 מהעמלות ל"קרן בית הכנסת",תופעה מקובלת שם, גם בכנסיות והעמלות אז היו שונות לחלוטין מהבבקס שמרוויח הברוקר היום) היינו מברברים ומנסים למכור מניות אלו למתכנסים, 50-60 יהודים בגילאיי הדור השלישי.

המניה היחידה שהצלחנו למכור אז הייתה טבע ומכרנו הרבה. שאל אותנו פעם מאיר לייזר ז"ל, מייסדה של אי סי איי, "איך זה שאינך מוכר מהמניות שלנו?". אז שאלנו את המשתתפים "מדוע רק טבע?" וההסבר, "טבע זה פשוט ומובן, גלולות. אי סי איי? זה נשמע נפלא אבל אנחנו לא מבינים מה הם עושים ואיך הביזנס עובד". היום, רבותיי, המצב יותר גרוע, הפער בהבנת הנקרא רק גדל. כמה מבעלי מניות סיסקו (סימול: CSCO) וכמה מבעלי מניות מארוול (סימול: MRVL) יודעים מה החברות האלו עושות בדיוק?

סיבה מוכרת רישיונות שימוש בטכנולוגיות שלה לחברות גדולות בתחום האלקטרוניקה והיא מוכרת זאת כ"שימוש בקניין רוחני". כלומר, משלמים לה בצורת תמלוגים. החברות שרוכשות את הטכנולוגיה של סיבה (שבאה כתוכנה) עושות בה שימוש במה שקרוי ASIC, לאפליקציות ספציפיות שמולבשות על המעגלים המודפסים שהן מייצרות. האפליקציות הללו מיועדות למספר גדול של מוצרי קצה, טלפונים סלולאריים, מחשבים, טלפוניה על אינטרנט, וידאו, מצלמות וכו'. ההכנסה של החברה מורכבת משלושה מקורות: דמי שימוש ברישיון, תמלוגים פר- יחידה ושירות ותמיכה. הלקוחות שלהם הם כאמור חברות אלקטרוניקה מובילות כמו אטמל (סימול: ATML), ברודקום (סימול: BRCM), נשיונל סמי קונדקטורס (סימול: NSM), סאמסונג, סוני (סימול: SNE), חברת STM (סימול: STM), שארפ, צורן (סימול: ZRAN) ועוד.

אלו לוקחות את הטכנולוגיה ובעזרת הטכנולוגיה של סיבה מעצבות את המעגלים שהן מייצרות (או רוכשות) לשימושים ספציפיים. צורן למשל משתמשת בטכנולוגיות כחלק מעיצוב השבבים שהיא מוכרת למצלמות או לוידאו. סיבה, ש"נולדה", בשנת 1999, מתוך חברת DSPG (סימול: DSPG), באמצעות מיזוג בין חברת Parthus Technologies לחטיבה ב- DSP, מעסיקה כ -190 עובדים ופועלת מארה"ב, בריטניה, ישראל ואירלנד עם מרכזי שיווק סביב הגלוב.

האיש שמאחורי החברה הזו הוא עמי איילון, היו"ר והמנכ"ל של DSPG שעד 2004 שימש גם כיו"ר סיבה והיום הוא דירקטור בחברה. היו"ר הנוכחי הוא פיטר מאקנאמון, לשעבר מחברת Parthus Technologies. ההנהלה מורכבת מבוגרי DSP, אנשי מקצוע רציניים שבראשם גדעון ורטייזר כמנכ"ל. חברות מהסוג הזה צריכות, לפי סדר החשיבות, ארבעה דברים: הנהלה מקצועית שגם מבינה בשוק, צוות פתוח מעולה, הרבה כסף עבור השיווק והפתוח ולבסוף, תחום שצומח. אם אלו קיימים, השמיים הם הגבול. תחום ה DSP הוא, ללא ספק, מתחומי הצמיחה החזקים של עולם ה IT ואם מר ורטייזר וחבריו ימשיכו כפי שעשו עד היום, "השמיים הם הגבול".

סיבה החלה את המאה עם מכירות של 22.9 מיליון דולרים, רווח תפעולי של 12.4 מיליון ורווח נקי של 9.4 מיליון. בשנת 2008 הגיעו ההכנסות ל – 40.4 מיליון עם הפסד תפעולי (בשל מחיקה) של 2.4 מיליון ורווח נקי של 8.6 מיליון. ההוצאות התפעוליות שהיו על כ- 10 מיליון דולרים ב 2000 הגיעו ללמעלה מ – 38 מיליון ב – 2008, בעיקר בשל הוצאות המו"פ שעלו פי 5.

המניה, שבסוף 2007 הגיעה לשיא של כ-12.5 דולרים נחתה, בתחילת מרץ השנה, על 5.1 דולרים כאשר, בימים אלה, הגיעה לסביבות ה – 7.5 דולרים. בשבוע שעבר פרסמה החברה את הדוחות לרבעון הראשון של 2009. השאלה היא אם, במחיר הנוכחי, המניה מעניינת להשקעה ולאיזה סוג של משקיעים? זו אינה מניה לספקולנטים אלא למשקיעי ערך. שני בתי השקעה עדכנו מחקרים על החברה לאחר שפרסמה הדוחות, וודבוש ואוסקר גרוס. שניהם ממליצים לקנות המניה וגם אנחנו מאמינים שמדובר בחברה מעניינת שתמשיך לצמוח אלא שלדעתנו מניית סיבה עלתה חזק מאוד מאז תחילת מרץ, כ - % 45, וקשה לנו להאמין שהעוצמה הזו תימשך, נסיגה צריכה להגיע ואותה צריך לנצל.