בגיל 64, בואו נחגוג עצמאות ממנטאליות הסגידה ל'אקזיט' - בעיקר ב-2 תחומים

הזהרנו אתכם שכותבי הכותרות הרעות לא יוותרו והם אכן עומדים בציפיות. גילו שוול מארט (סימול:WMT), השם ירחם, משחדת במקסיקו מכל המקומות. זה בערך כמו לגלות שבאיטליה לא משלמים מיסים או שבצרפת אוהבים יין. התאכזבו מהעובדה שהספרדים באמת לא הזדקקו לעזרה ואז גילו את הולנד כסיבה חדשה לבהלה. אפילו בביצה הקטנה שלנו המשקיעים השתגעו. צ'קפוינט (סימול: CHKP) מאבדת 11.7% בפתיחת המסחר כתגובה לתוצאות מצוינות, אבל קירקס (סימול: KERX) עלתה ב-28.7% על הודעה שבמקרה הטוב, בעוד שנה ויותר, תניב לה בובקס, וזאת בדיוק שלושה שבועות לאחר ששחטו המטורפים את אותה מניה שתרופת העל הפוטנציאלית שלה נדחתה. כעת מכינים כותרות למקרה שאולי אפל (סימול: AAPL) לא תעמוד ב"ציפיות הנלחשות". AAPL? זה עלול להיות צונאמי של ממש. יש לנו הרושם שמישהו מנסה לכפות על ברננקי להתחיל בתוכנית חילוץ שלישית אולי גם לאירופה. זה לא יילך כי הכלכלה האמריקנית והגלובלית, כולל אירופה, יוצאות מהמשבר. הסכנה האמיתית הגדולה היא צירופה של הבלונדית, לה-פן, לממשלה בצרפת - זה הדבר היחיד שעלול לפרק את הגוש. בינתיים הטמטום הזה יוצר הזדמנויות קניה במיוחד בחברות המובילות.

גיל 64 הוא גיל טוב לחגוג עצמאות ממנטאליות האקזיטים

אנחנו מדברים על המנטאליות, לא על האקזיטים כשלעצמם. חברה שסוגדת לאקזיטים מובילה עצמה למצב בו אין לה יותר מה להציע. מעטים בציבור הישראלי יודעים שמוצרים רבים שמובילים היום נישות ענק בכלכלה הגלובלית מקורם בישראל, מהחקלאות דרך הטיפול במים והציוד הרפואי ועד לתרופות-על, מיכשור אלקטרוני וצעצועי ה-IT שלא לדבר על תחליפי אנרגיה - רבים מהם מקורם בישראל אבל הרווחים האדירים שהופקו ומופקים מהמוצרים הללו נכנסים לקופותיהן של חברות זרות. האם יש לכם מושג כמה כסף הגיע ממוצרים שפותחו כאן כמו אינטרפרון, הורמון גדילה, ציוד הדמיה והעברת אינפורמציה על הרשת? וכעת מגיעים לאוצר הגדול ביותר והאחרון שיש לישראל, הקניין הרוחני, במיוחד בתחומי התקשורת והרפואה.

עשרות מיליארדי דולרים שולמו בשנה האחרונה ע"י חברות כמו פייזר, מייקרוסופט, גוגל, פייסבוק, AT&T ואחרות על רכישת פטנטים, וזו רק ההתחלה. כאשר כל אחת מהמדינות המפותחות והמתפתחות מתארגנת לשמור על הקניין הרוחני שאצלה בישראל, שהיא בין המובילות בעולם בתחום, עולם כמנהגו נוהג ולשומר היחיד בשער, המדען הראשי, יש חץ וקשת מול התותחים שמולו. כעת מגיעה אפילו רוש השוויצרית לרחרח בתחום תאי הגזע שממנו תצאנה בעתיד תרופות שפרוזאק וליפיטור הן תינוקות מולה. אין לנו תשובה למנטאליות האקזיט, מלבד שהממשלה חייבת "לעזור" - להוריד מעט את הכדאיות הכלכלית שבאקזיט ולעודד את המובילים להמשיך ולפתח את החברה בישראל. טבע, צ'קפוינט, אמדוקס, נייס ועוד מוכיחות שאפילו בלי עידוד ממשלתי מהסוג הנ"ל זה אפשרי. אסור לעצור ניסיונות של חברות זרות לרכוש ידע וחברות בישראל, צריך פשוט לגדר זאת בהקפדה. לא יזיק שנלמד מהאמריקנים, ההודים, הצרפתים והשוויצרים כיצד לשמר אוצרות לאומיים כמו קניין רוחני. ניסיתם פעם לרכוש חברת הי טק צרפתית? שוויצרית? האם מניית סאן דיסק (סימול: SNDK) תחזור על הסיבוב הרגיל שלה?

שלוש פעמים מאז היציאה משפל 2008 התקרבה מניית SNDK לשיא ושלוש פעמים חזרה לשפל. הנפילות באו מ"אכזבת השוק" על תוצאות והנחיות, ולשיאים הגיעה המניה לאחר שהחברה הפתיעה ברמות המכירה והרווחיות אליהן הגיעה למרות הנחיותיה שלה וחששות האנליסטים. המגמה הזו מזכירה מאוד התנהגות מניות של חברות כמו מארוול (סימול: MRVL) או טאיוואן סמי קונדקטורים (סימול: TSM) שדי בדומה לסאן דיסק מהוות מרכיב חשוב בתעשיות התשתית ל-IT. כאשר סוכנויות המחקר המובילות כמו IDC, גארטנר או I-Supply מודיעות שמכירות הסמארטפון ירדו ברבעון הבא או כאשר האנליסטים רואים עלייה במלאיים אצל היצרניות ברבעון שחלף, מיד באות אזהרות, ומי שנפגע ביותר הן חברות מהסוג של סאן דיסק שתלויות ישירות בביקושים הצרכניים.

סאן דיסק מובילה באספקה של פריטים כמו Solid-State Drive Memory, שבבי פלש, רישיונות וקניין רוחני ואפילו מחברי USB מסויימים. האנליסטים חוששים שהצטברות מלאיים וירידה בקצב העלייה של הביקוש לטלפוניה חכמה לאחרונה, תפגע בה קשות. לכן הם ממהרים להוריד מחירי יעד, המלצות וכו'. אלא במאי, התיאבון לצעצועי ה-IT לא נעצר, אפילו בימים קשים של התראות מיתון. כך שהעובדות עד כה הן שהאנליסטים טעו, הטעו וגם הוטעו ע"י הכותרות. ההנהלות, מן הצד השני, הפכו מפחד האנליסטים והתקשורת, שמרניות מאוד בהנחיותיהן לעתיד. ההנהלות והאנליסטים של חברות מוכרות ומרוויחות, במיוחד חברות שפועלות בתשתיות, הפכו שמרנים הרבה יותר משהיו בעבר, בעוד שההנהלות והאנליסטים של חברות חלום הפכו לנועזים יותר משהיו בעבר. לדוגמא, חברות כמו פרוטליקס (סימול: PLX) או HGS (סימול: HGSI) עולות בזמן שפייזר (סימול: PFE) או טבע (סימול: TEVA) יורדות. אנליסט יכול לתת למניות כמו פרולור (סימול: PBTH) או להבדיל ריג'נרון (סימול: REGN) ערכים חלליים באותו היום שחבריו ימליצו לברוח מצ'קפוינט או וול מארט. סאן דיסק מתפרנסת מפיתוח, ייצור ומכירה של פריטים חשובים בשרשרת ההפעלה של ה-IT ובמיוחד מ--Solid-State Drive Memory ושבבי פלש שמהווים כ-50% מההכנסה של החברה. שבבי הפלש, להזכירכם הופיעו לראשונה במיין סטריט כפיתוח חברת אם-סיסטמס הישראלית שנרכשה ב-2006 ע"י סאן דיסק ב-1.55 מיליארד. תחום זה, שמושפע כאמור מהביקוש למוצרי קצה של IT, קשה מאוד לחיזוי, אפילו לטווח הקצר. רק לפני כחודש הזהירה סאן דיסק את וול סטריט שהיא מזהה "קשיים מסוימים" במכירות, ועדכנה הנחיותיה מטה לרבעון הראשון של 2012. בשבוע שעבר, כאשר החברה פרסמה את הדוחות הסתבר שפקששה את הנחיותיה המעודכנות מלפני חודש, והמספרים היו נמוכים בהרבה. בוול סטריט אסור לעשות זאת. האנליסטים, שרובם לא ניהלו חברה מימיהם וחלקם גם לא עבד בחברה תעשייתית מעולם, טוענים כתגובה שההנהלה פשוט מאבדת שליטה על הנעשה. נשיא ומנכ"ל החברה, Sanjay Mehrotra, ביחד עם ד"ר אלי הררי (ממניחי היסוד לשבבי הפלש ) ו-Jack Yuan הקימו את החברה ב-1988, הסבירו את ההרעה בדוחות בקצב הירידה במחירי המוצרים לצד חולשה בהזמנות של כמה מלקוחות ה-OEM הגדולים. הם הוסיפו והזהירו שהמצב הנוכחי עלול להמשך גם ברבעון הנוכחי, מה שהוסיף דלק למדורה.

מאז הפירסומים, "תיקנה" סאן דיסק את הנחיותיה מטה, בתחילת החודש, מנייתה איבדה מעל ל-30% מערכה. רוב האנליסטים מיהרו להוריד את ההמלצות ומחירי היעד מסביבות ה-60 דולר לכ-45 דולר. כפי שלמדנו ממקרים כמו של נוקיה (סימול: NOK) או מלאנוקס (סימול: MLNX), רוב האנליסטים אוהבים ללכת ביחד. המעניין הוא שדווקא בית ההשקעות Stifel Nicolaus, שנחשב מהמובילים בתחום, לאחר שבחן את תוצאות הרבעון, העלה את מחיר היעד ל-60. גם האנליסט דאג פרידמן מקבוצת RBS רואה את המציאות בצורה ריאלית. הוא אומנם הוריד את מחיר היעד מ-57 ל-50, אבל מסכם ב" Simply put, you want to own memory names on bad news". לדעתו, המלאיים שנוצרו כתוצאה מעונתיות, יצומצמו במהלך המחצית השנייה של השנה והחברה תשפר מרווחים לקראת גל הביקושים הבא.

סאן דיסק נכנסה למאה הנוכחית עם הכנסות של 247 מיליון ורווח נקי של 26.6 מיליון או 43 סנט למניה, ואת 2011 סיימה עם מכירות של 5.66 מיליארד, רווח נקי של 0.99 מיליארד ורווח למניה של 4.7 דולרים. הקונצנזוס הנוכחי מצביע על כך שההכנסות ב-2012 ירדו ל-5.11 מיליארד, הרווח הנקי ל- 626 מיליון לערך והרווח למניה ל-2.62 דולר. אבל עם זאת, הקונצנזוס ל-2013 מצביע על עלייה ל-6.11 מיליארד בהכנסות ולרווח נקי של כ-940 מיליון או 3.92 דולר למניה. הבעיה עם כל קונצנזוס בתחום ה-IT היא שהכל תלוי בהתפתחויות העתידיות שאיש אינו מסוגל לנחש. השינויים בתחום גורמים למומחים לטעות בגדול מאז החלה המהפכה הזו להתפשט. אם יתגלה במפתיע (כפי שזה קורה לעיתים קרובות מאז תחילת המאה) שמכירות צעצועי ה-IT "אכזבו" לטובה ב-2012 (כפי שאנחנו מאמינים) SNDK תקפוץ בחזרה ובמהירות.

כל משקיע שמחפש "מציאות IT" חייב לענות בכנות על שלוש שאלות בשוק שנופל בגלל כותרות ולא בגלל עובדות כלכליות. האם לדעתו התקדמות ה-IT נעצרת? האם סאן דיסק תמשיך להוביל בתחומי התמחותה? והיכן לדעתו התחתית הנוכחית של SNDK? השאלות קשורות זו בזו כמובן. ההערכה שלנו היא שהתשובות הן "לא", "כן" ו"ב-25-28 דולרים". אבל זו הערכה שלנו ולכן אנחנו ממליצים תמיד להתייעץ עם המומחים.

היכן עומדת בריינסוויי? בגלל השיגעון שלנו לכל הקשור במרכז העצבים, החלטנו בכל זאת ולמרות שהמניה לא נסחרת בניו יורק, להביע דעתנו על החברה שאחריה אנחנו עוקבים ממזמן. דעתנו היום אינה שונה מזו שהבענו לפני כשנתיים - בריינסווי עדיין מייצגת את אחד החלומות החמים ביותר בעולם הרפואי. תוצאות המחקר האחרון, שנערך על פי פרוטוקול שאושר על ידי ה-FDA, הראו שהניסוי שערכה החברה על 233 מטופלים שסובלים מדיכאון עמוק הביא לירידה משמעותית ברמות הדיכאון והצביע על הפרש משמעותי מול קבוצת המטופלים שקיבלה טיפול דמה, רק מחזק את דעתנו. תוצאות המחקר מחזקות מחקרים קודמים שנעשו ע"י אחרים, כמו ד"ר חגית כהן מהמרכז לדיכאון של משרד הבריאות בבאר שבע, שקובעים שהשימוש במה שקרוי גרייה מגנטית עמוקה, Transcranial Magnetic Stimulation, הינו יעיל ואפקטיבי.

ביוני הקרוב מתכוונת החברה להגיש ל-FDA בקשה לאישור K 510. הפיזור של המחקר על פני מרכזים ברחבי העולם, מרחב הגילאים, חוסר תופעות לוואי מסוכנות והפיקוח עליו של מומחים ברמתם של הפרופסורים אברהם צנגן וחיליק לבקוביץ, מעלים את סיכויי האישור. "הבעיה" של משקיעי בריינסוויי היא ההתלהבות, ההתלהמות והסירוב להבין את תהליכי המימוש הארוכים של חלומות מהסוג הזה. העבודה הקשה באמת, השיווק ובמיוחד בארה"ב, שהיא שוק היעד האמיתי, תתחיל רק לאחר קבלת האישור. מדובר בתהליך שבארה"ב מכונה, Up hill battle. בהכירנו את הרוכשים הפוטנציאליים של המוצר, רופאים ומרפאות, את התחרות שקיימת, את אלו שהמוצר, באם יצליח, יפריע להם ואת העלויות שכרוכות בשיווק מכשור רפואי, אנחנו מחזקים את ידיו של עוזי סופר שבלעדיו קשה לנו להאמין בהצלחת החברה. ואיך אמר האופטימיסט. "אם זה עובד על הדיכאון זה אולי גם יעבוד על אובסיטי, ואז השמיים הם הגבול", הבעיה תהיה בהוכחה.