האם בנק ישראל מתקרב להפחתת ריבית?

מחר תתפרסם ההודעה על הריבית - בנק ישראל ימסור את החלטת הריבית הראשונה שלו לשנת 2025, כשנה לאחר ההפחתה האחרונה שבוצעה בינואר 2024. עם שקל שהתחזק משמעותית ופרמיית סיכון שצנחה, השאלה המרכזית היא האם נגיע בקרוב להפחתת ריבית נוספת, והתשובה צריכה להיות - "כן".

זה לא יקרה כבר מחר. הריבית צפויה להישאר על 4.5% ורוב הסיכויים שגם בהודעת הריבית הבאה בסוף פברואר הריבית תישאר על 4.5%, אבל נראה שמחר הטון ישתנה - בנק ישראל סיפק הערכה שהריבית תרד באזור ספטמבר-אוקטובר, אך נראה שעל רקע ההתחזקות של הכלכלה, והתחזקות השקל,  וגם הירידה הצפויה באינפלציה, הוא יצטרך להקדים את הפחתת הריבית.

השקל והסיכון מתמתנים

מאז ההתמתנות בלחימה בעזה והשקט יחסי בגבול הצפון, חלה ירידה בפרמיית הסיכון של ישראל לצד התחזקות משמעותית בשקל. השקל נסחר כעת סביב 3.66 שקל לדולר, התחזקות בולטת מאז אוקטובר 2024. פרמיית הסיכון של ישראל - ה-CDS - ירדה מ-190 נקודות בסיס ל-110. במקביל גם אגרות החוב הממשלתיות זינקו והתשואה ירדה בכ-0.3-0.4% לכ-4.5%.

המשמעות של הנתונים האלו היא ברורה - המצב הכלכלי משתפר והשוק אומר את דברו - הריבית צריכה לרדת. אגרות החוב מקדימות בעצם את בנק ישראל. עם זאת, צריך לזכור שלמרות השיפור, עדיין לא חזרנו כמובן למה שהיה לפני המלחמה. 

האינפלציה בירידה

• כצפוי: בנק ישראל הותיר את הריבית על כנה - 4.5%
• למרות התמריצים: הרופאים לא הגיעו לפריפריה

האינפלציה בירידה. אל תסתכלו על ה-12 חודשים הקודמים, תסתכלו על התחזית ל-12 החודשים הבאים. האינפלציה בינואר תהיה גבוהה, אבל בהמשך תרד דרמטית. הכלכלנים מצפים לאינפלציה נמוכה מ-3% ב-12 החודשים הבאים, יש גם כאלו שמדברים על 2.5%. ב-12 החודשים האחרונים היא 3.4%, כשההערכות לדצמבר הן לאינפלציה של מינוס 0.1%.

הנתונים האלו מראים שבשלה העת לשנות את הטון. זה גם נחוץ חברתית וכלכלית - הגזרות על הציבור הן בהיקף של כ-800 שקלים בחודש למשפחה ובהינתן המשכנתא והעלייה המתמדת במחיה, הפחתת ריבית תקל במעט על הציבור דרך הפחתה של הוצאות המימון והריביות.

התנאי של בנק ישראל

בנק ישראל זהיר. הוא יוריד את הריבית, אבל הוא רוצה לראות שאין בריחה תקציבית. בריחה כזו יכולה להרוס את המהלכים המוניטריים (שקורים לריבית ושוק הכסף). הממשלה אחראית פיסקלית-תקציבית ובנק ישראל כבר הביע מספר רב של פעמים את החובה לשמור על מסגרת פיסקלית. 

נזכיר כי זה קשור באופן ישיר להחלטה של בנק ישראל כי אם אין תקציב מוגבל והגירעון יגדל, אז הביקושים יעלו והאינפלציה תעלה, ואז הבנק בהפחתת ריבית מוסיף שמן למדורה. כמו כן, הפחתת ריבית בשעה שהגירעון עולה היא סוג של סתירה כי ככל שהגירעון עולה עקרונית מחיר החוב של המדינה מול המלווים שלה עולה. הפחתה במצב של השתוללות תקציבית היא חסרת משמעות. 

התנאי של בנק ישראל הוא ברור - הפחתת ריבית רק אחרי שנוודא שהתקציב סגור, וזה יקרה רק אחרי שוועדת נגל תגיש את מסקנותיה לגבי תקציב הביטחון שהוא "הפיל שבחדר". התקציב הזה היה לפני המלחמה כ-70 מיליארד שקל, זינק ל-100 מיליארד ב-2023, הגיע ל-190 מיליארד שקל ב-2024 ועל פי התקציב הוא 136 מיליארד שקל ב-2025. הבעיה שהוא יעלה באופן פרמננטי-קבוע וזה עלות מטורפת למשק.

• ביוליין תגייס 10 מיליון דולר - המנייה צונחת ב-40%
• סיטיגרופ מעלה דירוג לנובה: נותנת אפסייד של 20%
• תוכן שיווקי כמה מצבים בהם עו"ד ירושות וצוואות הוא הכתובת עבורכם

הפיל שבחדר

העליות בתקציב הביטחון עד כה עלו למשפחה ממוצעת בארץ כ-70 אלף שקל! התקציב עלה בשנים 2023 עד 2025 לעומת הבסיס ב-210 מיליארד שקל, יש בארץ כ-3 מיליון משפחות - כל אחת מממנת את הגידול ב-70 אלף שקל.

ניחא אם זה היה רק זה - ועדת נגל תקבל החלטה להגדיל ב-20 מיליארד שקל את התקציב באופן פרמננטי. רגע, 20 מיליארד שקל מאיזה בסיס? לא אומרים לנו, אבל זה לא יהיה מה-70 מיליארד שקל. ישראל תהיה במסגרת תקציבית ביטחונית של כ-100 מיליארד שקל. זה יספק את הצבא, אבל לא בטוח שזה ירצה את העם.