מי המניה שהייתה מהבולטות בדצמבר אבל היא הגרועה ביותר בינואר?

הום ביוגז 2.78%   הייתה אחת מהמניות הבולטות של חודש דצמבר - החברה שעוסקת בפיתוח ושיווק מערכות ביוגז להפקת אנרגיה באמצעות מיחזור פסולת אורגנית דיווחה כי חתמה על הסכם עם קרן ממשלתית בשוויץ, במסגרתו תמכור החברה תעודות פחמן לקרן. המניה שלה זינקה פי 4.5 בדצמבר אבל בינואר היא כבר איבדה שליש מערכה והיא נסחרת היום לפי שווי של 44 מיליון שקל.

• הום ביוגז מזנקת ב-50% נוספים - זו הסיבה
• מנכ"ל הום ביוגז: "הפרויקט בגאנה מעביר את החברה לשלב חדש"

הום ביוגז תפרוס את המערכות שלה בגאנה עם סבסוד לחקלאים מקומיים, ואת זכויות החיסכון בפחמן שהמערכות האלה מייצרות תמכור הום ביוגז לשוויץ, כאשר התמורה הצפויה היא 29 מיליון דולר עד 2030 - זאת כאשר במחצית הראשונה של השנה הכניסה החברה רק 1.3 מיליון דולר.

הום ביוגז סיפקה תעודות פחמן לראשונה כבר ב-2023, אז החברה מכרה תעודות פחמן בתמורה לכ-2.2 מיליון שקל לחברת SKOOT הבריטית שעוסקת במדידה והפחתה של פליטות פחמן עבור חברות וארגונים. מניית הום ביוגז כאמור זינקה בחודש שעבר, כאשר בנוסף להסכם עם שוויץ החברה גם דיווחה כי קיבלה אישור מממשלת רואנדה למסחר תעודות פחמן ממערכות שתפרוס גם בשטחה, אבל נראה שההתלהבות של המשקיעים מצטננת והמניה כבר איבדה שליש משוויה מתחילת השנה.

מדינות וחברות בעולם, ובעיקר באירופה, רוכשות תעודות פחמן בכדי לעמוד ביעדי פליטות הפחמן של הרגולטורים. במקרה של שוויץ למשל זה עובד כך - שוויץ קובעת יעדי פליטות פחמן לחברות המקומיות, ומי שלא עומדת ביעדים משלמת קנס. הכספים מהקנסות האלה מאוגדים בקרן ממשלתית שנקראת Klik, ובכספים האלה רוכשת הקרן תעודות פחמן ממדינות אחרות - כלומת החיסכון בפחמן "עובר" ממדינה אחת למדינה אחרת.

• למה הבורסה חילצה משקיע ב-200 מיליון שקל?
• מהחברה הגדולה בבורסה לביצועים הגרועים בת"א 35 - מה קורה לנייס?
• תוכן שיווקי כמה מצבים בהם עו"ד ירושות וצוואות הוא הכתובת עבורכם

מה המשקיעים לא אוהבים בשוק תעודות הפחמן?

מצד אחד שוק תעודות הפחמן יכול להניב הכנסות מרשימות לחברות בתחום, כאשר לפי ההערכות של חברת Refinitiv השוק הסתכם ב-950 מיליארד דולר ב-2023. עם זאת, קיימים עדיין כמה סיכונים מהם משקיעים בשוק חוששים.

אחת הבעיות המרכזיות היא היעדר רגולציה, שמובילה לשוק פרוץ עם רמות שונות של איכות ואמינות. תעודות פחמן רבות אינן משקפות הפחתה אמיתית של פליטות גזי חממה, אלא נסמכות על פרויקטים מפוקפקים כמו נטיעת עצים באזורים שבהם לא הייתה סכנת כריתה או תהליכים תעשייתיים שנעשו ממילא.

חברות רבות מנצלות את היעדר הבקרה ומוכרות תעודות בעלות ערך סביבתי מפוקפק, מה שמסכן אותן בביקורת ציבורית ורגולטורית. החשש הוא שבשלב כלשהו, כאשר הרגולציה תתייצב, שוק התעודות הנוכחי יספוג פגיעה קשה, וחברות שפועלות בתחום ימצאו את עצמן עם נכסים חסרי ערך.

מעבר לכך, ישנם גם סיכונים תדמיתיים. חברות שמתמקדות במכירת תעודות פחמן נחשדות לעיתים בניסיון לעשות "שטיפה ירוקה" (Greenwashing) לפעילות שלהן, כלומר הצגת תדמית שתומכת באיכות הסביבה מבלי לפעול באופן ממשי להפחתת פליטות. כאשר התדמית הציבורית של חברות כאלו נפגעת, זה משפיע גם על מעמדן בשוק ההון. משקיעים, ובמיוחד מוסדיים ששים דגש על לאמות מידה של אחריות סביבתית, חברתית וממשל תאגידי (ESG), עשויים להתרחק מחברות מסוג זה מחשש לפגיעה במוניטין שלהם.