פאנל ועידת ההשקעות
צילום: שלומי יוסף
ועידת ההשקעות

פאנל ההשקעות: ארה"ב או ישראל - ואילו מניות יבלטו בשנה הקרובה?

במסגרת פאנל ועידת ההשקעות ברק בנסקי משנה למנכ"ל כלל ביטוח התייחס בין היתר לשוק המקומי: "שנה שעברה השוק הישראלי היה בשפל, אך סיים כאחד הטובים בעולם. גם השנה יש מקום לאופטימיות – עם התאוששות כלכלית, דירוג אשראי גבוה וצפי לירידת ריבית"

אביחי טדסה | (1)

שנת 2025 נפתחת בצל שינויי מגמה משמעותיים בשוקי ההון, הן בישראל והן בעולם. לאחר שנה מאתגרת שכללה אירועים גיאופוליטיים וכלכליים מורכבים, בכירי שוק ההון התכנסו לפאנל שעסק באתגרים, סיכונים והזדמנויות הצפויים בשנה הקרובה. בין הדוברים היו ברק בנסקי, משנה למנכ"ל כלל ביטוח ופיננסים; אורן מונטל, מנהל השקעות עמיתים במנורה מבטחים; אביבית מנה קליל, מנכ"לית משותפת באופנהיימר; ירון פרידמן, מנהל יחידת המחקר בבנק הפועלים; ואסף בנאי, מייסד ומנכ"ל משותף בפרופיט פיננסים.


בפאנל נדונו תחזיות להשקעות בארץ ובחו"ל, מבנה תיק אופטימלי וסקטורים מובילים שצפויים לעצב את השנה הקרובה. האם ישראל תמשיך להוביל, או שהשקעות בשווקים הגלובליים יניבו את התשואות המשמעותיות? המומחים סיפקו תובנות מגוונות ופרקטיות למשקיעים, תוך התייחסות לסיכונים ולתמורות בשוקי ההון.




שנה שעברה בנקודת הזמן הזאת דיכאון, קושי, מלחמה והכול אבל המחירים היו זולים יחסית כמובן, בארץ. השנה המצב שונה כמובן. איך אתם רואים את השווקים בפתחה של 2025? איך אתם רואים את האלוקציה בין ההשקעות?


ברק בנסקי, משנה למנכ״ל מנהל חטיבת ההשקעות כלל ביטוח ופיננסים -  

"אנחנו לפני שנה היינו אופטימיים על השוק הישראלי ואני חושב שנקודת השפל בשוק הישראלי ביחס לשווקים בחו״ל הייתה באמצע השנה ומאז ראינו שיפור משמעותי. בסופו של דבר את השנה סיימנו כשהשווקים בישראל מהשווקים הטובים בעולם, מעל ה-S&P וחלק מהמדדים מעל הנאסד״ק. בהחלט שינוי משמעותי בתקופה קצרה. בראייה קדימה אני חושב שיש סבירות לא קטנה שהשוק בישראל יבצע השנה תשואה עדיפה על השווקים בחו״ל ועל השוק בארצות הברית. הזכרת שהתמחור לא זול כפי שהוא היה וזה נכון, אבל עדיין כשמסתכלים על השוק המקומי ביחס לעצמו או ביחס לשווקים אחרים, ממוצעים ארוכי טווח אז אפשר לראות שהשוק בישראל עדיין נמצא סביב הממוצע ובחלקם גם יותר זול".



"אפשר להסתכל על זה פשוט כדוגמה לבנקים שדיברנו לפני שנה ואני חושב שדיברנו בכל כנס: זה לא סביר ובעיקר עניין של פרמיית סיכון, שהם עושים תשואות של 13-15%. בפועל הם עשו הרבה יותר. היום זה לא המצב, הם ב-1.1, זה בטח לא המחירים הזולים שהיו. מצד שני הבנקים עושים באזור 15% תשואה על ההון, לא ברמת הריבית הזאת שכנראה לא הולכת להשתנות דרמטית. זה אומר שנקבל את התשואה הזאת ואולי גם תשואה נוספת מעליית מכפיל ההון, ככה שאפשר לראות תשואות של סדר גודל של 15-20%. אני חושב שזה בהחלט יפה. כשאנחנו מסתכלים על השווקים בחו״ל, מדבר על השוק בארה״ב שהוא רוב המשקל בחו״ל, אנחנו רואים שמכפיל הרווח נמצא מעל אחוזון 90 ואם הולכים לראייה היסטורית ולתקופות מאוד ארוכות אפשר להגיע ל-98%. לא תמיד שהתמחור הוא הגורם המשמעותי אבל זה כן נמצא ברף הגבוה. תחזיות צמיחה גבוהות, לא יודע אם יתממשו".



"אבל אני חושב שלשוק יהיה יותר קשה. אני לא פסימי על השווקים בחו״ל, אני חושב שהשוק בארה״ב יניב השנה תשואה חד-ספרתית, חד-ספרתית גבוהה או דו-ספרתית נמוכה. אני חושב שהשוק בישראל עם ההתאוששות, עם סיום המלחמה יש פוטנציאל גם לדברים מעבר. טראמפ? נדבר על כל מיני יוזמות מול ערב הסעודית וכו׳, גם את הדברים האלה צריך לקחת כתרחיש חיובי שיכול לקרות פה. בסך הכול אני חושב שכשמסתכלים על השוק הישראלי כמשקיע זר שנכנס ורואה מצב גיאופוליטי משמעותי יותר טוב, השקעות שהולכות לגדול במשק, דירוג שכנראה הולך לעלות, ריבית שכנראה תרד בהמשך השנה - בהחלט יש מקום להיות אופטימיים".



אורן מונטל, מנהל השקעות עמיתים, מנורה מבטחים:

"אני חושב שצריך להזכיר שהמנועים העיקריים של הכלכלה הישראלית ממשיכים להיות חזקים. זה בעיקר הדמוגרפיה, ההייטק שנחלש בשנתיים האחרונות אבל רואים סימני התאוששות. תצוגת התכלית של מרבית החברות במלחמה, לצערנו, זה יקדם אותן מאוד וזו רגל מאוד חזקה שתדחוף את הכלכלה קדימה. בהשוואה לשנה שהייתה אני חושב שהתמחור בארץ הוא לא הזדמנות, הוא סביר. השוק יכול לעלות ב-10% ויותר, יש הרבה תקוות שתולים דווקא בכהונה של טראמפ שתהיה יותר שקטה מבחינה פוליטית."


התמחור לא מציאה ואני חושב שהסיכונים ביחס לחו"ל יחסית מאוזנים. בארה"ב הכלכלה מצוינת, הנתונים טובים, חברות טכנולוגיה אבל משלמות על זה יפה מאוד. אתה משלם יופי על השוק הזה ואתה צריך לקחת את זה בחשבון. צריך שיהיו הרבה חדשות טובות כדי שהשוק האמריקאי ימשיך לעשות תשואות כאלה חריגות".

כל הכותרות


"אסף, נשמח אם תוכל להתייחס למה שהם אמרו ולענות על השאלה הבאה. אנחנו לא קצת לוקחים את הכל באובר, זאת אומרת שאנחנו פסימיים. לפני שנה השווקים היו נמוכים מדי ואולי גם עכשיו בראייה יותר מפוקחת אנחנו רואים את המקום האופטימי בלי להסתכל על כל הסיכונים"

קיראו עוד ב"שוק ההון"

-אסף בנאי, מייסד ומנכ”ל משותף, פרופיט קבוצת פיננסים

"בדיוק ככה. קודם כל זה תמיד ככה. הטבע האנושי הוא כזה שכששחור רואים שחור וכשאור בוהק כולם מסונוורים ואופטימיים. אני רוצה להתייחס למה שהחברים אמרו לגבי ישראל או חו״ל ואני רוצה להגיד לכם שאנחנו רואים תמונת כספים. אני רוצה להגיד לך שלי אין ספק לגבי מה יותר טוב - תשואת כספים מסיבית מהפיקדונות והבנקים הולכת לשווקים. אני חושב שכשהמסחר קטן ודליל, יהיה לזה השפעה משמעותית, יש אפקט מצטבר. באמצעות המכשירים שאנחנו משווקים, כל כך הרבה מהמסלולים המוסדיים פתחו מסלולי השקעה. אני אומר לך שכסף הולך לשם, אני רואה תנועת כספים, זה יראה תנועה משמעותית מאוד".




אתה רואה את הכסף הולך לשוק המקומי? 


"הכסף חוזר לשווקים, באוקטובר 2023 התפרצה המלחמה הנוראית הזאת והאסון הגדול הזה, וכולם היו בדיכאון, עשינו זום שבועיים אחרי עם כל הכאב, אמרנו שרואים את ההזדמנויות קדימה בשוק ולא מפחדים ואפילו נקבנו במספר של תשואה שתהיה ודי פגענו. היום יותר ויותר שחקנים נכנסים לשוק. יש את אלה שמבינים מהר, נכנסים מהר ויש כאלה שנגררים ויקח לדעתי עוד הרבה זמן. 


אתה רואה זרימה של כספים לשוק המניות והאג"ח?

"כן ואני רואה מה עבר בין מסלולי השקעה. מ-S&P למסלולי ישראל. אני רואה שהציבור משתנה, זה טעות הניסיון לתמחר בין שווקים אבל מה לעשות שזה ככה קרה ופתחו מסלולים.



שלושה חודשים אחרונים אתה רואה מדי שבוע זרימה גדולה?


"אקספוננציאלי".


אביבית, איך השוק התנהל השנה לעומת שנה שעברה? שנה שעברה היה שוק של מדדים. זה גם לנו אז אני מרשה לעצמי. לפני שנתיים הייתם כאן? חלקכם. לפני שנתיים אביבית ורבקה, היום יש את ירון מבנק הפועלים אמרו מניית טבע, הייתה ב-7 דולר. לפני שנה אמרנו כל הכבוד, טבע ב-10 או 11 דולר, כל הכבוד, היא עשתה איזה 50 אחוז. טבע עכשיו ב-21, משהו כזה. 


אביבית: "והיא עדיין אומרת יאללה. קודם כל אתה צודק ואני גם מתחברת לעמיתים שלי בפאנל. באמת שנת 2024 הייתה שנה של מדדים, היה מאוד קשה לנצח את המדדים. החברות הגדולות, 'שבע המופלאות' המשיכו לתת גז בגלל הדומיננטיות בעולם ה-AI, והשוק דהר קדימה ביחד עם הכול, והיה נורא קשה לנצח בסטוק פיקינג. שנת 2025 אני חושבת שתהיה שנה יותר מתוחכמת בתשואה, זו כבר לא שנה של מדדים. הייתי כן נוטה למדדים בתל אביב, אבל בארצות הברית הייתי נוקטת בסלקציה, הייתי באמת משקיעה יותר לימוד ובוחרת ובוררת את החברות שייהנו גם מהממשל החדש, גם מהטרנדים הטכנולוגיים. הייתי מתנהגת אחרת ב-2025 בארה״ב".



כשאת עושה את הניתוחים ואת שיעורי הבית האלו, איזה מניות ישראליות קופצות לך? 


"אני חושבת שטבע ממשיכה בתהליך מאוד טוב עם השקעה בתרופות אתיות, והתמיכה של הממשל החדש בתרופות הגנריות. טבע ממשיכה להיות מניה מומלצת אצלנו". 


בתחום הגנריות בכלל? 


"אני חושבת שכן. המינוי של טראמפ לתחום של הבריאות הוא קצת מוזר, ועם דגש מאוד על עולם המזון, אבל אני חושבת שהגנריקה זה מין חיבור מתוך כוונה להוריד את רמת המחירים בארה״ב. טבע זה כלי מצוין ליהנות מהממשל החדש ומההצלחה הנקודתית. לגבי נייס, למרות שההמלצה של אופנהיימר בארה״ב היא תשואת שוק, אני חושבת שנייס שנסחרת גם בת״א היא השקעה טובה. היא נפגעה מאוד כי חשבו שהיא מאוימת מעולם ה-AI, ואני חושבת שהיא חלוצת ה-AI. זו החברה הראשונה ששילבה יכולות AI בניתוח לקוח, נתנה שירותים באמצעות בוטים. היא הייתה חלוצה ולדעתי היא נחבטה שלא בצדק בגלל החשש והסיכון מה-AI, ואני חושבת שהיא בהחלט תצליח מאוד להשתמש ב-AI."



התחלנו לסקר לאחרונה את סנטינל וואן היה שם תהליך מאוד טוב של שינוי הנהלה ושינוי במערך השיווקי, והשקה של מוצרים בפרונט ליין בעולמות הסייבר, אני חושבת שזו אחלה קנייה".



ירון, אתה חסיד של טבע כבר כמה שנים טובות, אחרי עלייה של פי 3 בערך בשנתיים, עדיין? 


ירון פרידמן, מנהל יחידת המחקר, בנק הפועלים: "טבע עברה תהליך מדהים. ההנהלה הנוכחית קוטפת פירות שנזרעו עוד בימי שולץ. הוא הוריד את החוב, קיצץ את העלויות. במקביל התחילו השקעות קטנות וחכמות. אני לא חושב שנראה עוד השקעות של 30-40 מיליארד דולר, זה לא סביר. הם הלכו על השקעות חכמות וקטנות. כל הנושא שהרבה תרופות הביו סימילאר, הרבה תרופות ביולוגיות הופכות להיות גנריות, אבל זה גרניקה מאוד מורכבת, לכן זה מוצרים רווחיים. מצד שני הם משקיעים במספר מצומצם של תחומים בתרופות מאוד מפותחות כמו הנושא של סכיזופרניה, עכשיו תרופה לכיב במעי וכדומה. יש פה פוטנציאל מאוד גדול, טבע עזבה את החלומות של לכבוש את העולם, היא הבינה שלא תהיה פייזר. קטנה יותר, צנועה יותר, הרבה יותר חכמה וזה מה שיותר מתאים בכלל לחברות ישראליות.


סקטורים מעניינים שאתה רואה לשנה הקרובה? 


"קודם כל כל נושא הIT. חברות כמו מטריקס, זה לא חברות חלום, סטארט-אפים וכו', אלא זה חברות שהביקושים לא ילכו ויקטנו. פעם היינו הולכים לבית מרקחת עם מרשם בדף, פרימיטיביים. אין את הדברים האלה יותר. פעם היינו הולכים לרופא, גם זה אנחנו יותר בדיגיטציה. פעם עבודה מהבית הייתה מילה גסה. אמרו אחרי הקורונה נחזור למשרדים, בישראל הגיעה המלחמה, אחרי המלחמה אלוהים יודע, עדיין נמשיך להישאר בעבודה היברידית. זה המון מערכות שגופים צריכים להשקיע בהם. תיקח את נושא הניבוס, מעבר הממשלה לענן. בחברות ה-IT הגדולות הן לא חברות חלום כאלה של אקזיטים וכו' חברות יציבות של שירותים, ולכן אני אוהב אותן. 


"כל נושא תשתיות הבסיס, אם אקח תת תשתית בסיס לכל נושא התקשורת. פעם שילמתם 500 600 700 שקל לפרטנר, סלקום? ירדנו לאזור ה-20 וקצת עם גופים שנכנסים לשוק. גם ה-20 וקצת זה היה לא סביר, גם הרגולטור אמר גם עם 50 שקל בחשבונית אני חי טוב. גם אם נשלם 50-60 שקל לחשבונית, לרוב משקי הבית זה לא ישפיע אבל לחברות, זה יתן אוויר להשקעות שצריכות לעשות כי ישראל נורא מתקדמת אבל נורא מפגרת בקצבי הגלישה, משהו שצמצמנו בשנים האחרונות עם הסיבים, אני חושב שזה יגיע לאיזון חדש. עוד תחום זה כל נושא החשמל, פעם הייתה חברת חשמל, היום חברת חשמל אחראית על 40% מייצור החשמל בישראל. נכנסנו לתחום האספקה שאתה יכול לקנות חשמל מבזק, זה אותו חשמל אבל בישראל חסר חשמל ובשנים הקרובות יצטרכו לבצע השקעות גדולות בתחנות כוח, אנחנו רואים את זה וזה תחום עם פוטנציאל יפה לשנים הקרובות".


ברק, שני תחומים שאתה רואה שיובילו את המשק בשנה הקרובה?


"אני חושב שעדיין הבנקים יובילו בשנה הקרובה".


אמרת קודם שאתה אם הבנתי נכון איכשהו רואה אפילו 20% תשואה שנתית. פוטנציאל ל-20%. 


"מתחילת השנה עלו בסדר גודל של 7-10%. אז יש לא מעט שכבר קרה. אבל כן, בחישוב פשוט הבנקים מייצרים תשואה להון של סדר גודל ברמת הריבית הזאת בין 15%+, חלק מגיעים לאזור ה-20%. בהנחה שאתה לא חושב שתהיה ירידה במכפילי הון - אני לא חושב שבסביבה כזו צריכה להיות ירידה - אתה תקבל את התשואה הזאת. אני חושב שצפויה להיות עלייה במכפיל שיהיו מוכנים לשלם על החברות האלה, ולכן סדר גודל של 15-20 - לא רוצה להגיד יותר - זו לא ציפייה לא סבירה. זה מקום אחד שאני חושב שיוביל. מקום נוסף שהוא יחסית משמעותי בשוק זה כל חברות הקבלנות והתשתיות. החברות האלה סבלו בצורה משמעותית בשנתיים האחרונות, התאוששו קצת לאחרונה. הן סבלו בגלל היעדר עובדים, בגלל עצירה של פרויקטי תשתיות וכל הפרויקטים בנדל"ן, ואני חושב שתהיה להן עכשיו אחרי המלחמה הרבה מאוד עבודה, גם בנושא של שיקומים - שיקום הצפון, הדרום, כבישים ותשתיות שנהרסו."



אנחנו צפויים לראות עלייה בביקוש למגורים. גם נושא העובדים צפוי להיפתר, החברות האלה שסבלו בשנתיים האחרונות מהרבה גורמים אקסוגניים, אני חושב שצפויים ליהנות בשנים הקרובות ותהיה הרבה עבודה קדימה. וסקטור הנדל"ן למגורים אנחנו עדיין מאמינים בו, זה לא המחירים הזולים שהיו אבל בכל זאת".


אני תוך כדי נזכרתי לפני שנה או שנתיים שהיית כאן ודיברת על זה. היית די מהראשונים שזיהו את ההתחדשות העירונית. שבוע שעבר עשינו ועידה בהתחדשות עירונית, למדנו את התחום יותר לעומק, הפוטנציאל נראה יותר רחב למרות שלא מדברים על המחירים, המחירים באמת עלו. איך אתה רואה את זה, אנחנו רק בתחילתו של השינוי הדרמטי הזה? 


"אני חושב שהיום זה די ברור שההתחדשות העירונית זה הקטר של שוק הנדל"ן למגורים לעשור ויותר הקרובים. המלחמה לימדה אותנו על ההבדל התהומי לבין לגור בדירה עם ממד לבין דירה ישנה בלי ממד ולפעמים בלי מקלט. אנחנו לא משופעים בקרקעות במדינת ישראל, בטח לא באזורי הביקוש ולכן הפתרון המתבקש זה התחדשות עירונית". 


ברק איך זה משפיע על האנשים ועל המאקרו? לפי התחזית הזאת אנחנו בהדרגה נתעשר. לא אישית, אבל אלפי אנשים כל שנה בהמשך רבבות אנשים יקבלו מתנה, הדירה שלכם שווה מיליון יותר, 2 מיליון יותר. זה כסף שבאיזשהו מקום יעזור לילדים אח"כ לקנות דירה. זה לא בוסט מטורף שיש לו השפעה אפילו מאקרו כלכלית גדולה? 


"אני חושב שאתה בהחלט צודק, לנושא של התחדשות עירונית יש אפקט חברתי משמעותי. אנשים שגרו בבתי רכבות שהיו מוזנחים בעצמם וגם הסביבה הייתה מוזנחת, מספיק שתלך היום לראות פרויקטים גדולים של פינוי בינוי, לא מדבר על תמ"א שזה נקודתי אבל פרויקטים גדולים של פינוי בינוי, הפכו שכונות שהיו נחשלות ברמה סוציואקונמית נמוכה -  לשכונות שיש הגירה חיובית אליהם, אנשים רוצים להגיע אליהן. גם דיירים הקיימים זכו לקבל דירות חדשות בסביבה יותר נעימה. גם כספית כמובן, יש לזה ערך וערך משמעותי. העניין שזה דירות מגורים". 


זה לא אומר שיש מעגל של עליות מחירים, כי האבא יתן לילד הלוואה כי יש לו הון גדול יותר, והילד יקנה בזה דירה וכו', נתנו פה מתנה לציבור אבל מדברים על 450 אלף דירות כאלה בעשור. ואז בעצם אנחנו מעלים עוד יותר את המחירים בהמשך. 


"אני לא יודע אם זה יקרה, זה יכול לקרות. בכלל יש לנו חברת משכנתאות, אנחנו מובילי שוק במשכנתא הפוכה. בשנתיים האחרונות גם בגלל הריביות אבל גם בגלל דברים שציינת עכשיו אנחנו רואים עלייה משמעותית בכל הנושא של המשכנתא ההפוכה שבין היתר זה הורים, מבוגרים שממשכנים את הדירה הקיימת שלהם ע"מ לעזור לילדים, לפעמים זה לצרכים אחרים. אין ספק שככל שערך הדירה בבעלותם יעלה הם יוכלו לתמוך יותר ולעזור יותר לילדים או לצריכה ושימושים אחרים". 


אורן, סקטורים לטובה, לחיוב וסקטורים שאתה רואה בהם מחירים יותר יקרים


"אני מסכים עם ברק לגבי הסקטורים בישראל, אני אוסיף נדלן מניב, שהיה חלש בשנים האחרונות בגלל הריבית הגבוהה. אם הציפיות יתממשו והריבית תרד לקראת סוף השנה, יכול להיות שיש שם פוטנציאל לעליות. גם בנקים כמובן מעניינים למרות התמחור".


אין חשש מרגולציה שתיקח את הרווחים העודפים שלהם ותעביר למיני בנקים, חברות כרטיסי אשראי וכו'? 


"זה נכון לכל חברה שמרוויחה יותר מדי כסף, זה יושב על הביג טק האמריקאי, זה עולה מדי פעם, זה סיכון שצריך לקחת אותו בחשבון, רגולציה, רווחים עודפים, זה בכל מקום. אדבר על חו"ל כי דיברנו הרבה על הארץ, טראמפ מדבר הרבה על הורדה של רגולציה בפיננסים ואנרגיה, רגולציה אם כבר דיברת על רגולציה בישראל, רגולציה זה משהו שיכול מאוד להכביד על רווחים. יש רגולציה כבדה על פיננסים ואנרגיה, אם הוא יוריד רגולציה על שני הענפים האלה, גם אתמול הוא דיבר על זה, זה שני ענפים שיכולים להרוויח מהכהונה שלו. גם שם הצמיחה של הרווחים, למרות שהיא יותר נמוכה משנים קודמות עדיין מאוד מרשימה". 


אסף כמה לקוחות "קצה" בפרופיט? 


"קרוב ל-200 אלף".


כמה מתוכם הייקיסטים? 


"יש לא מעט, לא החלק הארי אבל יש אלפים". 


הם חכמים יותר בהשקעות, איך מתנהלים בכסף? 


"הם חושבים שהם חכמים יותר בהשקעות, זה בטוח. אנחנו מתקשים מול החבר'ה האלה להביא את התורה שלנו, אנחנו טוענים שאי אפשר לא לתזמן, לא לתמחר. אני תמיד אומר שאדם ראוי שיפעל מכושר התבונה, אבל תבונה משובשת משלושה משבשים, אגו פחד ותאווה. תאווה בשוק ההון זה משהו שמפעיל את כולנו, כי רוצים לעשות כסף. פחד בפורמט שלו של פאניקה, ראינו את זה בכל משבר לאחרונה ואנשים בורחים מהשווקים והאגו להגיד לי זה לא יקרה. 


אתה רואה את כל החבר'ה בהייטק שהולכים למסלולי S&P, אני אומר תאזנו חלק, הם אומרים לא לטווח ארוך אני מתמיד, אני צעיר אני ככה וככה. יגיע הרגע, אני יודע שהם לא יתמידו, ראיתי את זה קורה יותר מדי פעמים, עשיתי למעלה מ-20 אלף פגישות תכנון פיננסי במהלך חיי, זה מספר אמיתי. גיליתי משהו על בני אדם, זה לא משנה מה הם אומרים, ברגע שהשיבוש מגיע  תלוי באיזה עוצמה הם ינטשו כי באותו רגע שהשווקים ירדו, הS&P יחתוך 20% 30% זה יקרה, זה כנראה האופציות שלו במקום העבודה בהייטק לא יהיו שוות כלום. ההלוואה שלקח על חשבון המניות לוחצת אותו ובאותו רגע הוא יבהל ויצא. 


לכן אני זהיר עם החבר'ה ההייקיסטים, אנחנו משתדלים להרצות להמון גופים, אני והכלכלן הראשי שלנו מסתובבים ברחבי הארץ ומנסים להביא בשורה אחרת, לבוא ולהגיד יש לנו ברכה במסלול הכללי סך הכל לאורך שנים, אפשר התאמות בתוכו אבל לא צריך לרוץ לשם, זה מה שמאפיין את החבר'ה האלה". 


בגדול אתה אומר S&P אאוט, מסלול כללי אין. 


"לדעתי אדם צריך לדעת שבסוף אף אחד לא נביא גדול, לא יודעים לתזמן את השווקים, אתה צריך לדעת לחיות בסטיית תקן שאתה יכול לעמוד בה ולאורך זמן ולא לחשוב שלא יקרה לך הרגע הזה שאתה תיבהל ותחשוב שהפעם זה שונה. ידעתי, אבל הפעם זה שונה. מה ששונה הולך לקרות. לא, לא יקרה". 


אסף כשאתה נפגש עם אלפים,  מה אתה רואה על הציבור, הוא יותר עם אוריינטציה פיננסית או עדיין לא? 


"מי שנכנס לזומים ורוצה לשמוע פיננסים מן הסתם יש לו יותר אוריינטציה".


זה לא פונקציה של חינוך פיננסי? 


"חד משמעית, יש לנו קבוצה של השכלה פיננסית, זה קורה, הציבור יותר בוגר ממה שהיה פעם בהקשר הזה". 


ירון, סקטורים דווקא שאתה רואה אצלם מגמה הפוכה 


"אני חושב שהכוכבים של השנה האחרונה, צריך קצת להיזהר מהם. המדד השני הכי טוב בבורסה בתל אביב ב-2024 היה מדד חברות הקמעונאות. כמו שיגאל בשן שר לפני 40 שנה, נשארנו בארץ, בעצם כל הנושא של צריכה בין אם זה מזון, לא הלכנו למסעדות כי לא היה נעים לצאת למסעדות אם בכלל עבדו, לא עשינו קניות בבודפשט או באוקספורד כי לא היו מטוסים, לכן חברות הקמעונאות המקומיות מאוד נהנו. 


מזון או אופנה?


"גם וגם, למרות שעל אופנה אני מנוע מלדבר. החברות האלו מאוד נהנו בשנה האחרונה, היו אירועים אסקגוניים כמו שופרסל. בשנה הקרובה ככל שיותר נצא לחו"ל, כל הנושא של האינפלציה והפגיעה בכיס של כולנו תקבל ביטוי גם בצריכה הפרטית. ב-1.1 המע"מ עלה באחוז, סך הכל אחוז אחד בודד, איזה רעש זה עשה בזמן שכל יצרן העלה 10-15%, אבל דווקא אותו אחוז בודד זה פתאום הרעש הגדול ובאמת אנחנו מדברים על ירידה בצריכה. לכן מכירות הקמעונאות הייתי נזהר. עוד חברות שהייתי נזהר זה חברות התעופה המקומיות, שוב מאותה סיבה, בעצם בהיעדר תחרות. יש המון ביקורת פופוליסטית על אל על, אני לא נכנס לזירה הזאת, אני מדבר מבחינה עסקית התחרות הולכת וגוברת, הודיעו שלופטהנזה חוזרת לישראל, האמריקאיות, בריטיש. נראה יותר טיסות לחו"ל, גם נקנה את הנעליים באוקסופרד אבל גם בחברות מקומיות, דווקא הייתי נזהר מהן תקופה". 


אביבית, האם טראמפ זה נטל או נכס? 


-"אני חושבת שהוא יותר נכס מנטל". 


גם אחרי אתמול? 


"בעיניי אנחנו חוזרים לכלכלה שפויה, שוק חופשי, הרבה פחות בירוקרטיה, הרבה פחות רגולציה, אתה רואה מה קורה בקנדה עם האובר רגולציה שלהם ושמירת כבוד האדם. אני לא אומרת בלי, אבל איכשהו יש בזה הגזמה ואני חושבת שהשוק יהיה הרבה יותר משוחרר, שוב זה יקח זמן אבל הרבה דברים מיותרים, תהליכים מיותרים. הרבה מאוד יתנקה. לכן אני חושבת שאנחנו אופטימיים בצד של השחרור של השוק, של השפיות של השוק. מהצד השני יש את הלחץ של המכסים, כל מיני תהליכים שהוא מפעיל. יש הרבה אי ודאות, הורדת המיסים בארה"ב מבסוטיים מהתהליך הזה, הם באמת חנוקים. הבנקים האמריקאיים מ-2008 חנוקים מרגולציה. הם ינשמו קצת אוויר, משלמים המון מס, אנחנו רואים גם התאוששות בעולם ההנפקות, המון מיזוגים ורכישות, עדיין לא ההנפקות, זה כבר אני מתה שזה יגיע, זה עוד לא שם, אולי לקראת החציון השני של 2025 אבל הבנקים אני מרגישה שזה סקטור שמאוד ייהנה מהחזרה של טראמפ ובאמת עולם ה-AI. 


כמו שאמרתי בהתחלה, אני כבר לא חושבת שהייתי קונה את כל הטכנולוגיה ככה כ-ETF אלא הייתי מסתכלת על עולם ה-AI שהוא מטורף. מנכל למונייד אמר שהוא צומח בעשרות אחוזים ב-20% פחות כוח אדם. זה המהות של כוח אדם. אתה מנהל צמיחה, מרבה בטכנולוגיה והרבה פחות אנשים שצריך לשלם משכורת ענקית. הקטע שהרבה חברות, צריך להשקיע בחברות שהן אפליקציה של AI, לא התשתית אלא האפליקציות. שתי המניות, עכשיו שתי מניות שאני הייתי ממליצה כשחקניות AI זה WIX, חברה א' מדהימה כי היא עשתה את הטרן אובר הזה, היא עשתה את המהלך בצורה יוצאת דופן והצליחה לעבור לרווחיות, ליצירת מזומנים, קצת עשתה שינוי במודל העסקי והטמיעה המון יכולות AI במוצר שלה, ממש יצירת אמנות. מנייה שנייה MONDAY גם היא שחקנית AI יוצאת דופן, גם היא כמו למונייד תצמח הרבה עם פחות כוח אדם. צריך לזכור את התרומה של מאנדיי לשנה האחרונה, הם גרמו למדינת ישראל הון עתק והמון כוח אדם. 


מניה אמריקאית לסיום?


"לאחרונה התחלנו לשווק את הסיפור של אובר, מי לא מכיר את אובר? כולנו זוכרים שאובר יצאה, חברה שגייסה המון כסף ומעבר לשירותי ההסעות שבאפליקציה וגם שפתחה שוק למלא עובדים, כוח אדם מזדמן, הייתה מהפכה אבל החברה הייתה שותתת דם. היא נכנסה להמון תחומים, שרפה טונות של מזומנים והמשקיעים התחילו להתרחק ממנה כי זה היה לא אופנתי, לשרוף מזומנים. ציפו מכל החברות וכל וול סטריט השתנה. כל החברות הבינו שהמשקיעים מחפשים רווחים וגם אובר קצת מאוחר מהצפוי גם היא הגיעה לשם, סגרה המון פעילויות, היה להם כל מיני שאיפות להיכנס להרבה תחומים, התמקדה רק בהסעות ומשלוחים והגיעה לתזרים מזומנים חיובי.


שורה תחתונה קנייה אובר אני חושבת שהמשקיעים נותנים הזדמנות חוזרת להשקעה במניה, אובר נכנסת לתחומים שונים אבל בשיתופי פעולה ולא באופרציה עצמאית". 


אורן וברק שאלה לסיום בשבילכם. הנתח של המניות בתיק הכללי שלכם הולך ויורד עם השנים. אתם יכולים להעריך, להגיד לנו האם הנתח הזה ימשיך לרדת או שיש רצפה שממנה לא תרדו? 


אורן: "אין יכולת לגדול בישראל בתחום המניות בגלל שווי הנכסים שאנחנו מנהלים ולכן והשיעור ילך וירד לא בגלל שאנחנו מוכרים אלא בגלל מרבית הכסף שנכנס פנימה זורם לחו"ל. אני מעריך שלאט לאט שיעור המניות בארץ ירד". 


ברק? "ככל שבאמת המסחר או שלא יהיו חברות חדשות בשוק המקומי, משמעותיות וגדולות, בסופו של דבר כאחוז מהנכסים, לא בהכרח בכסף, החיסכון ארוך טווח בישראל צומח בקצבים מהירים ולא יהיו מספיק הזדמנויות בשוק המקומי". 


אם אני מבין נכון, אתם חושבים שבאג"ח זה לא אמור לקרות, במניות רק. אתם חושבים שהבורסה לא תצליח לגדול באותו אופן שכספי הציבור גדלים. אני רואה בזה יתרון לשוק המקומי, אני אומר שיש הר מזומנים - 2.3 טריליון שקל שלאט לאט נכנסים לבורסה. יש יצירות של 120 מיליארד שקל בשנה, יש אגרות חוב מיועדות שנפדות ב-30 מיליארד, שהמוסדיים במקומן מכניסים כסף לשוק. בסופו של דבר, אם צריך להצביע על המקום שבו אתם מוסיפים לנו ערך, זה בעיקר, לא רק אבל בעיקר בישראליות. היכולת להשקיע ב-S&P ובנאסד"ק וכו' קיימת בהרבה מסלולים עוקבים. אני חושב שאתם מצליחים לעשות את האלפא בזכות זה. לכן לא תאבדו את ה-20 אחוזים, ומשהו יקרה בשביל שהשוק פה יגדל.



אורן: "היום, חלק גדול מהעובדים משקיעים בחו"ל, שלנו יש לנו מיומנות שהתפתחה עם קשרים עסקיים, עם גופי מסחר מאוד מובילים בעולם, יש יכולות גבוהות להשקיע בחו"ל, רוב הנכסים אצלנו בחו"ל ולא בישראל. לגבי מה שאמרת וזרימה של הכסף פנימה לארץ זה לא עזר ב-2022-2023 ורוב 2024, כשיש חדשות רעות התזרים לא כל כך משנה, הוא לא ישקיע פה. 


זה היה בחודשים האחרונים, הכסף לא נכנס והשוק טיפס. 


"כשיש חדשות טובות הכסף זורם פנימה, כשיש חדשות רעות הוא זורם ל-S&P. זה שיש פה תזרים חזק זה נכון אבל צריך לסגור את הבסיס, הפנסיה צומחת בישראל בין 15-20 אחוז, הכלכלה הנומינלית צומחת 5%, הבורסה יכולה לעלות ב-10%, הבורסה לא יכולה להדביק את החיסכון הפנסיוני ולכן הגיוני ההשקעות בארץ יגדלו בשווי שלהן אבל השיעור מסך החיסכון של הישראלים ילך וירד עם הזמן". 


אלא אם יהיו הנפקות טובות, זה לא ברור. ברק מסכים עם אורן? 


"נכון, אבל רוצה לתקן אותך - יש הרבה ערך בשוק המקומי אבל לא בהכרח רק באקוויטי או בשוק הסחיר. יש לנו ערך בהרבה מאוד סגמנטים אחרים: גם בחוב פרטי, גם בחברות לא ציבוריות. לדוגמה, מבטח שמיר אנרגיות - מקודם דיברו על נושא תחנות הכוח, קסם. וזה למשל המקומות שאנחנו יכולים להמשיך להשקיע בישראל, לא מוגבלים רק לשוק המקומי. אני חושב שיש לנו הרבה מאוד ערך בהשקעות בחו״ל מעבר גם לבורסות הסחירות, אם זה בדברים אחרים שמשקיע פשוט לא יכול להיחשף בצורה כזו".



מהסיכום שאני מבין מהמומחים כאן הרציונל, השכל אומר המצב הוא טוב, המצב חיובי. מה הבטן שלכם אומרת? אסף מה הבטן שלך אומרת? 

 

בנאי: "קודם כל שיהיה טוב, לא כמו שנה שעברה אבל יהיה טוב, מבחינת תשואות וכן הלאה".


אורן: "בגדול הסביבה הכלכלית בעולם יחסית יציבה, יש ירידה באינפלציה". 


אומרים את זה תמיד, אבל גם לפני ברבורים שחורים אמרו את זה. 


"נכון אבל למדנו שאין יכולת לנבא, הטיפ זה להשקיע בשיעור מניות לפי גיל, ככל שאתה צעיר יותר אתה צריך שיהיה לך יותר מניות, הטיפ הכי חשוב זה להתמיד. שמענו שאנשים לא יעמדו בירידות שהיו, זה הנזק הכי גדול שנעשה למשקיעים לא הדמי ניהול או משהו אחר, בסוף ההתמדה לאורך זמן זה מה שעושה תוצאות ולא התזמון של השוק". 



ברק: "אני אופטימי גם בגלל שאני סך הכל חושב שהכלכלות טובות, לא אחזור על זה, שוקי המניות ישיגו תשואה חיובית אבל גם כי אני מעריך שאחרי 3 שנים ששוק האג"ח הסב לנו בעיקר הפסדים אני כן מעריך שנראה בסוף שנה תשואות יותר נמוכות ואם התשואה הגלומה היום, שהיא תשואה יפה בשוק האגח פלוס רווחי הון גם זה יתן בוסט משמעותי לתשואה הכוללת בתיקים". 


ירון: "קראתי מחקר ששני שליש מהאנשים בבוקר, לפני שמצחצחים שיניים מסתכלים בטלפון. בארבע שנים הקרובות, אנחנו נחווה את זה עם הציוצים של טראמפ לכל לילה וזה מה שיעשה תנודות לטווח הקצר. אנחנו הולכים לשוק מאוד תנודתי לאור הציוצים של טראמפ, סך הכל המשק הישראלי נכנס לתהליך התאוששות, ההתאוששות טובה גם לשוקי ההון". 


אביבית: "אני חושבת שכלכלה חופשית היא כלכלה טובה, אני חושבת שאנחנו בצמיחה עולמית בעיקר בשוק האמריקאי, השוק הישראלי משיקום של מלחמה קשה עם המון מוטיבציה והישגים. טבע האדם הוא אופטימי ואני במיוחד, אז יהיה טוב".

תגובות לכתבה(1):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 1.
    לרון 21/01/2025 17:47
    הגב לתגובה זו
    למה יהיהחכו קודם למלחמת טרמפמאסק הראשונה!!