"צריך לדחוף את הציבור לחסוך יותר, כמו שמחייבים להפריש לפנסיה"

המודעות של הציבור לחשיבות של החיסכון הפנסיוני שלהם עלתה בשנים האחרונות. מדברים יותר על החשיבות של דמי הניהול, על ההתאמה והשינויים של מסלולי ההשקעה בהתאם לפרופיל ורמת הסיכון, וגם על מוצרים משלימים כמו קופות גמל להשקעה. לציבור יש יותר מודעות ואחריות לחיסכון שלו, אבל עדיין הגופים המנהלים צריכים לדאוג לשקיפות, והרגולטור צריך לדאוג שהכל מתנהל כסדרו.

הזמנו את המומחים בתחום החיסכון הפנסיוני - מיכל גור כהן, מנהלת חטיבת חא"ט ובריאות במגדל ביטוח ופיננסים, אלה אלקלעי, יו"ר IBI קרנות נאמנות, ורמי עזריה, מנהל מחלקת קופות גמל ברשות שוק ההון, לוועידת ההשקעות של ישראל, לשאול אותם איך הם רואים את תחום הפנסיה היום ואת היחס של החוסכים לגופים המנהלים, איך אפשר לדאוג שתהיה לנו קצבה גדולה יותר בעתיד, ומה המקום של הגוף המנהל, שבסופו של דבר גם רוצה להרוויח, בכל הנוגע לשקיפות ודאגה לחוסכים.

מיכל, דיברנו כאן היום על תוחלת החיים שהולכת ומתארכת, ובמקביל אנחנו מוציאים יותר כסף בדרך. איך זה משפיע על הפנסיה שלנו?

• אחרי שזינקה במאות אחוזים: מה הצעד הבא של נקסט ויז'ן?
• מה הסוד של הפניקס? "הניצחון בתשואות נובע מהרבה מאוד פרטים קטנים; עבודה יומיומית שוטפת"

"לפני עשור ראינו שיחס התחלופה עמד על 60%-70%, היום מדברים על שיעור של 40%. דיברו המון על מסלולים ומגוון, לפעמים ביום יום אנחנו נתקלים במלחמות חורמה על דמי ניהול. דמי הניהול הנוכחיים של הפנסיה כל כך נמוכים שהמלחמה בשוליים לעומת הנושא של התשואה", אומרת גור כגן. "דיברו על המגוון של המסלולים ועל זה שפעם רוב הכסף היה הולך לכללי, היום שליש הולך למסלולים מתמחים. במגוון הזה יש גם סיכון, אבל הוא מאוד מגביר ערנות ומגביר את העומק וההבנה בקרב הציבור, ואני חושבת שזה דבר מבורך כשהוא בא עם הסדרה ורגולציה בעולם הפנסיוני".

אנחנו נשארים עם הכנסה פנויה שלנו שהולכת וקטנה. אנחנו נאלצים להוציא הרבה יותר כסף על גזרות ועליות מחירים שמושתים עלינו, ככה שזה מגביר את המודעות של הצרכנים להיות מודעים ומעורבים בכל מה שקשור לחיסכון ארוך הטווח כי זה הופך לעוד יותר קריטי.

עוד תכניות

"אני חושבת שב-2024, בקצת הפוך על הפוך, ההכנסה הפנויה שלנו לא קטנה, להפך, לציבור הישראלי היה יותר כסף. אם אנחנו מסתכלים על השנה הקרובה, גם על עליות המיסוי השונות, חשמל, מים וגם על מה צפוי בהיבטים של שוק התעסוקה, זה נהיה הרבה יותר מטריד. יכול להיות שיתחיל תיקון, אבל ברור שחלק מהתודעה הציבורית חייבת להיות שחלק מההכנסה הפנויה תמיד צריך ללכת לחיזוק הפנסיה. זה חייב להיות רכיב. אנחנו גם מסתכלים על שוק תעסוקה קצת פחות ודאי, לא רק בגלל הגיאופוליטיקה כאן, אלא גם בגלל AI וסיבות אחרות. אם מסתכלים על שוק תעסוקה קצת יותר בעייתי, אז רכיבים נוספים של הביטוח כמו אובדן כושר עבודה ואולי פנסיה מוקדמת חייבים גם להיות במשוואה". 

• גדעון תדמור: "נאוויטס תגיע לסוף השנה עם גידול של פי 10 בכל המדדים"
• יצחק תשובה ממשיך לקדם את פרויקט תעלת הימים; הערך הכלכלי והביטחוני גדול; וגם - העצות של תשובה ליזמים
• תוכן שיווקי כמה מצבים בהם עו"ד ירושות וצוואות הוא הכתובת עבורכם

"אני חייבת להוסיף בהיבט הזה גם את הנושא של ביטוח סיעודי, שבעצם הופך מביטוח לצורך מימוני או תוספת חיסכון", אומרת אלה אלקלעי. "היום אחד מכל שלושה אנשים נהיה סיעודי וזה יתקוף כל משק בית".

אתם רואים את המעורבות שכן הולכות וגוברת מצד הציבור, יש יותר מודעות בגלל המצב שבו אנחנו נמצאים? 

"אני חושבת שמאוד, במיוחד לאור מה שקורה בקופות החולים בביטוח הסיעודי", אומרת גור כגן. "כמו שעברנו איזושהי תקופה של חינוך שוק והעמקה של כל הנושא של איך לנהל את הכסף הפנסיוני. כמו שאמרתי, הכל זרם למסלול הכללי בעבר, היום יש מגוון רחב, אנשים נהיים יותר ערניים, והיום אנשים מבינים שהם צריכים לדעת לתכנן לאופק מאוד רחוק. יש מחקר השוואתי על כרטיס אד"י, על תרומת איברים בין מדינות שונות באירופה. יש מדינות שהממוצע הוא 20% ומטה, נגיד בגרמניה זה 20% ומטה, ובאוסטריה, שזו אותה תרבות, כמעט 100% מהאנשים תורמים. הסוגיות של פנסיה הן בדיוק סוגיות שנופלות על אותו מקום. ההבדל בין גרמניה לאוסטריה זה בברירת המחדל. באוסטריה אני תורמת אלא אם כן אני חותמת בפתק שאני לא תורמת, ובגרמניה כמו בישראל ברירת המחדל היא שלא תורמים אלא אם בוחרים לתרום. יש פנסיה חובה בישראל והיא קריטית, אחרת הציבור היה דוחה את זה ומפספס ריבית דריבית. צריך לחשוב איך אפשר להגביר את הדחיפה שאנחנו נותנים לציבור. אחד הדברים שאולי כן עודדו את הציבור להסתכל על זה יותר זה המסלולים המנייתיים כמו למשל ה-S&P 500. הכסף החדש נכנס כמעט רק לשם".

הזכרנו את קרנות הפנסיה ברירת מחדל ואתם מכניסים גם שינוי בקרוב של חלוקת המצטרפים לפי ספרת הביקורת בת.ז. איך הדבר הזה אמור להשפיע ואיך זה מתבצע? 

"בגלל שאנחנו נמצאים בסבב שלישי או רביעי של קרנות הפנסיה הנבחרות אנחנו רואים את ההתפתחויות בשוק", אומר רמי עזריה. "החל מ-2025 נקבע מנגנון של איך יצטרפו חוסכים שעובדים אצל המעסיקים, כשמעסיק לא בחר קרן פנסיה ברירת מחדל משלו לפי תהליך תחרותי, איך יפעל המנגנון לקרנות הפנסיה על ידי המדינה כך שקרנות קטנות שקשה להן יותר לגייס יוכלו להשתלב יותר, וזה ישפיע על כולנו לטובה - שחקנים יותר מחוזקים, תחרות יותר טובה, וכמובן במקביל גם אנחנו כרשות צריכים לשמור שהשחקנים שנכנסים ראויים ומקצועיים".

יש לכם הערכה או נתון שאתה יכול לתת עד כה מה אתם צופים מבחינת ההשפעה של התחרות? טובת הצרכנים? 

"המנגנון קובע שהצירוף ייעשה על ידי ספרות תעודת הזהות בין ארבע חברות הזוכות, כשהקטנות בעצם קיבלו 3 ספרות והגדולות והקיימות קיבלו 2. אנחנו כן צופים שבסוף חלק יותר משמעותי מהציבור יצורף על ידי מעסיקים לקרנות הקטנות והחדשניות יותר. בסוף צריך לזכור שיש לנו מגמה, אנחנו שמים לב שהציבור באמת יותר מתחיל להיות מעורב, אבל אנחנו עדיין לא שם. עדיין לצערנו יש ציבור גדול ורחב שהוא לא מספיק אקטיבי ולא מספיק מתעניין. לכן אנחנו כמדינה מנסים לייצר מסלולי ברירת מחדל, מסלול לאורך חיי החיסכון של החוסך שלא נוקט בשום פעולה, כדי לדאוג שהוא לא יהיה במסלול שלא מתאים לו".

אתם פועלים לא מעט בנושא הגברת השקיפות עבור הלקוחות. האם יש לכם כרגולטור ציפייה מהגופים ליוזמה, לפרו אקטיביות מהכיוון שלהם מול הלקוחות? 

"צריך לזכור שיש עוגה שבסוף צריך לחלק אותה. הדבר הזה שבעצם מזרים חסכונות, הפנסיה, החיסכון הכי חשוב שהציבור מזרים לחברות, דורש לא רק אותנו כרגולטור, הרגולציה לא צריכה לכסות את הכל, גם אם אנחנו פועלים ומבצעים התאמות. בסוף גם מהגופים, שהם משמשים כנאמן, יש ציפייה שתהיה שקיפות, שתהיה אחריות חברתית כזו כלפי הציבור, גם אם יש תיקונים, ליקויים. לא תמיד צריך לחכות לרגולטור. תמיד אפשר לשאוף יותר אבל זו בהחלט ציפייה", אומר עזריה.

"עולם החיסכון הפנסיוני מזכיר לי את עולם הקולינריה", אומרת אלקלעי. "עם האוכל ועם המגוון בא התיאבון, ואני חושבת שזה מה שראינו בשנים האחרונות בעולם ניהול הכסף לטווח ארוך. אני חושבת שמה שמאפשר את הנוחות הזאת ללקוח הסופי בין היתר זה שיש רגולציה, זה מפוקח ומוסדר. מצד אחד לפעמים זה מציק וזה נטל, מצד שני זה מה שמאפשר את הגיוון ואת ההתפתחות של העולם הזה. אני אגיד נקודה אחת סופר חשובה, צריך לשים לב טוב לניואנסים בין הכסף הפנסיוני לפנוי. הזכירו את הגמל להשקעה, לחברות הביטוח יש פוליסת חיסכון למשל, יש עוד מוצרים שהם מוצרי השקעה שמאפשרים לעבות את החיסכון שלך קדימה לטווח ארוך, ואני חושבת ששם הרגולציה צריכה לקבל את הניואנסים הנכונים ולא חייבת להיות חופפת לעולם הרגולציה.

"היום החוזר של רשות שוק ההון תקף גם לגבי הכסף הפנוי וגם לכסף הפנסיוני. היום אנחנו כפופים לאותה מטריה. אני חושבת שלפעמים יש טוויסטים בכסף הפנוי של הציבור שאני חושבת שאפשר להקל או לתת ביטוי ברגולציה של כסף פנוי לעומת פנסיוני. זה לא חייב להיות אחד לאחד. כמו שקיים היום בעולם קרנות הנאמנות.

 "אני חושבת שאחד הדברים שבאמת צריך להבין הוא איך מכניסים לשוק הזה 'קורס נהיגה מונעת', שתהיה איזושהי לומדה או תנאי לבגרות אפילו, שכל ילד וילדה במדינת ישראל יבינו את המושגים הבסיסיים. גם חשוב לדאוג למקצועיות של היועצים והיכולת לסמוך על היועצים, ופה אני חושבת שגם לרשות שוק ההון יש תפקיד חשוב מאוד בזה שנרגיש נוח עם המתווכים הפיננסיים. איזו הכשרה הם עוברים, איזה רישיון יש להם, כל כמה זמן הם צריכים לחדש את הרישיון אם בכלל".

מה הדבר העיקרי שהיית מצפה מהרגולטור? 

"שכל מי שיושב בחדר ירגיש נוח כי הוא ידע שהוא בפיקוח, היום זו לא התחושה. אני לא באה בטענות לרשות שוק ההון כי זה לא הם שלא נותנים תקציב, אני בטוחה שמבקשים תקציב. בסט העדיפויות של מדינת ישראל זה לא מקבל מקום גבוה, אני חושבת שזו בעיה, אנחנו לא סומכים על המתווכים ויש מתווכים שאינם מפוקחים, אז זה מקטין את החיסכון של הציבור באופן מהותי". 

מילה על האופציה של ניהול עצמי, מה היתרונות והחסרונות? 

"זה די ברור. כשאני מנהלת לעצמי זה הכי זול, אני לא משלמת לאף אחד, אבל החיסרון זה גם שאני מנהלת לעצמי - אני צריכה  להיות אחראית ואני צריכה לעקוב אחרי זה ולוודא שאני יודעת מה אני עושה. אלה היתרון והחיסרון הכי ברורים. ברור שזה נהיה יותר קל, כי המכשירים והמדדים זמינים ונגישים לכולם ולא צריך לעשות מחקר שוק מאוד גדול בשביל לפזר בין ישראל לעולם מניות ואגרות חוב. כל אחד ואחת באמת יכולים לעשות את זה לבד. הדבר הכי קשה הוא להחליט מה סולידי ומה ספקולטיבי ולא לזרום עם השוק למקומות לא רצויים כשהוא משתנה, זה עדיין קשה על אף שזה לא המון עבודה".

מיכל, התחלנו קודם לדבר על מה שמעבר לפנסיה. בואי נדבר על האופן שבו נכון וצריך לתכנן את התמונה המלאה של החיסכון ארוך הטווח שלנו.

"אני מאוד מתחברת לנושא הזה שכל אדם צריך לראות אם הוא מסוגל לעשות את זה בעצמו, ואם לא אז לקחת את היועץ המתאים. זה גורם מפתח בדבר הזה ואני חושבת שבסוף אנחנו, לפחות במגדל, רואים את הנושא של חיסכון כשני כלים שלובים ומשלימים אחד לשני. אדם בן 30 שיש לו מעט חיסכון ויש לו משפחה ורק קנה דירה, הצרכים שלו שונים מאדם אחר. מאוד חשוב לדעת לנהל את זה לאורך הזמן גם כדי שלא ייווצר כפל. אם חסכת חיסכון בצד, יש לך כמה מאות אלפי שקלים, אתה יכול להקטין חלק".

אפרופו מה שרמי אמר על היוזמה והגדלת הראש, כל כמה זמן אתם פונים ללקוח ואומרים לו בוא נרענן, נראה ונבדוק? אולי צריך לשנות ולהתאים? 

"אני חושבת שזה תפקידו של סוכן הביטוח שהוא הגורם המתווך בין היצרן לצרכן, אבל אנחנו לקחנו את זה קדימה ויש לנו שני מוצרים שמאוד בנויים על זה. אחד זה ריסק משלים לפנסיה, אם יקרה לי משהו אני רוצה להשאיר קצבה של 20 אלף שקל לשארים שלי למשל. יש לנו מוצר נוסף, ביטוח מנהלים שמאפשר לך בזמן הקצבה, אם קורה אירוע סיעודי, להקטין את הקצבה, ולקבל קצבה מוגדלת ל-60 חודשים. אלה מוצרים שמתאימים את עצמם באופן דינמי. אני חושבת שבתור יצרנים אנחנו כן לוקחים על עצמנו את האחריות לדאוג ולחשוב על זה שמבוטח לא יצטרך לשלם יותר מדי ושנדע להציע לו את הטרייד אוף הזה בין ביטוח לחיסכון, אבל בסוף זה כמובן לא מחליף את היועץ או הסוכן, וכמובן יש חובה של הסוכן להיפגש עם הלקוח אחת לתקופה ולייעץ לו. אבל עדיין יש גם ללקוחות אחריות".

בואו נרחיב על מקומה של קופת הגמל להשקעה וחיסכון לטווח ארוך. 

"ההסתכלות בסוף כמדינה היא במטרה לתמרץ את הציבור לחסוך אבל לא רק לחסוך להיום או לטווח קצר, אלה מוצרים משלימים לפנסיה. בגלל זה ניתנות הטבות מס וקופות גמל, זה מאפשר לציבור להביא כסף מהבית ולהפקיד כסף אבל ליהנות מהטבות מס וליהנות מהכספים בפנסיה כדי לשמר ולשפר את רמת החיים שלו, משהו שחיסכון בסיסי בפנסיה לא יספק להם. לכן ההסתכלות צריכה להיות למוצרים הללו כי המטרה שלהם היא לתמרץ את הציבור לחסוך יותר".