השקל מתחזק: הדולר מאבד 0.9% במסחר הרציף

הדולר מאבד גובה מול השקל ויורד ב-0.9% במסחר הרציף דולר שקל רציף -0.91%  , בעוד שבשאר העולם הוא דווקא מתחזק בעקבות הטלת המכסים של טראמפ. הטלת המכסים על ייבוא מסין, קנדה ומקסיקו הובילה את מדד הדולר (DXY) לעלייה של 0.7% ל-109.10, אך נראה שהתחזקות המטבע האמריקאי אינה משתקפת בזירה המקומית. היחלשות הדולר מול השקל עשויה לנבוע ממספר גורמים, בהם מדיניות בנק ישראל, היצע וביקוש מוגברים למטבע המקומי, ופעולות של גופים מוסדיים שמבצעים המרות גדולות.

באופן כללי, כאשר מוטלים מכסי מגן על ייבוא, הסחורה הזרה מתייקרת, מה שמוביל לירידה בביקוש למוצרים מחו"ל. מכיוון שהצרכנים האמריקאים רוכשים פחות מוצרים זרים, הביקוש למטבעות זרים קטן, והדולר מתחזק. עליית הדולר נצפתה גם בסבבי המכסים הקודמים של ממשל טראמפ, כאשר בשנים 2018-2019, הדולר זינק ב-10% וב-4% בהתאמה לאחר הכרזות על מכסים חדשים. אבל בישראל, התמונה שונה. השקל נחשב למטבע חזק יחסית, וגופים מוסדיים גדולים בישראל נוהגים למכור דולרים כדי להגן על השקעותיהם ולנצל הזדמנויות בשוק המקומי. בנוסף, פעילות הייצוא החזקה של ישראל ומגמות בהשקעות הזרות מייצרות ביקוש יציב לשקל, מה שמאזן את השפעות המגמות העולמיות.

בזמן שדולר חזק הוא לרוב חדשות טובות ליצואנים אמריקאים, בישראל זה הפוך – שקל חזק מקשה על החברות שמייצאות לשווקים בינלאומיים ומצמצם את הרווחים במונחי מטבע מקומי. מנגד, יבואנים וצרכנים נהנים מהוזלה של מוצרים מחו"ל, מה שעשוי להוביל לירידת מחירים בחלק מהקטגוריות. המשקיעים בשוק המניות עשויים לראות עלייה בתנודתיות, במיוחד אם הדולר ימשיך לאבד גובה מול השקל. למרות שהתחזקות המטבע המקומי יכולה להוות יתרון לצרכנים, היא עשויה לפגוע במניות של חברות מוטות יצוא, כמו תעשיות ההייטק, התרופות והרכב.

• בצל המו"מ מול חמאס: הדולר יורד ב-1.3% - 3.62 שקל
• שער הדולר יורד - הסיכוי להחזרת החטופים והפסקת אש מחזקים את השקל