היא פועלת בשוק הכי חם, אז למה המניה מאכזבת?

אירודרום אירודרום קבוצה 10.42%   היא אחת החברות המסקרנות בבורסה, עם פעילות בתחום הרחפנים והזמנות משמעותיות מגופים ביטחוניים. היא לא חברה חדשה, היא הוכיחה יכולת מכירות והיא מקבלת הזמנות מאוד משמעותיות, אחת גדולה במיוחד לפני מספר חודשים - בהיקף של 137 מיליון שקל. החברה אף הודיעה לאחרונה על מזכר הבנות להקמת מפעל לייצור כלי טיס בלתי מאוישים (כטב"מים) בשותפות עם חברה מתעשיית הנשק הישראלית. לכאורה, הפוטנציאל של החברה גדול – אך מנייתה אינה משקפת זאת. 

השוק לא מאמין שהחברה תגיע ליישום של ההזמנות ותצליח לייצר מזה רווח משמעותי. לכאורה, שופטים אותה באופן קפדני ושמרני מדי. זו חברה שנסחרת בשווי של 66 מיליון שקל. המניה שלה עלתה בהמשך לדיווחים של הזמנת הענק, אבל ירדה בחזרה. החברה עדיין מפסידה, אבל רוב החברות בתחום עדיין לא הגיעו למסת רווחים. ההזמנה הענקית אמורה להוביל אותה לרווחים משמעותיים. זו הזמנה שעולה על המכירות הנוכחיות בסדרי גדול - הנה היקף ההכנסות והתוצאות בכלל של אירודרום.

חוסר האמון עשוי להיות מוצדק. זה נובע מכמה סיבות - ירידה בפעילות המסורתית של החברה שהיא מתן שירותים בתחום הכטב"מים. נסיון להיכנס לתחום הייצור ואספקת כטב"מים שזה תחום שהיא לא באמת פעלה בו באופן משמעותי. כמו כן, החברה רושמית הפסדים וקיים חשש שהמשקיעים ידוללו בעקבות הנפקה שתרפד את הקופה.  אך הסיבה העיקרית היא בעיות ניהוליות. יש אי שקט בצמרת וזה משליך על החברה. עזיבות של מנהלים בכירים, עזיבות של חברי דירקטוריון.

• אירודרום הודיעה על הזמנה מחייבת בהיקף של 73 מיליון שקל במסגרת המכרז הממשלתי
• אירודרום ממשיכה לזנק - מה הפוטנציאל ומה הסיכון?

מעבר על הדיווחים האחרונים מעלה תמונה מורכבת. בתקופה האחרונה עזבו את הדירקטוריון שלושה דירקטורים, שניים מהם, חנה פרי-זן ומיה נצר, מונו רק ביולי האחרון. המכתבים שפרסמו עם עזיבתן חושפים מחלוקות עמוקות סביב התנהלות החברה והניהול שלה

במכתב ליו"ר החברה ציון ספיר, כתבה נצר: "ציון שלום, אני כותבת לך בהמשך לישיבת הדירקטוריון האחרונה של החברה שהתקיימה ביום 9.12.2024 והמשיכה ביום .17.12.2024 שמחתי מאוד על ההזדמנות להצטרף לדירקטוריון החברה. יחד עם זאת, בחודשים הספורים מאז הצטרפותי לדירקטוריון החברה למדתי להבין כי קיימים פערים של ממש בתפיסת הניהול ותפקיד הדירקטוריון ביני לבין מנכ"ל החברה ובעל המניות העיקרי בה. אני מאמינה כי לחברה פוטנציאל צמיחה והתרחבות אשר יתממשו רק אם יבוצעו שינויים בהנהלת החברה. מאחר שמסרתם לנו כי לא ניתן, לעת הזו, לבצע את השנויים המתבקשים, ופערים אלו מקשים עליי בהתנהלות השוטפת כדירקטורית בחברה עד לרמה כי איני סבורה כי בנסיבות אלו יש בידי כדי לתרום לחברה ולקדמה. על מנת שלא לפגוע במרקם הקיים ובאפשרויות שהנהלת החברה צופה לחברה, החלטתי לפרוש מתפקידי כדירקטורית, ולאפשר לחברה לאתר דירקטור אחר במקומי. לאור האמור לעיל וכאשר טובת החברה עומדת לנגד עיניי אבקש להודיעך על התפטרותי מדירקטוריון החברה וזאת בתוקף מיידי. אני מאחלת לך ולחברה הצלחה רבה"

גם חנה פרי-זן כתבה ליו"ר ציון ספיר: "שלום ציון כחברת דירקטוריון החברה בחודשים האחרונים הגעתי למסקנה כי השקפתי לצורת הניהול של החברה ותפקיד הדירקטוריון שלה אינה עולה בקנה אחד עם תפיסתו של המנהל הכללי שלה ובעל המניות העיקרי בה. כפי שלמדתי בתקופה הקצרה בה נחשפתי לחברה יש לה פוטנציאל לגדילה והתפתחות אולם אלה יוכלו לקרות לדעתי רק אם יתבצעו שינויים בהנהלת החברה ובאופן ההתנהלות שלה ,דברים שהבנתי מכם שאינם ניתנים לביצוע כעת. כפועל יוצא מכך נראה לי כי לא אוכל להמשיך ולכהן כדירקטורית ולתרום לחברה ולכן החלטתי לפרוש ולאפשר לכם למצוא דירקטור במקומי. זאת כאשר טובת החברה לנגד עיני".

עוד תכניות

רועי דגני - מנכ"ל במחלוקת

שתי הדירקטוריות הפורשות, פרי-זן ונצר, הביעו במכתבי ההתפטרות שלהן חוסר שביעות רצון מהאופן שבו החברה מנוהלת על ידי רועי דגני, מנכ"ל ובעל השליטה (22%). נצר כתבה ליו"ר ציון ספיר, כי היא רואה פוטנציאל גדול בחברה, אך "פערים משמעותיים בתפיסת הניהול ותפקיד הדירקטוריון" בינה לבין המנכ"ל מקשים על תפקודה. פרי-זן הביעה עמדות דומות, וציינה כי "צמיחה והתפתחות יתאפשרו רק עם שינויים בהנהלה", אך לפי הבנתה, שינויים אלה אינם על הפרק כעת. עזיבתן של שתי דח"ציות בתוך חצי שנה בלבד, עם מסרים זהים על בעיות ניהוליות, יוצרת סימני שאלה בנוגע ליכולת ההנהלה לממש את הפוטנציאל של החברה. מנגד, החברה מינתה ב-29 בינואר שני דירקטורים חיצוניים חדשים: דני שמעוני, לשעבר מנכ"ל הרץ, ואורי פיצ'וטו, לשעבר מנכ"ל המכון הגיאופיסי של ישראל.

• הפניקס מרחיבה את השת"פ עם אקונרג'י: תשקיע 75 מיליון אירו נוספים
• טאואר מכה את הצפי בשורה התחתונה ומספקת תחזית טובה
• תוכן שיווקי "הקרנות הפאסיביות מהוות 60% מהענף"

המכתבים האלו לצד הירידה בפעילות החברה בתחום הליבה שלה, מעלים חשש שהיא איבדה מהיתררונות שלה, על ררקע המשבר הניהולי ומנסה לפפנות לתחום הייצור. ההודעה האחרונה על הקמת מפעל עם שותף כדי לייצר כטב"מים מחזקת זאת. אירודרום מגיעה לעסקה עם השותף עם הזמנה גדולה, אך היא מקימה את המפעל איתו כשהוא מקבל את השליטה ויכול לרכוש עוד 24% לפי שווי של כ-30 מיליון שקל. זה לא מבטא פוטנציאל גדול לחברה. כמה כבר אירודרום מצפה להרוויח מהעסקה הזאת ומפילות הייצור עם כל העסק שווה 30 מיליון והיא תחזיק בסופו כ-25%. זה עלול להעיד על מצוקה - אירודרו צריכה לייצר או לייבא כטב"מים והיא הקימה עם שוחתף בתחום מפעל שיספק את המערכות, אבל נתנה לו את זה לפי שווי שמבטא שהסיפור לא כזה גדול.

החשש הזה מתבטא במחיר המניה. אם לא היו הבעיות והחששות האלו מסביב, אירודרום היתה במקום הרבה יותר גבוה. אז אולי אירודרום מכינה לנו הפתעה, אחרי הכל, יש לה שנים של מכירות והיכרות עמוקה עם הצרכים של הלקוחות בתחום הזה. כמו כן, זה לא פשוט לקבל הזמנת ענק של 137 מיליון שקל. יש סיבות לכאורה להיות אופטימיים, אבל נראה שהיישום של דגני עלול להיתקל בקיר. דגני הוא איש המפתח בחברה, הוא לא סיפק את מה שציפו ממנו והוא זה שיכול להזניק את החברה או להפיל אותה. השוק בינתיים לא מאמין לדגני.