רשות ני"ע, בנק ישראל והאוצר פועלים לפיתוח שוק הריפו בישראל

רשות ני"ע, החשב הכללי באוצר ובנק ישראל פועלים לפתח את שוק הריפו בישראל ופרסמו קול קורא בנושא. לדברי הגופים עסקאות ריפו מהוות כלי מימון מרכזי לגופים פיננסיים ופעילי שוק שונים במערכות פיננסיות מתקדמות בעולם, ובישראל שוק זה עדיין מצומצם, מוגבל ואינו משוכלל דיו ולכן הצוות המשותף רואה חשיבות גדולה במיפוי האתגרים והחסמים ובקידום פתרונות שיאפשרו פיתוח שוק ריפו משוכלל בישראל.

מה הן עסקאות ריפו?

עסקאות ריפו הן כלי מימון לטווח קצר למערכת הפיננסית בעולם. שוק הריפו עובד כך: נניח שבנק מסוים נותן לבנק אחר הלוואה לטווח קצר, ומקבל בתמורה בטחונות. הבנק שנטל את ההלוואה מתחייב לרכוש חזקה את אותן בטחונות בתאריך מוגדר, בו הבנק גם מחזיר את ההלוואה בתוספת הריבית. כך למעשה גוף הבנק שנתן את ההלוואה יכול להיות בטוח יותר בנוגע ליכולת שלו לקבל את הכסף שלו בחזרה, כאשר במידה וזה לא קורה הוא מממש את הביטחונות שניתנו לו. 

כתוצאה מהמנגנון הזה הריבית בשוק הריפו נוטה להיות נמוכה יותר מריבית השוק, כיוון שהיא נחשבת לבטוחה יותר. הבטחונות בעסקאות ריפו יכולות להיות בדמות נייר ערך, כמו איגרות חוב ממשלתיות או נכס אחר בסיכוני אשראי ונזילות נמוכים.

למה הגופים טוענים ששוק הריפו חשוב בישראל ומה הם עושים בכדי לפתח אותו?

בנק ישראל, אגף החשב הכללי במשרד האוצר, רשות ניירות ערך והבורסה ציינו שהם פונים במשותף לכלל הגורמים הרלוונטיים, בארץ ובחו"ל, על מנת לקבל את התייחסותם ובמטרה למפות באופן יסודי את האתגרים ולקדם פתרונות רלוונטיים. בתוך כך, הגופים פרסמו קול קורא המבקש לקבל עמדות והתייחסויות בנוגע לחסמים, למנגנוני קשירת עסקאות ריפו מועדפים, לנכסים רלוונטיים כבטוחה לעסקאות ריפו בישראל, לקשר בין עסקאות ריפו לבין צרכי נזילות שקלית ומט"חית, למודלים תפעוליים מועדפים ולסוגיות רלוונטיות נוספות.

הגופים טוענים כי לשוק ריפו משוכלל ומתפקד בישראל יתרונות רבים. אחד היתרונות הוא הגדלת הסחירות של ניירות ערך המשמשים כבטחונות, כגון אגרות חוב - הגברת הפעילות של שוק ריפו בישראל שישתמש באגרות חוב כבטחונות יביא לעלייה בביקושים באותם ניירות ומכך גם לעלייה בסחירות ובנזילות שלהם. בנוסף, הגופים טוענים שפיתוח של שוק הריפו ינגיש את שוק ההון הישראלי לשחקנים זרים, מאחר ועסקאות ריפו הן כלי פופולארי בשווקים זרים מפותחים והמשקיעים הזרים כבר מכירים אותן. 

• חקירה פלילית נגד סוחר לשעבר בקסם; התיק הועבר לפרקליטות
• "אם אנשים הולכים לשוק הלא מפוקח, סימן שהשוק המפוקח לא מספיק טוב"

כבר לפני יותר משנה בנק ישראל הודיע שהוא יאפשר לגופי האשראי החוץ בנקאיים לבצע מולו עסקאות ריפו. "אחת מהמשימות המרכזיות של המדיניות שאנו מובילים היא לעודד את זרימת האשראי במשק, בדגש על העסקים הקטנים והזעירים", אמר אז נגיד בנק ישראל, פרופ' אמיר ירון. "הצעד הנוכחי מאפשר לשחקנים נוספים בשוק האשראי, חוץ בנקאיים, נגישות לעסקאות ריפו עם בנק ישראל, ובכך מעודד תחרות ומחזק את יכולתם להעמיד אשראי אטרקטיבי ללקוחות ע"י הוזלת מקורות המימון שלהם".

כחלק מהמהלך, בנק ישראל התחיל להציע עסקאות ריפו לגופי האשראי החוץ בנקאיים המפוקחים על ידי בנק ישראל (חברות כרטיסי האשראי) או על ידי רשות שוק ההון, כאשר היקף התוכנית לגופים אלו עמד על עד 1 מיליארד שקל. במסגרת עסקאות הריפו בנק ישראל קיבל מהגופים בטוחות סחירות: אג"ח ממשלתיות, מק"מ ואג"ח תאגידיות בקריטריונים מסוימים. הריבית במסגרת העסקאות היא ריבית משתנה בשיעור של ריבית בנק ישראל פחות 1.5 נקודות אחוז. המטרה במהלך הזה כאמור הייתה להוזיל את עלויות המימון עבור חברות האשראי החוץ בנקאי, שיגלגלו את ההוזלה הזו לצרכן הקצה, והגופים מקווים להרחיב את היתרונות של שוק הריפו ולפתוח אותו גם לגופים אחרים.