חלל זינקה ב-20%, סולרום ב-11%; הבנקים ירדו ב-0.4%

המסחר ננעל בירידות שערים של 0.5% בת"א 35, ת"א 90 סגר יציב סביב האפס, והבנקים ירדו ב-0.4%.

שוק אגרות החוב נמצא בבעיה. אין מספיק היצע. אגרות החוב הקונצרניות עלו ונמצאות במרווח מאוד נמוך עם אגרות החוב הממשלתיות. הן לא מתגמלות-מפצות על הסיכון באג"ח הקונצרני וזו נקודה שחוזרת אצל רוב הכלכלנים ומנהלי ההשקעות הבכירים. המצב הזה מקבל תוקף גם בהתנהגות המוסדיים - קרנות הנאמנות הגדילו את הנתח שלהם בשוק אגרות החוב דרמטית בחודשים האחרונים כי הן מקבלות כספים ממשקיעים ומחויבות להשקיע אותן באפיקים שעל פי התשקיף. אם התשקיף אומר - אג"ח קונצרני, אז זה מה שהן משקיעות בו למרות שהמחירים יקרים. מנגד גופי הפנסיה והגמל הפחיתו את משקל ההחזקה שלהם באג"ח קונצרני. בניהול פנסיה ולגמל  יש יותר תמרון ושם מנסים להשקיע במקומות יותר אטרקטיביים. הם יכולים להסית סכומים להשקעות לא סחירות ובכלל - הם לא כפופים לתשקיפים מחייבים באופן הדוק כמו בקרנות נאמנות.

וכך נוצר מצב  שאותו "בית" שחושב שאגרות החוב הקונצרניות יקרות מוכר אגרות חוב כאלו בפנסיה, אבל קונה בקרנות נאמנות. בסה"כ ההיקף של השוק הקונצרני גדל, כלומר בסה"כ יש יותר קניות, ומתישהו זה יתבטא בתשואות נמוכות. על רקע הסיכונים האלו, יש לכאורה העדפה לאגרות החוב הממשלתיות. כך או אחרת, יש נתון שעשוי לדחוף את שוק האג"ח למעלה. היקף הגיוסים של האוצר בירידה דרמטית. הגיוסים שנעשו בחודשיים הראשונים של השנה הם בקצב של יותר מכפול ממה שצריך, לאוצר שי מזומנים בהיקף משמעותי יחסית לעבר שמשמשים אותו כרזרבה. חוץ מזה, יש פדיונות השנה של מעל 30 מיליארד שקל של אגרות חוב מיועדות שמולם אין צורך בגיוס -  מדובר באגרות חוב יעודיות לפנסיה שהוחלפו בהבטחה חוקית לגופי הפנסיה שהמדינה תעמוד בתשואה של 5.15% בשנה על מרכיב של 30% מהתיק. זה תחליף לתשואה של 4.86% באגרות חוב ייעודיות שהונפקו כאשר עכשיו אין הנפקה, אין העברת כספים, יש הבטחה. זה משחרר את המוסדיים להשקיע את הכספים האלו במקום אחר - וזה יזרום לפי פרופורציית ההשקעות של כל קרן פנסיה לאגרות חוב ולמניות. זה אומר שבפועל הביקוש לאג"ח ייגדל - לא בכל ה-30 מיליארד שקל, אבל לפחות ב-15 מיליארד שקל.

אז יש כאן מצב שהיצע האג"ח קטן, הביקוש גדל וזה מוביל לעליית מחירים. זה כבר קרה בשנה שעברה, וזה מה שגרם לצמצום המרווחים וזה עשוי להימשך. זה לא בהכרח מעיד על ירידת סיכון, שיפור במצב האג"ח, זה נובע מכסף גדול שזורם לשוק והיצע קטן. עם זאת, צריך לזכור שבסוף שי השלכות מקרו שמשפיעות מאדו על מחירי האג"ח - הריבית והאינפלציה. האינפלציה עוד לא הורידה ראש. נכון שינואר היה גבוה במיוחד,ורואים את האינפלציה יורדת לאזור 2.5%-2.7%, אבל כדי שתהיה הפחתת ריבית, הנגיד רוצה לראות עוד כמה חודשים עם אינפלציה נמוכה ושקט מבחינה ביטחונית, לצד תקציב בשליטה.  הסיכוי שכל אלו יתרחשו בחודשים הקרובים נמוך. למרות שהריבית הנוכחית מבטאת ריבית ריאלית של כ-2% שזו ריבית גבוהה היסטורית, הנגיד לא ימהר להוריד ריבית. מי שחושב שזה יקרה במאי כנראה יתבדה. אולי ביולי - גם לא בטוח. 

• אלוט ירדה ב-10%, פוקס עלתה ב-4%; ת"א הבנקים עלו ב-0.5%
• אירודרום צללה ב-29%, סולרום הוסיפה 11%; הבנקים עלו ב-1.1%

כל זה מייצר כמה כוחות מנוגדים על שוק האג"ח כך שקשה לחזות כיוון, אבל דבר אחד מרכזי כבר מורגש - אגרות החוב הקונצרניות כבר במרווח מאוד נמוך מול הממשלתי והסיכון בהם לא "שווה" את התשואה העודפת הנמוכה. 

חלל תקשורת חלל תקשורת 0%   ולפידות קפיטל לפידות קפיטל 0%   דיווחו על מתווה להסדר חוב במסגרתו תשקיע לפידות 18 מיליון דולר בחלל בתמורה ל-61% ממניותיה ותעמיד לה הלוואה בהיקף של 150 מיליון דולר, בריבית שנתית של 11%. בנוסף, נכללת אופציה להעמדת הלוואה נוספת בסך 280 מיליון דולר לצורך טיפול נוסף באג"ח. במסגרת ההסדר צפויים להימחק מלוא החוב לבעלי האג"ח וכן מניות החברה הקיימות, בכפוף לאישורים הנדרשים. ההסדר צפוי לכלול גם פיקדון בגובה 6 מיליון דולר להבטחת ההתחייבויות ולהיות מאושר עד יוני 2025. בעקבות הדיווח, חלל מזנקת ב-20%.

אינטרנט זהב אינטרנט זהב 0%   קופצת לאחר שדיווחה כי קיודיסול, הנמצאת בבעלותה, השלימה בהצלחה ניסוי שטח של כחודש ימים להפקת מימן ירוק באמצעות פאנל סולארי אוטונומי. הניסוי הדגים הפקת מימן יציבה ורציפה ללא מגע יד אדם, תוך אוטומציה מלאה של תהליכי הטעינה, רענון התמיסות והסינון. קיודיסול מפתחת טכנולוגיה לייצור מימן ירוק בעזרת ננו-חלקיקים פוטוקטליטיים וחשיפה ישירה לשמש, ומעריכה כי הניסוי מהווה צעד משמעותי בהכנות למעבר לשלב המסחרי. במקביל, החברה מקיימת מגעים לשיתופי פעולה עם חברות מתחומי האנרגיה והכימיה לצורך הטמעת הטכנולוגיה.

עוד תכניות

אנחנו עוקבים אחרי שותפות מילניום מילניום פוד יהש  מיום ההנפקה שלה. אנחנו כותבים שהיא לצד שותפויות המו"פ האחרות הן מחדל של רשות ניירות ערך, שמדובר בגופים שמטרתם העיקרית היא לייצר כסף לשותף הכללי ולא לבעלי היחידות של השותפות. יש שני גורמים שמהרגע הראשון היו ברורים - אין זהות אינטרסים בין השותף הכללי לשותפות. השותף הכללי מקבל דמי ניהול, אחוזים, בונוסים וכו' על פי פרמטרים מסוימים של היקף כספי השותפות והצחות, אלא שהסכומים האלו גדולים על השותפות. זה כמו שתנהלו כסף אצל גוף מוסדי ותצטרכו לשלם לו דמי ניהול של 5% ויותר. כאן עוטפים את זה יפה יותר, אבל בפועל זה דמי ניהול שערורייתיים.

• האם השוק יקר ואיך תוכלו לדעת?
• בנק הפועלים בתחזית חזקה: רווח שנתי של 8.5-9.5 מיליארד בשנתיים הקרובות
• תוכן שיווקי "הקרנות הפאסיביות מהוות 60% מהענף"

הם לא משאירים למשקיעים מקום לרווח גם אם היה. בעיה שנייה - כדי שהשותף הכללי ירוויח יותר הוא רוצה להגדיל באופן שוטף את ההיקף הכספי של השותפות, כלומר הוא מנפיק ומגייס לשותפות. זה גורם לדילול של בעלי יחידות השותפות וזה גורם להבנה שהם תמיד תחת איום של דילול וכך נוצר מצב שהשותפויות נסחרות בדיסקאונט כפול - גם בגלל דמי הניהול וגם בגלל דילול עתידי והן נסחרות ב-25% מההון שלהן ואפילו פחות. מילניום גייסה 145 מיליון שקל, הפסידה חצי ממנו, שי לה הון של כ-80 מיליון שקל ושווי של 20. המשמעות - היא גרמה למשקיעים הפסד של 125 מיליון שקל. מעל 90%. זה סיפור של מילניום וזה סיפורן של רבות מהשותפויות. במקרים מסוימים (לא בטוח שרבים) הכוונות היו טובות, אבל בסוף המשקיעים אכלו אותה. 

קרנות ההשתלמות ניצלו בזכות שעת המסחר האחרונה בוול סטריט - עדכון: קרנות ההשתלמות בחודש פברואר - תשואה חיובית בזכות שעת המסחר האחרונה בוול סטריט

"שוק היהלומים במקום נמוך כרגע, ההערכה שלי שהתנאים ישתפרו בעתיד" מנכ"ל שרין שרין טכנו 0%  , דיוויד בלוק, מדבר על שיתוף הפעולה עם De Beers, על הכניסה לתעשיות חדשות דרך רכישת Kitov.AI, ועל עתיד החברה בצל השינויים בשוק היהלומים.

 "מבצעי הקבלנים כאן להישאר; אזור יו"ש אטרקטיבי למשקיעים" דרור אוהב ציון, מנכ"ל ובעלי דרא שיווק נדל"ן, מסביר מדוע מבצעי 10/90 אינם סיכון אלא מנגנון WIN-WIN לכל הצדדים, וכיצד עליית טראמפ והדיבורים על סיפוח מזרימים אדרנלין לשוק הנדל"ן ביו"ש.

הבורסה בתל אביב תיפתח על רקע הנפילה בוול סטריט ביום חמישי, לצד תיקון משמעותי ביום שישי. התנודתיות עלתה והמניות הישראליות חוזרות בפער שלילי של 0.45%. אבל זה הזמן להדגיש את חשיבותה של השעה האחרונה או אפילו הדקות האחרונות במסחר. מה שחשוב בבורסה לצד המחיר-השער הוא המגמה של הנייר או המדד. ביום שישי בוול סטריט המדדים עלו בכ-0.5% ואז בחצי שעה-שעה זינקו לעלייה של כ-1.6%. המומנטום הפך להיות מאוד חיובי והוא התגבר עד לסגירה. זה משאיר "טעם טוב בפה" לקראת פתיחת שבוע המסחר, וזה חשוב כי מעבר לתיקון עצמו שהחזיר את רוב הירידה ביום הקודם, זה מלמד שקשה לשוק לרדת (עדיין) ושהמגמה חיובית. זה לא מדע מדויק, אין כאן כללי ברזל, אבל במקרים רבים המגמה בסוף היום מעידה על ההמשך (אלא אם בתוווך קורים דברים - דוחות, אירועים וכו)  

אז למרות הנפילות בחמישי, יום שישי שתיקן וחתך את הנפילות ביותר מחצי, מביא בשורה מסוימת. לסקירת וול סטריט - עליות חדות בשעה האחרונה - המדדים בעלייה של 1.7%.  מניות הארביטראז כאמור בדרך למטה עם ירידה משוקללת של כ-0.45% - לטבלת מניות הארביטראז'.

בולטות בירידות צפויות - קמטק 0%  עם מינוס 4%  וגם  נייס 0%  עם מינוס 4%. נייס במצב מעניין. האנליסטים עדיין ממליצים, היא סיפקה תחזית פושרת מהציפיות המוקדמות ועדיין, היא במחיר הנוכחי נסחרת במכפיל רווח של כ-12 על רווחי השנה הנוכחית. מכפיל הרווח הנמוך הזה מלמד על דבר אחד - וול סטריט לא מאמינה. היא סבורה שהחברה לא תצליח להגיע לתחזית שסיפקה, היא סבורה שהנמכת הציפיות תימשך על פני השנה. למה? כי 12 לחברת תוכנה צומחת וגדולה זה נמוך. וול סטריט יודעת שחברות נוטות להנמיך בהדרגה, הן לא רוצות לתת את כל הצפי בבת אחת ואולי החשש שזה יקרה גם בנייס. מורידים מעט עכשיו ואולי יורידו בהמשך עוד קצת, וכך כמה פעמים של הפחתות וזה יצטבר למשהו משמעותי.  ואז גם מכפיל הרווח שנראה נמוך לא יהיה כזה נמוך.

זה מתחבר בול גם לכך שברק עילם עזב את הספינה ונכנס מנכ"ל חדש, אבל כשחושבים על זה לעומק, זו דווקא יכולה להיות הזדמנות - מעבר לביזנס עצמו, נייס היא חברה שעניינה בעבר חברות גלובליות, ותמחור נמוך בשוק, לצד הנהלה חדשה, יכולים להחזיר את העניין בה. זה לא יקרה מהר, המנכ"ל החדש צריך להראות ביצועים - גם טכנולוגיים ובמיוחד ההשתלבות של נייס במהפכת ה-AI וגם פיננסים. אם הוא יצליח להראות שהדרך לא למטה, שאין הנמכות אחרי הנמכות, אלא שהכיוון חיובי ונייס ממשיכה לצמוח, הגורילות יכולות לחזור להתעניין בה. מול ברק עילם היה קשה יותר למכור את החברה, גם מבחינת תמחור וגם מבחינת גישה. מנכ"ל אמריקאי זה כבר סיפור אחר. 

חברה אחרת שהצבענו עלינו לפני כמה שבועות שהיא בתמחור יחסי נמוך אחרי שירדה ב-10% מתחילת השנה בעוד השוק עלה, תיקנה את כל הירידה וסיפקה דוחות ותחזית אומנם פושרים אבל השוק הסתפק בהם. אנחנו מתכוונים לאורמת טכנו ובשישי ראיינו את מנכ"ל החברה שנשמע אופטימי במיוחד.

הדוחות של מזרחי הצליחו לאכזב מעט את השוק, והמניה ירדה - הבנק עם רווחי שיא של קרוב ל-5.5 מיליארד שקל. אבל מה יהיה עם דוחות הבנקים בכלל? התפיסה שבנק צריך להיסחר ב-1 על ההון לא נכונה כשהתשואה על ההון ברמות האלה". לירן לובלין, מנהל מחלקת המחקר ב-אי.בי.אי  התראיין בשישי ואמר - "לא נראה ב-2025 רווחיות אצל הבנקים כמו שהייתה ב-2024, בעיקר בגלל האינפלציה שצפויה להתמתן". האם יהיה במניות הבנקים אפסייד להמשך? לראיון המלא

המתנות שנותן פרופ' אמיר ירון לבנקים - על חשבוננו; אל תאשימו את הבנקים בתאוות הבצע שלהם - זה התפקיד שלהם; האחראים האמיתיים על ריבית גבוהה ועל עושק העו"ש נמצאים בבנק ישראל.

דולר שקל רציף                    

מחזור המסחר הסתכם בכ-800 מיליון שקל

האופציות על המעו"ף פקעו ברמה של 2456.43

נופר אנרג'י: הסכם מימון לפרויקט אגירה בגרמניה בהיקף של 86.5 מיליון אירו; הפרויקט, בהספק של כ-104.5 מגה-וואט, צפוי להתחיל לפעול מסחרית בתחילת 2026.

דלק נכסים: ההכנסות ברבעון הסתכמו ב-16.8 מ' שקל; ה-FFO ב-2024 42.8 מיליון שקל, לעומת 42.4 מיליון שקל בשנה שעברה; ההון העצמי של החברה מסתכם ב-835.6 מיליון שקל.

טרלייט טראלייט 0%   הודיעה כי שותפות הבת שלה, בי-לייט אגירת אנרגיה, חתמה על הסכם עם חברת בזק-ג'ן (שבבעלות משותפת של בזק ופאוורג'ן) למכירת חשמל ממערכות אגירת אנרגיה עצמאיות בהיקף של כ-330 מגה-וואט שעה. ההסכם נחתם בהתאם למודל השוק של רשות החשמל וכולל אספקת קיבולת האגירה המלאה של שמונה מתקנים, בתמורה לתשלום שנתי קבוע שצמוד למדדים שנקבעו מראש. היקף ההכנסות הכולל מההסכם מוערך בכ-750 עד 850 מיליון שקל לאורך כל תקופת ההתקשרות, שנקבעה ל-20 שנה עבור כל מתקן מרגע תחילת פעילותו המסחרית - מרביתם צפויים לפעול במהלך שנת 2027. 

חברת פרופדו פרופדו 0%   הודיעה כי היא נמצאת במשא ומתן לרכישת מניות והשקעה בקבוצת חברות הפועלות בתחום ההתחדשות העירונית. העסקה המתגבשת צפויה להעניק לפרופדו החזקה של כ-50%-60% מהזכויות בקבוצה, לצד אופציית רכישה עתידית (CALL) של יתרת המניות בתנאים שיסוכמו. במסגרת המו"מ, שנמצא תחת הסכם בלעדיות ל-45 יום עם אופציה להארכה ב-30 יום נוספים, נבחנת רכישת פעילות הכוללת 8-10 פרויקטים של פינוי-בינוי ותמ"א 38/2, בעיקר בגוש דן ובאזור הקריות. לפי נתוני המוכרים, מדובר בכ-1,200-1,400 יחידות דיור מתוכננות, כאשר חלק הקבוצה צפוי לכלול כ-600-800 דירות לשיווק. תמורת העסקה וההשקעה מוערכת בכ-10-15 מיליון שקל, שתוזרם בעיקר בצורת הלוואת בעלים לצורך קידום הפרויקטים.

אלקטרה אלקטרה 0%    הודיעה כי חברת הבת שלה, אלקטרה בניה, חתמה על הסכם לביצוע עבודות דיפון וביסוס לשני מגדלים בפרויקט "ורטיקל סיטי" ברמת גן, וכן לתכנון והקמה של חניון תת-קרקעי בן 6 קומות בשטח של כ-36,800 מ"ר מתחת לדרך מנחם בגין. היקף התמורה עבור העבודות מוערך בכ-390 מיליון שקל (בתוספת מע"מ), כשהתשלום יוצמד למדד הבנייה למגורים. עבודות הדיפון, החפירה והביסוס צפויות להימשך כ-17 חודשים, בעוד שהקמת החניון צפויה להתחיל כ-4 חודשים לאחר מכן ולהימשך כ-50 חודשים.

אקסיליון אקסיליון 0%    עדכנה על התחלת פיילוט רשמי לשיתוף פעולה טכנולוגי עם ענקית ה-LiDAR האמריקאית Ouster, במסגרתו ישולבו הטכנולוגיות של שתי החברות לשיפור ניהול ובקרת תנועה חכמה בצמתים מורכבים בארה"ב. הפיילוט עשוי להוות בסיס להרחבת הפעילות לשיתופי פעולה מסחריים נוספים בשוק האמריקאי, במיוחד במסגרת תוכניות פדרליות לשיפור הבטיחות בדרכים כמו Vision Zero.

נאייקס נאייקס 0%   רוכשת את UPPay ומעמיקה את פעילותה בברזיל הרכישה, בהיקף של כ-5.5 מיליון דולר, תחזק את פעילות נאייקס בשוק השירות העצמי ותוסיף למעלה מ-25,000 נקודות מכירה באמריקה הלטינית.

אירודרום אירודרום קבוצה 0%   עדכנה כי הוגשה נגדה בקשה לאישור תובענה ייצוגית לבית המשפט המחוזי מרכז, בטענה להפרת חובות דיווח וגילוי בנוגע להזמנה מחייבת מלקוח ממשלתי עליה דיווחה בנובמבר 2024, ולגביה עדכנה בפברואר 2025 על אפשרות לצמצום. לטענת המבקש, החברה לא גילתה מראש את האפשרות שהלקוח יוכל לצמצם את ההזמנה. הייצוגית מתייחסת למשקיעים שרכשו מניות החברה בין נובמבר לפברואר, והנזק הנטען עומד על כ-9 מיליון שקל. בחברה מדגישים כי הם בוחנים את הטענות אך סבורים כי פעלו כחוק ודיווחו באופן תקין ומלא.