ארבע מבין שש החברות הגדולות בבורסה הן בנקים - זו תעודת עניות להנהלת הבורסה

1. הבנקים שולטים. תראו את הטבלה למעלה. זו תמונת מצב מהיום בצהריים. לאומי הוא הגוף הגדול בבורסה, פועלים הוא השני. טבע ואלביט שומרים על הכבוד של ההייטק למרות שהן פועלות במו"פ ייחודי - תרופות וביטחון. ואחריהם עוד שני בנקים - מזרחי ודיסקונט. אולי יש כאלו שזה משמח אותם, אולי יש הרבה כאלו - מנהלים ועובדם בבנקים, משקיעים בבנקים ועוד, אבל זו תעודת עניות לבורסה שלנו. 

 בורסה שנשענת על תחום אחד ועוד בנקים היא בורסה רדומה, לא מתחדשת, לא פועלת. הנהלת הבורסה אשמה שאין לו חברות נוספות של עשרות מיליארדים שנסחרות כאן. "האשם" הוא גם במניות הבנקים שזינקו בשנים האחרונות וכבשו את הצמרת - הבנקים מרוויחים באופן שלא מותיר מקום לספק - זה קרטל שנהנה על חשבון הציבור. בנק ישראל תומך ודואג לו ומונע תחרות אמיתית. בעצם בנק ישראל שהוא המנהל של הבנקים אחראי על העברת עושר מהלקוחות של הבנקים לבעלי המניות של הבנקים. הלקוחות מקבלים אפס בעו"ש ומשלמים עמלות גבוהות וזה מתגלגל לרווחים שעוברים כדיבידנדים לבעלי המניות ושגם מעלים את השווי של המניות. מדי שנה הכוח של הבנקים התחזק והם הפכו לשליטים הבלתי מעורערים של הבורסה. 

2. השולטים בבנקים. הבנקים לא אוהבים את הביקורת שלנו. הם גם אומרים לנו - "מה אתם רוצים? העלייה במניות טובה לציבור - הם אלו שמחזיקים את מניות הבנקים". הם מתכוונים בעיקר להשקעות של הגופים המוסדיים בבנקים. הפנסיה, גמל קרנות ומכשיר ההשקעה שלנו מפוצצים במניות בנקים.  אבל האם יש מתאם וקורלציה בין ההפסד שלנו כלקוח לרווח שלנו כמשקיעים? ממש לא ולא נשכח שיש גם בעלי שליטה בבנקים - משפחת עופר, משפחת בינו, משפחת ורטהים. נגיד את זה ככה - יש שתי קצוות: בקצה אחד, יש את האנשים שיש להם פנסיה נמוכה ושכל שקל חשוב להם והבנק לוקח להם הרבה שקלים כל חודש והם לא רואים תרומה שקולה בפנסיה, ובקצה השני יש כאלו שמשוקעים בבנקים ומרוויחים הרבה, והעמלות שלהם בטלות בשישים. בנקים הם מכשיר של העברת כסף לאנשים עשירים יותר.

• מונולוג של עובד בנק - "הבן שלי רצה שאסדר לו עבודה בבנק, אמרתי לו - 'השתגעת, מה פתאום?"'
• מנהלים סוג ב' - רווחים סוג א'

3. הרגולטור. חבורה של חברי כנסת ושרים נבחרת להיות המובילה כל 4 שנים במקרה הטוב, בממוצע כל שנה-שנתיים והיא צריכה לדאוג לציבור. היא מפחדת להילחם בבנקים. כל פעם מחדש הבנקים יוצאים מחוזקים יותר. אין רגולטור שמזיז את הגבינה שלהם. הכוח, הכסף, הלוביסטים מצליחים למנוע כוונות טובות של חברי כנסת ולהפוך אותן לחוקים דלילים ולא משפיעים. 

4. הציבור. כל עוד לא תקום צעקה מהציבור לא יקרה כלום. הציבור מבולבל. עובדים עליו. הבנקים מזרימים כסף גדול לפרסומות, לתמיכה במילואימניקים לתמיכה במילואימניקים שמתחתנים, למפונים, לאנשים שנפגעו, נפצעו, משפחות חללים. הם ממרקים את התדמית שלהם כדי להיראות חברתיים-ציבוריים, עוזרים-תומכים. זה קשקוש. זה רק בשביל התדמית וזו כנראה ההשקעה הכי טובה שהם עשו כי זה עובד.  אבל האמת שאם תקחו את כל התמיכה השנתית שלהם תקבלו שהיא לא מתקרבת לדבר אחד שהם חייבים מוסרית לעשות ולא עושים - להעלות את הריבית על העו"ש. היא אפילו לא חצי, לא רבע ממה שאתם מפסידים בעו"ש כי הבנק לא נותן לכם ריבית. אבל הם פועלים חכם - לתת מעט ולמעט אנשים, כמו מילואימניקים משכיח את החובה המוסרית לא לתת לכולם הרבה ובאופן קבוע.