איך להשקיע במניות הבנקים?

נתחיל בקוריוז קטן, האמת גדול - הקרן הרווחיות ביותר מבין כל קרנות הסל וקרנות הנאמנות היא - איביאי סל אינדקס בנקים. הקרן הזו מנהלת 10.6 מיליארד שקל וגובה דמי ניהול של 0.65%. זה מכניס לאיביאי 70 מיליון שקל בשנה (זה סכום תיאורטי כי בפועל המוסדיים שמחזיקים ברוב הקרן לא משלמים דמי ניהול). אין קרן שמתקרבת לסכום הזה. ומיד אחרי שמבינים עד כמה התחום הזה רווחי, מבינים שמדובר בעצם בקרן שעוקבת אחרי מניות בודדות באופן פסיבי. ואם כך אז שתי שאלות - למה לגבות דמי ניהול כאלו גבוהים? והתשובה היא כי אפשר. והשאלה השנייה - למה משקיעים לא בונים את החשיפה לבד, אחרי הכל, מספיק להשקיע בכמה מניות בנקים מובילות שיש לכם את המדד?

התשובה מעט מורכבת. מי שרוצה חשיפה לבנקים אכן יכול לקנות את המניות של הבנקים באופן ישיר ולחסוך דמי ניהול, אבל יש גופים שמחזיקים זאת כי הם מחויבים לעקוב באופן מלא אחרי המדד ואז קרן סל היא האופציה הטובה ביותר בשבילם. ועדיין - יש חלופות אחרות וזולות יותר. 

מניות הבנקים - תשואה ברורה, סיכון קטן

כמעט כל הגופים המוסדיים ומנהלי ההשקעות הבולטים ממליצים בשנים האחרונות על מניות הבנקים. בראיונות עם צבי סטפק, מבעלי מיטב בשנים האחרונות הוא חזר ואמר שבנקים הם השקעה אטרקטיבית. הם מספקים תשואה טובה על ההון ובהינתן מכפיל ההון זה מתורגם לתשואה יפה למשקיע. בכל שיחה איתו הנתונים אומנם השתנו, אבל המסקנה נותרה ברורה - מדובר על תשואה של 10% פלוס בסיכון יחסית קטן. הסיכון  הקטן מיוחס לכלכלה הישראלית החזקה ולבנק ישראל שמפקח ושומר על יציבות ורווחיות הבנקים. 

• "התפיסה שבנק צריך להיסחר ב-1 על ההון לא נכונה כשהתשואה על ההון ברמות האלה"
• "צמצמנו חשיפה דולרית; 50% מתיק המניות שלנו בישראל"

בשבוע האחרון הבנקים מפרסמים תוצאות שיא וחשוב יותר מספקים הערכות שיא לשנתיים הבאות. לא ברור עם התשואה הפנטסטית של הבנקים שמבטאת בממוצע 15% בשנה במשך עשור (כ-60% בשנה האחרונה) תימשך. על פניו, זה לא יכול להימשך, אבל הבנקים מדברים על עלייה של 10% ברווח בכל אחת מהשנתיים הבאות וזה מבטא תשואה לשווי של עדיין מעל 10%, באזור 12%. זו גם תשואה מרשימה, אך צריך לזכור שיש סיכונים, במיוחד מצב המשק בהמשך ותחרות עתידית.       

איך להשקיע במניות הבנקים?

אם אתם מעוניינים להשקיע במניות בנקים יש כאמור אפשרות להשקיע באופן ישיר ואפשרות לעשות זאת באופן עקיף דרך קרנות סל או מחקות. קרנות סל הן קרנות שנסחרות בבורסה כמו מניות ויש להן ביקוש והיצע בכל רגע נתון - משמע אפשר להנזיל את ההשקעה בכל רגע ולקנות בכל רגע. יש לזה עלות נוספת - עלות החיכוך. כשאתם רוכשים קרנות סל, אתם לרוב קונים במעט מעל המחיר הכלכלי-ההוגן וכשאתם מוכרים אתם מוכרים מעט בפחות מהמחיר ההוגן. ההפרשים הם בעצם רווחים של עושי השוק שהוא לרוב מנפיק הקרן סל.

להבדיל בקרנות נאמנות מחקות המשחק שונה - שם זו קרן נאמנות לכל דבר ועניין. היא לא נסחרת על פני היום, אפשר למכור ולקבל את השער סגירה או לקנות במחיר הסגירה. אין חיכוך, אין עניין של פערים מול שווי הוגן כי המחיר תמיד הוא המחיר ההוגן-הכלכלי. לרוב קרנות מחקות מתאימים למשקיעים פרטיים וגופים מוסדיים שחשוב להם נזילות רוכשים קרנות סל (ומקבלים הנחה מהגוף המנפיק). לרוב דמי הנהיול בקרנות המחקות נמוכים מדמי הניהול בקרנות הסל.  

דמי הניהול בקרנות על הבנקים

על פי בדיקה שערכנו, דמי הניהול הממוצעים עבור קרנות סל ומחקות על הבנקים עומדים על כ-0.5%, אלו דמי ניהול גבוהים יחסית לקרן פאסיבית. העניין מתחדד עוד יותר כאשר לוקחים בחשבון שמדד הבנקים מורכב מחמש מניות בלבד. כלומר, בניגוד להשקעה במדדים אחרים, שכוללים עשרות מניות, ולעיתים אף יותר, באמצעות השקעה די פשוטה ניתן להחזיק ברוב אם לא בכל המניות שמרכיבות את המדד. בחירה באפשרות הזאת, אמנם תקשה על המשקיע לשמור על המשקל של המניות השונות במדד, אך הוא בהחלט עשוי לספק חשיפה טובה למניות של הבנקים ללא דמי ניהול. ובכלל - בפועל כדי להיחשף למניות הבנקים די לקנות 2 מניות בולטות ולהיות קרוב למדד.

• טוגדר עם הסכם הפצה של מותג קנדי - צפי הכנסות של 12 מ' שקל
• בעלי המניות של נטו מלינדה שמו סוף לסאגת העופות
• תוכן שיווקי "הקרנות הפאסיביות מהוות 60% מהענף"

השקעה במכשירים מחקים היא עדיין פתרון טוב עבור מי שלא רוצים להשקיע זמן או מחשבה בהשקעה ומוכנים לשלם את דמי הניהול. עם זאת, עדיין כדאי לכם לבדוק דרך איזה גוף אתם משקיעים וכמה דמי ניהול גובים מכם. הנה רשימה של כל קרנות הסל והקרנות המחקות - תזהו אם מדובר בקרן סל לפי השם כמובן. אפשר למצוא כאן קרנות עם דמי ניהול של 0.2% וגם 0.24%. לא חייבים לשלם 0.65%. 

מי שבולטת לרעה, מבחינת דמי הניהול שהיא גובה היא הקרן של חברת הביטוח והפיננסים איילון שגובה דמי ניהול בשיעור של 1.15%. מנגד, מי שבולטות טובה הן הקרנות המחקות של ילין לפידות שגובה 0.24%, והקרן של מיטב שגובה דמי ניהול של 0.2%.

האתגרים של המערכת הבנקאית

כתבנו לא פעם על הסיבות שבגינן הבנקים ממשיכים להשיא רווחי שיא ולספק תשואות מרשימות על ההון, שהבולטת שבהן היא הסביבה הרגולטורית התומכת ממנה הם נהנים. על אף שישנן לא מעט אתגרים ואיומים עמם מתמודדת המערכת הבנקאית, המשקיעים ממשיכים להזרים את הכספים אל עבר המניות שתפסו מקום דומיננטי מאד בבורסה המקומית, כששתי החברות הגדולות ביותר בבורסה המקומית הן אלו של הבנקים לאומי והפועלים. אם לא די בכך, הרי שלא פחות מארבע מתוך שש החברות הגדולות באחוזת בית, הן בנקים.

בהסתכלות ארוכה יותר, הבנקים צפויים להתמודד עם מספר אתגרים, כולל הורדת ריבית צפויה והתאוששות איטית של המשק מהשפעות המלחמה המתמשכת. כיום, נהנים הבנקים מסביבת ריבית גבוה יחסית (4.5%), שמאפשרת להם לגזור רווחים נאים על ההלוואות שהיא מעניקה, החל ממשכנתאות וכלה ב"מינוס" בחשבונות העובר ושב של האזרחים. בבנק ישראל סיפקו לאחרונה תחזית לשתי הורדות ריבית במהלך השנה הקרובה, כך שבסוף שנת 2025 תעמוד על 4%-4.25%. עם זאת, המשך עליית המחירים, שמטרידה את הבנק בחודשים האחרונים, עשויה לדחות את מועד העלאות הריבית לסוף השנה, מה שעשוי לתרום לבנקים. כלומר, לפחות כעת נדמה שהם לא צפויים להתמודד עם שינוי משמעותי בריבית, שיביא לפגיעה מהותית ברווחים ובתשואה על ההון.

כמו כן, התוצאות של הבנקים יהיו תלויים במידה רבה גם בקצב ההתאוששות של המשק מהמשבר אליו נכנס מאז פרוץ המלחמה, ואולי גם לפני. הכלכלנים חלוקים בתחזיותיהם לגבי האופן שבו המשק יצא מהמשבר, מצד  אחד יש מי שסבורים שאנחנו לקראת פריחה כלכלית שתחל עם סיום המלחמה, ומצד שני יש מי שמחזיקים בתחזיות קודרות יותר הצופות התאוששות איטית וקשיים ניכרים עמם יהיה על המשק להתמודד. התרחיש השני, שעשוי לכלול הכבדה של המצב הכלכלי, עשוי אמנם להיטיב עם הבנקים בשלב הראשון, שכן הוא יגרום לעליה בצריכת האשראי בריבית גבוהה. עם זאת, בשלב השני, יצטרכו הבנקים להתמודד עם ההשלכות שיבואו. מה שעשוי לבוא לעזרתם הם כריות הביטחון שמנהלי הבנקים צברו בשנים האחרונות הודות לרווחים העצומים שרשמו.

סיכון נוסף עמו עשויים להתמודד הבנקים נוגע לאשראי אותו הם מעניקים לסקטור הנדל"ן. לפני כחודשיים, הזהיר אלון גלזר, סמנכ"ל לידר שוקי הון בראיון לביזפורטל מפני הסיכון הגובר כתוצאה מהצמיחה בהיקפי האשראי לסקטור. לדבריו, במשך עשור שלם הצמיחה השנתית בהיקפי האשראי של הבנקים עמדה על 3%-4%, היום אנחנו נמצאים בקצב של 15%-20%. המשמעות היא "שנותנים גם אשראי פחות טוב, כשנותנים הרבה אשראי זה נעשה פחות טוב. אשראי ליזמים קבלנים היה פעם 11% מהתיק של הבנקים, היום הוא 18%, הבנקים הופכים יותר ויותר לבנקים של נדל"ן. נכנסו עכשיו הלוואות הקבלן, והלוואות ה-20-80 שלמעשה גם מגדילות את הסיכון וגם דוחות את הסיכון, בסוף כשנגיע למימוש ההלוואות נגלה שמישהו הפסיד מזה, בין אם זה הלקוח, היזם או הבנק, כולם משתתפים בסיכון הזה".