בהראל בוחנים את ההשלכות האפשריות של יציאת יוון מגוש האירו

יוון מתקרבת בצעדי ענק ליציאה מגוש האירו כאשר למרות הנחישות של מנהיגי המדינות המובילות בעולם ובאירופה המדינה מוכת החובות לא מצליחה לגבש ממשלה מלוכדת. הבחירות החודש רק סיבכו את המצב יותר וכבר נקבעו בחיורות חדשות בחודש הבא כאשר הקולות המדברים על יציאה מגוש האירו מתגברים מיום ליום.

עפר קליין, סגן ראש אגף כלכלה ומחקר בקבוצת הראל ביטוח ופיננסים , מסווג את ההשלכות והתרחישים האפשריים במקרה של יציאה מגוש האירו לאפקט ישיר של אובדן החוב, אפקט עקיף של השפעות ריאליות ואפקט דומינו בו מדינות נוספות נפגעות כאשר השניים האחרונים הם החמורים יותר.

חובותיה של יוון מוערכים בכ-350 עד 400 מיליארד אירו. החוב מוחזק על ידי מספר גופים מרכזיים שיפגעו במקרה של מחיקת החוב: משקיעים פרטיים - החשיפה של בנקים מסחריים אירופאים לאג"ח זה בכ-55 מיליארד אירו. בכל מקרה רוב החובות למחזיקים הפרטיים אמורים להתחיל להיפרע רק החל משנת 2023 ועד 2042. רמת סיכון לכלכלה העולמית נמוכה, השפעה על ישראל נמוכה.

בנוסף קרן המטבע מחזיקה חשיפה של כ-22 מיליארד אירו, הבנק המרכזי האירופאי מחזיק חשיפה של כ-156 מיליארד אירו וקרנות החילוץ האירופאיות עם חשיפה של כ-161 מיליארד אירו. החשיפה הזו מוערכת גם היא בהראל כבעלת רמה נמוכה של השפעה על העולם.

האפקט העקיף של יציאה חפוזה מגוש האירו כולל חוב חברות ומשקי בית יווניים לבנקים וחברות זרים כ-69 מיליארד דולר נכון לסוף 2011, אשר מתוכם: צרפת-37 מיליארד, בריטניה 8 מיליארד, גרמניה 6 מיליארד. נציין כי לא כל החוב בסיכון, לחלקו יש בטחונות בדמות אוניות ומטוסים.

פגיעה ריאלית בחברות להן יחסי מסחר עם יוון – סביר שבמקרה כזה כל מדינה תתמוך בחברות שלה אשר נפגעו מהמשבר. רמת סיכון לכלכלה העולמית בינונית, השפעה על ישראל נמוכה (יצוא סחורות מישראל ליוון 210 מיליון דולר בשנת 2011 ).

בעיית הגירה מיוון לאירופה – בעיה זו אפשר לפתור על ידי דחיקתה של יוון אל מחוץ לאיחוד האירופאי. רמת סיכון לכלכלה העולמית נמוכה, השפעה על ישראל נמוכה. חשיפה של בנקים לאג"ח קונצרניות יווניות – לא ידוע בוודאות. רמת סיכון לכלכלה העולמית בינונית, השפעה על ישראל בינונית

בין ההשפעות האפשריות על ישראל מונים בהראל את תגובת השרשרת שתפגע גם במדינות אחרות ובנקים. חשיפה ישירה של קפריסין ליוון כ-9 מיליארד אירו (לפי חברת הדירוג מודיס). נפילת יוון תצריך גידול נוסף בהון של הבנקים האירופאים בשל חשיפתם לקפריסין הנאמדת בכ-36 מיליארד דולר. רמת סיכון לכלכלה העולמית בינונית, השפעה על ישראל לא ברורה.

תגובת שרשרת שתתפתח בעקבות יציאה לא מסודרת של יוון תביא לעלייה בפרמיית הסיכון של מדינות אחרות בגוש (כתוצאה מחשש שגם הן יעזבו בצורה לא מסודרת) והתפרקות גוש האירו. רמת סיכון לכלכלה העולמית גבוהה, השפעה משולבת על ישראל גם דרך פגיעה ביצוא וגם דרך פגיעה פיננסית בשל היחסים ההדוקים עם מדינות ובנקים בגוש האירו וגם כתוצאה מבריחה כללית מנכסים מסוכנים.

ריצה של אזרחי יוון לבנקים המקומיים ומשיכת כספים – בשבועיים עד ה-14 במאי נמשכו מהבנקים היווניים כ-700 מיליון אירו – דבר זה מביא למחסור בהון בבנקים היווניים ולפאניקה הולכת וגדלה. רמת סיכון לכלכלה העולמית גבוהה – בעיקר אם הדבר יביא למשיכת פיקדונות מבנקים במדינות נוספות כמו ספרד, איטליה, פורטוגל, קפריסין ואירלנד, השפעה על ישראל גבוהה.