החגיגה מוקדמת? "כדי למנוע העלאת מיסים יש להגדיל את הגירעון לסביב 5%, וזה כבר יפגע קשות ביציבות הכלכלית"

בתגובה לצעד המתבשל של ראש הממשלה, בנימין נתניהו, להגדלת הגרעון בתקציב המדינה בשנת 2013 ל-3%, אומרים כלכלנים כי הממשלה לא תוכל להימנע לחלוטין מהעלאות מיסים והדבר לא צפוי להשפיע משמעותית על הכלכלה המקומית.

"נראה שההערכה ביחס למסים שלא יעלו היא לא בהכרח נכונה", אמר בשיחה עם Bizportal ד"ר מיכאל שראל, הכלכלן הראשי של הראל פיננסים שמונה לאחרונה לתפקיד בכיר באגף התקציבים באוצר. "קשה לי להאמין שההחלטה על הרחבת הגירעון ל-3% תאפשר לממשלה להמנע מלהעלות מסים".

"החלטה לגבי הגירעון שתמנע העלאת מסים משמעותה העלאת יעד הגירעון לסביבות 5% תוצר - דבר לא אחראי שעלול לפגוע קשות ביציבות המאקרו כלכלית", אמר שראל והוסיף כי העלאה הייתה צפויה, מאחר והגירעון ב-2012 כבר גבוה באופן משמעותי מהיעד וגם התחזית ל-2013 היא גבוה בהרבה מהיעד. לדעתו, ההחלטה של ראש הממשלה על העלאת יעד הגירעון היא "החלטה שקולה" שתאפשר גם לא להעלות יותר מדי את הגירעון וגם להעלות מסים באופן מתון יותר.

רון אייכל, הכלכלן הראשי של מיטב, מסביר שהדרך בה בחר נתניהו תעזור לו להימנע משינוי סדרי עדיפויות (יצירת בעיות קואליציוניות) ומלהעלות מיסים (לא מתקבל טוב בציבור)."מדובר באופציה הכי קלה כיוון לא סופרים את הכסף ביום יום".

לדבריו, "מי שישלם את המחיר, דחיית תשלום החוב, זה הילדים שלנו. עם זאת, אייכל אינו מודאג מאוד, "אני לא מאמין בצעדים האלו אבל צריך לומר שהגדלה ל-3% אינה זעזוע עמוק. המשקיעים הזרים לא יברחו מכיוון שהם גם לא ממש כאן".

לדברי איילת ניר, הכלכלנית של פסגות, "בעוד ההחלטה לעדכן את יעד הגירעון לשנת 2013 ל- 3% הייתה צפויה, לא ברורה לנו ההתחייבות שלא להעלות מסים. על פי הניתוח שלנו, גם אם יעד הגרעון יעמוד על 3 אחוזי תוצר כ-27 מיליארד ₪, הרי שעדיין חסרים בקופת המדינה כמה מיליארדי שקלים על מנת שהתקציב יתאזן. תשובה לתהייה זו יכולה להיות אם תקציב 2013, שנבנה בימים אלה, ייקח בחשבון את תוספת המס הצפויה משחרורם של ה"רווחים הכלואים", כתוצאה מהוראת השעה עליה הכריז שר האוצר רק לאחרונה. תוספת כזו מוערכת ב 4-8 מיליארדי שקל על ידי גורמים באוצר ואם אכן יתקבלו הם יכולים לסתום את ה"חור בתקציב". ואולם כיוון שתוספת מס זו אינה מובטחת כלל ועיקר, הרי שעמידה ביעד הגירעון החדש לשנה הבאה עשויה להתברר כבלתי מעשית. יתר על כן, התבססות על הכנסה חד פעמית בתקציב השוטף, תדחה את הטיפול בגירעון הגדל לשנה שלאחר מכן - לאחר הבחירות."

עוד אומר ניר, כי "השילוב של הוראת השעה יחד עם ההחלטה מהיום, מעלה את השאלה, האם חברו להם ראש הממשלה ושר האוצר במטרה למנוע גזירות על הציבור בשנת בחירות (2013) ועל רקע המחאה החברתית, תוך שהם דוחים את התמודדות עם הגירעון התקציבי הגדל עד לאחר הבחירות ובמחיר של אפשרות לאי עמידה ביעד הגירעון החדש שיקבע לשנת 2013. בכלכלה, כידוע, אין ארוחות חינם, על מה שאנחנו לא משלמים היום, נדרש לשלם בעתיד עם ריבית!"