שטייניץ בפורום קיסריה: "עמידה בגירעון של 3% תחייב העלאת מסים"

פורום קיסריה ה-20, שנקרא השנה "כנס אלי הורוביץ לכלכלה וחברה", מבית המכון הישראלי לדמוקרטיה, מתקיים השנה במלון רויאל רימונים שבים המלח, בשיתוף המסלול האקדמי המכללה למינהל שבראשל"צ. בין הדוברים הבולטים היום בכנס: פרופ' איתן ששינסקי שידון בעניין החיסכון הפנסיוני בישראל - אפשר להיות שקטים?, בשעה 13:30 נשא נאום שר האוצר, יובל שטייניץ, לראשונה מאז פורסמה ההחלטה על הכפלת הגירעון בתקציב ל-3% ב-2013 והבהיר כי עמידה ביעד גירעון של 3% תחייב העלאה נוספת של מסים, לצערי הרב לא יהיה מכך מנוס".

בפתח נאומו אמר שר האוצר שטייניץ: "יעד גירעון של 3% הוא אתגר ואנחנו מתכוונים לעמוד בו. אבל הציבור חייב לדעת את האמת - לצערי הרב אין מנוס מהעלאות מסים נוספות, למרות שהכפלנו את יעד הגירעון. התחזית יחד עם המתמטיקה יחייבו אותנו לפעול גם בנושא המיסים ולהעלות חלק מהם. אנחנו חייבים להגיד את האמת לעצמנו וגם לאזרחים. אני חייב לציין שאת היעד החדש בתחום הגירעון קבענו לא כלאחר יד, אלא לאחר סידרה של דיונים במשך מספר חודשים.

"מצד אחד רצינו לצמצם את הכבדת נטל המסים על הציבור בישראל ומצד שני לא רצינו להיכנס לגירעון גדול מדי שעלול להוביל לאובדן שליטה. החלטנו על יעד ריאלי של 3% שעדיין מהווה אתגר לא פשוט, אך יעד זה בין הצרכים. להתחדשות המשבר באירופה והיחלשות של הכלכלות בחלקים אחרים בעולם, יש השפעות גם על כלכלת ישראל.

"היעד של גירעון של 3% לא בא לבד אלא הוא חלק מתוכנית ל-10 השנים הבאות. שני היעדים הנוספים שנקבעו עד סוף העשור הם אתגר שנוכל לעמוד בו אם ננקוט בצעדים הנדרשים. ב-2016 ירד יעד הגירעון ל-2% וב-2019 יעד הגירעון ירד ל-1.5%. מדובר ביעדים שמרניים ונמוכים ביחס למקובל בעולם.

"יעד החוב תוצר, שהוא החשוב ביותר, כי ממנו נגזרת הנכונות להשקיע בישראל ועליו מסתכלות גם סוכנויות הדירוג. כשעידכנו את היעד קבענו שבניגוד למגמה במדינות האחרות בעולם היעד שלנו יהיה להוריד את יחס החוב תוצר ל-60% עד סוף העשור. זה יקרה עם המשק יצמח בכ-4%. קבענו יעד ריאלי עם מתווה ריאלי שיש בו אתגר ובסופו תהיה ירידה ביחס החוב תוצר שתחזק את כלכלת ישראל.

"התקציב ל-2013 לא יהיה קל, אמנם הכלל הפיסקאלי יורחב בכ-13.5 מיליארד שקל, אך הממשלה תידרש לריסון, כולל בתקציב משרד הביטחון. בחודש חודשיים הקרובים נגבש את כל הפרטים.

מה הסוד שלנו?

"סוד הצמיחה ומה שמבדיל בין ישראל לשאר העולם המפותח - הוא העצירה והירידה שנרשמה במדינות העולם המפותח בהשקעות הריאליות. לעומת זאת בישראל חלה צמיחה גדולה בהשקעות הריאליות, בעיקר בתחומי התעשיה המתקדמת, שם נרשמו השקעות גדולות במכונות וציוד. היום אנחנו נמצאים ברמת השקעות בכלכלה הריאלית שגבוהה בכ-35%-40% יותר ממה שהינו לפני שפרץ המשבר - זו רמה חריגה. עכשיו אנחנו בפחד גבהים כי יהיה קשה לשמור על רמה כל כך גבוהה של השקעות ריאליות. המשק ניצל את המשבר, בעזרת תמריצי הממשלה, על מנת לבנות את עצמו קדימה.

"מטרה מרכזית אחת של המדיניות הממשלתית היא צמיחה גבוהה ואבטלה נמוכה. למנוע את הסכנה הנוראית של אבטלת המונים שפוגעת ברבות מכלכלת המערב. צמיחה גבוהה מבוססת שקעות נותנת תפוקות ארוכות טווח ואתם רואים מה קרה כאן מבחינת רמת האבטלה שירדה מרמות של קרוב ל-10%.

יש לנו גם עלייה מאוד יפה בהשתתפות בכוח העבודה שחלק ממנה נובע משיתוף גדול יותר של ערבים וחרדים בכוח העבודה - זו מגמה חיובית וחשובה ביותר שיש לדאוג שתימשך. אנחנו צריכים ליצור כל חודש עוד 5,000-6,000 מישרות חדשות על מנת לשמור על 'הברייק איוון'. למעשה ייצרנו בשלוש השנים האחרונות פי שניים מהמינימום הזה, עם גידול של 12,000 משרות מדי חודש, וזאת תודות למדיניות מוטת ההשקעות בה נקטנו.

"במבט קדימה לעשור הקרוב אני רוצה לשאול מה הוא פוטנציאל הצמיחה של מדינת ישראל בעשור הבא? כיום התמ"ג לנפש אצלנו קרוב לזה של מדינות דרום אירופה, כ-30 אלף דולר לנפש, וברור שככל שנתון זה עולה כך קשה יותר לצמוח. בעשור האחרון צמחנו בממוצע ב-3.6%, אז מה קצב הצמיחה הריאלי אליו אנחנו צריכים לשאוף? השמרנים אומרים שמעכשיו והלאה צריך לקוות לצמיחה בשיעור של 3%+, זאת במקרה שלא תהיה דרמה ביטחונית במזה"ת או דרמה בכלכלת העולם.

"החזאים הפחות שמרנים רואים צמיחה בשיעור ממוצע של 4% בעשור הקרוב, אם נמשיך לעודד את השתתפות החרדים והערבים בכוח העבודה, שיכולה לפצות על הירידה בשיעור האוכלוסיה שנמצאית בגילאי העבודה בשל הזדקנות האוכלוסיה. בנוסף הם רואים את התרומה העצומה שתהיה להשקעות שנעשו בתשתיות בעיקר בתחום התחבורה וחיבור הפריפריה למרכז. זה אמור להגדיל את הפרודוקטיביות של המשק הישראלי בעשור הקרוב.

"אני רוצה לסיים באופן חמוץ מתוק - העולם פשוט שכח להתאושש מהמשבר והוא עוד עמוק וגורר אותנו לביצה הזו ולקרב המגן הזה, שמחייב אותנו להיות מאוד זהירים מאוד, גם בעניין התקציב. מצד שני אם נפעל נכון בתעוזה ואחריות ועם ישראל יפנים ויבין שאנחנו במלחמת עולם כלכלית - נוכל לצלוח את המשבר וגם לצמוח" סיכם שר האוצר שטייניץ את דבריו.

על סדר היום

החל מהשעה 14:30 תחל ישיבת עבודה, בנושא האם התקשורת הכלכלית בישראל חופשית? בהנחיית עמנואל רוזן ובכירי התקשורת הכלכלית בארץ.

נגיד , סטנלי פישר יארח פאנל נגידים בו יקחו חלק נגידי הבנקים המרכזיים של פינלנד ושל איסלנד בו ידונו על המשבר באירופה והשפעתו על המשק הישראלי. פישר ישא מחר נאום בו ירחיב על מדיניות בנק ישראל,אשר מתנגדת להגדלת הגירעון.

שר הביטחון אהוד ברק ישתתף מחר בישיבת עבודה שתדון בחלופות לקידום חוק טל ובהמשך ישא גם נאום בנושא "שוויון בנטל או נטל השוויון?".

לראשונה יתקיים תהליך של איסוף תובנות מעשיות מהציבור הרחב, באמצעות הרשתות החברתיות, במסגרתו כחודש לפני הכנס יועלה אתר יעודי שיאפשר שיח מעמיק וקונסטרוקטיבי, בו ירוכז מידע ונתונים על סוגית הגיוס. בסוף תהליך איסוף התובנות מהציבור יוצגו חלקן בפני מתדייני הכנס במושב העוסק בהשלכות של חוק טל.

מחר יתקיים דיון בנושא התקציב המתגבש בראי המחאה החברתית בו ישתתפו נציגי המחאה החברתית, איציק שמולי וסתיו שפיר שלאחריו ישא פרופ’ מנואל טרכטנברג נאום תחת הכותרת "אחרי תשעה חודשים - האם לילד הזה פיללנו?".