מנכ"ל קרדיט סוויס ישראל: "הזרים יצאו מפה בעיקר על סיבה טכנית, אבל לא רק"

התקשורת הישראלית מרבה לדבר על ה"זרים" כגורם משמעותי בפעילות בשוק ההון הישראלי, אך מעט מאוד נכתב על הפעילות של אותם גופים ופחות עוד יותר נשמע קולם של העומדים בראשם. Bizportal קיים ראיון נדיר עם מנכ"ל הסניף הישראלי של בנק ההשקעות השוויצרי, קרדיט סוויס, דורון אברבוך, שמשמש בתפקיד הבכיר ב-3 השנים האחרונות, לאחר שמילא תפקידים בכירים בבנק השוויצרי מאז שנת 2000.

בראיון אמנם לא תמצאו התייחסויות של אברבוך למצבו של הבנק השוויצרי השני בגודלו, שמנייתו צללה בכ-73% ונסחרת כעת ברמות השפל שנרשמו בשיא המשבר ב-2009, או לדברים על מחזיקי המניות בבנק ובהם גם נוחי דנקנר שמחזיק ב-2.5% מהון המניות בבנק ששוויו נשחק כל כך. אך אברבוך מציג באופן מעניין את יחסי הכוחות בשוק ההון הישראלי וחושף את העסקאות הגדולות בתחום המיזוגים והרכישות ובתחום ההנפקות שליווה הסניף הישראלי של הבנק השוויצרי.

על רקע הירידה החדה בהשקעות הזרים בבורסה הישראלית, האם לדעתך יש סיכוי שבעתיד הלא-רחוק ישובו הזרים לפעול פה באופן משמעותי? "ברור לגמרי שהסיבה המרכזית ליציאתם של הזרים מהשוק הישראלי היתה טכנית – המעבר של המניות הישראליות מאינדקס השווקים המתפתחים לאינדקס של השווקים המפותחים. ועדיין, בישראל ייתכן שפעלו גם גורמים שליליים אחרים. במדינה כמו ישראל יש לעקוב גם אחרי אירועים הנמצאים מחוץ לתחום העסקים הרגיל" אומר אברבוך ורומז גם על השינויים הגיאופוליטיים הדרמטים שארעו באיזורינו.

לנוכח הירידה בפעילות בשוק המקומי והקשיים אליהם נקלעו רבים מהבנקים הבינלאומיים, האם לדעתך מוצדק עדיין להחזיק בישראל נציגות מיוחדת לנושא בנקאות השקעות? "כן. ישראל היא מרכז עסקים תוסס ומקום המחובר בצורה הדוקה לשווקים הגלובליים. יש נפח טוב של עיסקאות M&A וגם של הנפקות. אנו רואים כניסה הדרגתית של קרנות השקעה פרטיות לישראל, ויש גם ביקוש גובר להלוואות מבנקים זרים. בעבר היה זול יותר וקל יותר לגייס חוב בישראל, אך כעת הפערים נסגרים ולבנקים הזרים יש תפקיד מרכזי יותר בעסקי מימון. בנוסף, דו"ח ועדת הריכוזיות מצביע על מספר פוטנציאלי גדול של חברות שאמורות לעבור לבעלות חדשה – דבר זה לבדו יוביל להזדמנויות מעניינות עבור הבנקים הזרים בישראל".

אם כך, אז מדוע קרדיט סוויס אינו מפעיל חדר מסחר בישראל? "בעיקרון זירת המסחר המרכזית שלנו היא בלונדון. יש לנו סוחרים המתמחים בכל השווקים הגלובליים וכמה מהם מתמחים בבורסה התל אביבית. אנחנו שחקן מוביל בכל הנוגע למניות הישראליות המובילות, אך כדי לחסוך בהוצאות ללקוחותינו, מצאנו שיעיל יותר לפעול באמצעות ברוקרים מקומיים בתל אביב. זו הסיבה שהנפח האמיתי של הפעילות שלנו בבורסה בתל אביב אינו גלוי לציבור."

יותר מכולם יחד בבנקאות להשקעות

מה היקף הפעילות של קרדיט סוויס בישראל בתחום הבנקאות להשקעות? גם ביחס למתחרים? "קרדיט סוויס הוא אחד הבנקים המובילים בתחום בנקאות ההשקעות כאשר מדובר על השוק הישראלי. אנו לא דנים במתחרים שלנו, אך בהתחשב בנתונים הידועים על השנה הקודמת, מתברר שהביצועים שלנו בשנת 2011 היו מרשימים" אומר אברבוך ומציג נתונים שנאספו על ידי חברתה דיאלוג'יק המתמחה באיסוף מידע אודות עסקאות ברמה הגלובלית.

"על פי הדיווח של דיאלוג'יק, נתח השוק שלנו בישראל בתחום בנקאות ההשקעות היה 17%, יותר מכל הבנקים הישראליים והזרים גם יחד הפעילים בתחום זה. ההכנסות של קרדיט סוויס מעסקות מיזוגים ורכישות במהלך 2011 הסתכמו ביותר משליש (35%) מסך הכל העסקאות בתחום זה, שהניבו סך הכל 58.9 מיליון דולר באותה שנה. בישראל נושא רכישות ומיזוגים נשלט באופן בלעדי כמעט על ידי הבנקים הזרים, בין עשרת המובילים ב M&A אין אף בנק מקומי.

בזכות העסקאות של טבע

בין עשרות העסקאות שביצע קרדיט סוויס ישראל בתחומי בנקאות ההשקעות השונים במהלך השנים האחרונות, (שמעורבותו בהן דווחה), נציין כי קרדיט סוויס היה היועץ הפיננסי הבלעדי של טבע במסגרת עסקת הרכישה של חברת ספאלון שנערכה בשנת 2011 בתמורה ל-6.8 מיליארד דולר, והוביל את הנפקת החוב שביצעה טבע בשנת ב-2012 בהיקף של 450 מיליון פרנק שוויצרי. בשנת 2012 לקח הסניף הישראלי חלק בחיתום הנפקת אבן קיסר שגייסה כ-73 מיליון דולר וב-2011 לקח חלק בהנפקת מלאנוקס בהיקף של 95.3 מיליון דולר. בנוסף בוצעו עוד עסקאות רבות בתחומי ההנפקות, גיוס החוב, ובתחום היעוץ למיזוגים ורכישות.

נראה כי פעילות הבנקאות להשקעות בבנקים הזרים תופסת נפח גדול יותר יחסית לפעילויות האחרות, ובעיקר בנקאות פרטית – האם זו גם התרשמותך? האם זהו גם המצב בקרדיט סוויס? " אינני מכיר את הדרך שבה נראים הדברים בבנקים הזרים האחרים בישראל. עלייך לזכור שחלקם אינם פעילים במיוחד בבנקאות פרטית באופן כללי. אך אני יכול להבטיח לך שקרדיט סוויס ממשיך להיות פעיל בשני התחומים העסקיים האלה, ואינני רואה כל צמצום בבנקאות פרטית או בבנקאות להשקעות ככל שהדבר נוגע לנו".

באשר לבנקאות הפרטית - בעבר חשבון בבנק שוויצרי נחשב בעיקר למקלט מס. לאור הרגולציות החדשות האם לא נכון לומר שהאטרקטיביות של בנקים שוויצריים פחתה במידה ניכרת? האם יש שינוי במגמת הפעילות בבנקאות הפרטית של קרדיט סוויס בישראל? "כאמור, תחום הבנקאות הפרטית שלנו פעיל מאוד בישראל. אנו לא מפרסמים נתונים עסקיים אך אני יכול לומר שאין כל נטיה של הפחתה בפעילות שלנו בתחום הזה".

איך יכול לקוח ישראלי ליהנות מהקשר שבין הסניף הישראלי לבין מרכזי הפעילות האחרים של הבנק? בעיקר בכל הנוגע לשירותי חדר המסחר – בהתחשב בכך שקרדיט סוויס הוא עושה שוק חשוב ברמה הגלובלית וגם באפיקי ההשקעה השונים? "אנו פועלים כצוות מאוחד – הלקוח הישראלי זוכה בכל היתרונות של בנק גלובלי ובכל השירותים הגלובליים שיש לנו להציע. קרדיט סוויס הוא עושה שוק מוביל בעשרות בורסות ברחבי העולם. כתוצאה מהנוכחות שלנו כאן, ללקוחותינו הישראלים יש חשיפה ישירה לטכנולוגיות המתקדמות ביותר, לעסקות המתוחכמות ביותר ולמוצרים הטובים ביותר – מגוון של אופציות שבאופן רגיל הן מחוץ להשג ידו של המשקיע המקומי.

"להיות בנק גלובלי זו לא סיסמה, זוהי המציאות היומיומית שלנו. כנציגות הישראלית התפקיד שלנו הוא לייצג את הלקוח הישראלי פנימה לבנק וגם "לשווק" אותו או אותה לחטיבות השונות בבנק, ולהעניק להם נגישות לכל פינה בעולם באמצעות הנוכחות המאוד מסיבית שלנו בשווקים העולמיים, תוך שאנו מבטיחים כי הם יקבלו את מיטב השירות – ומיטב הביצועים" מסכם אברבוך.