הגזירות הכלכליות אושרו בקריאה שניה ושלישית; "הצעדים ימנעו גרעונות"

לאחר שמליאת הכנסת אישרה מוקדם יותר בקריאה ראשונה את הצעת החוק לצמצום הגירעון בכדי לעמוד ביעד הגירעון התקציבי שנקבע ברמה של 3%, הצעת החוק אושרה כצפוי בקריאה שניה ושלישית מה שהכניס אותה לתוקף באופן סופי. הצעת החוק עברה בתמיכת 28 ח"כ והתנגדות של 16.

מוקדם יותר, שר האוצר, ד"ר יובל שטיינץ, אמר: "אנחנו מביאים היום לכנסת הצעת חוק הכוללת חבילה של 14 מיליארד שקלים בכדי לשמור על מסגרת הגירעון; אין לנו רשת ביטחון של מאות מיליארדי דולרים כמו למדינות אחרות, אין לנו על מי לסמוך אלא על עצמנו - ועל אבינו שבשמיים".

ראש הממשלה, בנימין נתניהו, הודיע כי העלאת מס ההכנסה שהיתה מתוכננת החל משנת 2013 למשתכרים מ-8,881 שקלים ומעלה תתבצע רק למשתכרים מ-14,000 ומעלה. נתניהו ושר האוצר, ד"ר יובל שטייניץ, סיכמו הבוקר עם יו"ר ועדת העבודה, ח"כ חיים כץ על פרטי השינוי.

עוד נקבע כי מדרגות המס הבאות יעודכנו כך שמדרגת המס של 14,400 שקל תעודכן ל-14,000 שקל ומדרגת המס של 21,800 שקל תעודכן ל-20,000 שקל. האוצר והממשלה נכנעים בתוך כך ללחץ ציבורי וללחץ מצד יו"ר וועדת הכספים, משה גפני, שאף גרם לגזירת העלאת המע"מ שתוכננה לאוגוסט להידחות בחודש אחד ל-1 לספטמבר.

עוד לפני אישורן הסופי של הגזרות אישרה המליאה את העלאת המע"מ באחוז אחד, כך שהחל מחודש ספטמבר יעמוד המע"מ על ל מחודש ספטמבר יעמוד המע"מ על 17%.

יו"ר ועדת הכספים, ח"כ משה גפני (יהדות התורה) :"מנענו פגיעה במעמד הביניים ומזערנו את הגזירות כדי שלא יפגעו בציבור. הצלחנו להוציא את מעמד הביניים מן הגזירות הנוכחיות ושינינו דברים מהותיים בצעדים שהממשלה החליטה עליהם, על-מנת להקל על הציבור".

לבקשת ח"כ גפני עדכן חבר הוועדה, ח"כ חיים כץ (ליכוד) לגבי ההישג בשינוי המתווה של העלאת המס: "ביטול העלאת המס למדרגה שבין הכנסה של 8,880 שקל ל- 14,000 שקל תיטיב עם 421 אלף עובדים המשתכרים במסגרתה". כאמור, בפשרה אליה הגיע ח"כ כץ עם ראש הממשלה נתניהו ושר האוצר שטייניץ, הוחלט שהעלאת מס הכנסה תחול רק על מדרגת המס הרביעית והלאה.

עוד תכניות

יתר על כן, לא תתבצע החלת המס החדש על מי שקיבלו סכומים גבוהים חד-פעמיים כגון פיצויי פיטורין, מפדיון חסכונות, קופות גמל או ממכירת נכסים שאינם פטורים ממס שבח. באותם מקרים של הכנסה חד-פעמית, תתבצע פריסה של הסכומים שהצטברו, כאילו נתקבלו במשך 6 שנים, כך שסך הסכום השנתי בכל אחת מאותן שנים לא יגיע למדרגת הסף של מס היסף.

ראש הממשלה נתניהו אמר לאחר אישור החוק. "אישרנו צעדים שימנעו מאיתנו להיכנס לגירעונות ענק, במטרה לשמור על הכלכלה הישראלית ועל מקומות העבודה של האזרחים בישראל. אלו צעדים אחראיים להגנת המשק הישראלי מהמשבר הכלכלי העולמי".

אתמול התקיים דיון פגרה מיוחד בועדת הכספים בו התייחס מנכ"ל משרד האוצר, דורון כהן, להצעה של גפני, להעלות את מס ההכנסה רק החל מרמה של 14,700 שקל לחודש בלבד ולהשלים את החסר מהעלאת מס החברות בעד 1%. לדברי כהן "הגזירות אינן דרקוניות ונטל המס אינו כבד". היום האוצר דווקא מבטל את העלאת המסים המתוכננת למשתכרים מ-8,881 שקלים עד 14,000 שקל אך לא מקבל את הצעת גפני להעלאת מס החברות.

ראש המטה של שלי יחימוביץ', הכלכלן עופר קורנפלד, הגיב היום לאירועים: "אני מברך על ביטול ההעלאה לקבוצה שמשתכרת עד 14,000 שקל אך הממשלה לא העלתה את המסים על קבוצת העשירים ביותר במשק: שכירים בעלי המשכורות הגבוהות ביותר ובעלי חברות יחידים שלא משלמים שקל נוסף באמצעות תיכנון מס".

"הורדת מס החברות בישראל ומתן הטבות מס נרחבות לחברות הגדולות הייתה אחד המשגים הגדולים של העשור של נתניהו, והיא אחד הגורמים המרכזיים ליצירתו של הבור התקציבי. מנכ"ל האוצר צריך היה לדאוג יותר לחיים הקשים של האזרחים מאשר לרווחיהם של בעלי החברות. ממשלת ישראל צריכה לעבור למשטר של מס חברות פרוגרסיבי, שיעודד חברות קטנות ובינוניות שיגדילו את התעסוקה במקום לשרת רק את האינטרסים של חברות הענק", כך לדברי קורנפלד.