לבחור נכון אג"חים באקלים כלכלי סבוך, הנה האפשרויות

איך להשקיע נכון באגרות חוב באקלים כלכלי לא ברור? באקלים הכלכלי הנוכחי, כאשר כיוון הריבית - בעולם ובישראל - אינו ברור וגם יציבותם של השווקים הפיננסים בעולם ואיתנות החברות בעלות חוב ציבורי עומדת על הכף, נוצר קושי גובר בבניית הרכיב האג"חי בתיק ההשקעות. נציג כאן שלוש גישות נפוצות - מהקלה אל "הכבדה" יותר - שיעזרו לכם בניהול רכיב אגרות החוב בתיק ההשקעות שלכם. הן נכונות לתקופות המאופיינות ביציבות כלכלית, אבל יכולות לסייע למשקיע גם בימים אלה של חוסר וודאות לגבי העתיד.

איפה הבעיה? קווי המתאר של הכלכלה העולמית בימים אלה כוללים: חשש ממיתון בארצות הברית, אי יציבות בגוש האירו וחששות מפני עליית מחירים מתמשכת (אינפלציה) בשל סביבת ריבית נמוכה ומחירי סחורות עולים. מציאות זו יוצרת קושי לחזות את ההחלטות הקרובות בנוגע לריבית - האם היא צפויה לרדת, לעלות או לשמור על יציבות? איכות המנפיק? ועוד.

לשם המחשת מצב הקיצון בו השווקים מצויים, מחירה של אגרת חוב ממשלתית של ארצות הברית ל-30 שנה רשמה עלייה מתמשכת עד כי היא נסחרת בתשואה לפדיון של 2.8% בלבד (!) ואותה אגרת, לתקופה של 10 שנים נסחרת בתשואה לפדיון של 1.6% פחות מ-2%!!!. בישראל המצב לא שונה בהרבה, כאשר אגרת חוב ממשלתית שקלית ל-10 שנים נסחרת בתשואה של 4.2%. מצד אחד המצב בשווקים מאפשר לנגיד בנק ישראל להוריד את הריבית המוניטארית, אך מנגד ניתן לראות שהשוק דווקא מתמחר יציבות בהחלטת הריבית הקרובה מכיוון שמק"מ עם פדיון לשנה נסחר בתשואה ברוטו של 2.22% כשהריבית המוניטארית במשק היא 2.25%.

גישה ראשונה: "הסל" הגישה הזו מתאימה לכם אם אינכם מעוניינים באחזקה ישירה (סטרייט) של אגרת החוב מתוך הבנה כי קיים קושי למשקיע עצמאי לבצע ניתוח חוב מעמיק של חברה ומתוך רצון להפחית את השפעת סיכון המנפיק (החשש שהחברה לא תוכל להמשיך ולשרת את החוב). בגישה זו הדגש הוא על פיזור מירבי של רכיב אגרות החוב באמצעות השקעה בקרן נאמנות מתמחה שם מנהל השקעות מקצועי מבלה את ימיו בבחירת הרכב ההשקעות או קרן מחקה/תעודת סל העוקבת אחר ביצועי המדד האג"חי הנבחר. כלומר, המשקיע לא קונה אגרת חוב ספציפית אלא קונה תיק מפוזר של אגרות חוב בעלות מאפיינים זהים, באמצעות מוצר אחד.

עליכם לקבוע את שיעור החשיפה לרכיב השקלי/צמוד, ממשלתי/קונצרי, מח"מ ארוך/קצר (משך חיים ממוצע של אגרת החוב) ודירוג אשראי גבוה/נמוך. לאחר החלטה על שיעורי החשיפה השונים חפשו את קרן הנאמנות המנוהלת או קרן המחקה/תעודת הסל המתאימה ביותר עבורכם: בדקו האם הריבית המתקבלת באופן שוטף מושקעת בחזרה (Reinvest), מהם דמי הניהול, מי המנפיק וכו'.

גישה שניה: "קנה והחזק" אם אתם מעוניינים ביציבות הרכיב האג"חי, כלומר הפחתת התנודתיות (סטיית תקן)הכוללת בתיק ההשקעות וביצוע שינויים מעטים, תמצאו את גישת "קנה והחזק" כאופטימלית עבורכם. בחרו באגרות חוב של ממשלות או חברות בעלות דירוג אשראי גבוה, הנחשבות לבטוחות באופן יחסי להשקעה ומספקות תזרים מזומנים קבוע וידוע, תוך התייחסות לטווח ההשקעה ולתזרים המזומנים הרצוי.

עוד תכניות

הרעיון פשוט: אתם קונים ישירות אגרות חוב הנסחרות בתשואות גבוהות ביחס לשוק (הבנצ'מארק) ומחזיקים בהן עד פדיון האגרת (בתקווה שלא תיקלעו להסדר חוב בדרך). את הריבית השוטפת המתקבלת מאגרות החוב השקיעו מחדש באותן אגרות החוב כדי ליהנות מאפקט הריבית דריבית (מריבית נוספת על הריבית שכבר נתקבלה) וכך תמקסמו את ההכנסה המתקבלת מההשקעה.

גישה זו מאפשרת למעשה להתעלם מסיכוני ריבית ומשינויים במחיר אגרת החוב לאורך חייה מכל סיבה שהיא, בהנחה שאכן תמתינו עד לפדיון האגרת. כמו-כן אין משמעות לעובדה שאגרת החוב נקנתה בפרמיה או בדיסקאונט כי הדגש בהשקעה זו הוא בתשואה לפדיון שתתקבל מאחזקת האגרת.

גישה שלישית: "הסולם" כאשר אנו מדברים על הסיכונים בהשקעה באג"ח, יש להתייחס ל-2 סיכונים עיקריים: הראשון נמצא בכותרות העיתונים בכל יום ולכן מקבל את מירב תשומת הלב - סיכון למנפיק אגרת החוב. הסיכון השני הוא סיכון המח"מ, כלומר הרגישות של אגרת החוב לשינויים בריבית - ככל שמח"מ האגרת ארוך יותר כך מחיר אגרת החוב יושפע באופן משמעותי יותר משינוי ריבית עתידי.

אימוץ גישת הסולם מספק פתרון הולם עבור שני סיכונים אלה, משום שהיא מפחיתה את הסיכון למנפיק ספציפי ולסיכון המח"מ גם יחד ומאפשרת לכם לנהל ביתר קלות את תזרים המזומנים העתידי הנובע מתשלומי הריבית.

נסביר: בשלב הראשון החליטו מה טווח ההשקעה המיועד לכספים אשר יושקעו ברכיב האג"חי. לאחר מכן חלקו את הסכום המיועד להשקעה בטווח ההשקעה הנבחר. לדוגמא: בעל 100,000 ש"ח המעוניין להשקיע את כספו למשך 5 שנים ישקיע סכום של 20,000 ש"ח ב-5 אגרות חוב שונות המרכיבות את הסולם העתידי. ככל שהפיזור גדול יותר כך סיכון המנפיק יורד.

בשלב הבא ביחרו את המרחק בין שלבי הסולם, כלומר מרווחי המח"מ בין אגרות החוב, לדוגמא, כך יראה רכיב האג"ח של משקיע המעוניין שמרווחי המח"מ בין אגרות החוב הבונות את הסולם יעמדו על שנה:

לסיום, יש לבחור את איגרות החוב עבור כל שלב בסולם, תוך התייחסות למאפייניהן: שקליות/צמודות מדד, ממשלתיות/קונצריות עם דירוג אשראי גבוה/נמוך. לא חייבת להיות אחידות בין שלבי הסולם האג"חי, לדוגמא, המשקיע יכול להשקיע באגרת חוב ממשלתית שקלית בשלב הראשון (מח"מ של שנה) ובאגרת חוב קונצרנית צמודה בשלב השני.

רוב המשקיעים מתקשים בהבנת הרכיב האג"חי בתיק ההשקעות גם בגלל שהתחום הקונצרני הוא חדש יחסית במקומותינו וגם כי צורת החשיבה שונה מאוד מהחשיבה על מניות ופחות אינטואיבית עבור רובינו. יחד עם זאת כמעט בכל תיק מנוהל צפוי שרכיב האג"ח יהיה חלק משמעותי מתיק ההשקעות. כשמדברים על תיק השקעות 90/10 ברור מיד לכל משקיע ש-90% מתיק השקעות זה מושקע באגרות חוב. בימים אלה בהם פער התשואות בין אגרות חוב מסוכנות לאגרות חוב פחות מסוכנות גדול והתנודתיות גבוהה, האיזון בתיק בין אגרות המוחזקות לפדיון לאגרות שעשויות להניב רווחי או הפסדי הון בתקופת הביניים קריטי ודורש שיקול דעת מעמיק. אנו ממליצים לכל משקיע לקבל החלטות השקעה מושכלות באיגרות חוב, הנשענות על אסטרטגיה ברורה לבנייה ולניהול שוטף של רכיב זה.