זיו פניני מזהיר: "הבנקים המרכזיים חייבים לפעול, אחרת תתנפח האמא של כל הבועות - והפיצוץ ישנה סדרי עולם"

כולנו מבינים שיום אחרי הבחירות ולא משנה מי ינצח בהן, הנושא הבוער יהיה העלאת מיסים לטובת סגירת הגירעון הגדול שנפער בתקציב המדינה. פחות מדברים על המס הסמוי שמשיתים פה על החסכונות והפנסיות שלנו, ועל הבועה המאיימת עלינו במידה ומס זה יישאר במתכונתו הנוכחית.

הכלכלה החדשה
כבר דיי הרבה זמן שהריביות הקצרות נמצאות ברמה מאוד נמוכה (ריאלית, הן אפילו שליליות). זו מגמה שהיא חלק מהתפישה, שמאפיינת את ה'כלכלה החדשה', אשר במרכזה תכנית להאיץ את השווקים הפיננסים והריאליים ולאנוס את השחקנים לקחת סיכון, להעז ולהשקיע.

הבעיה היא שבמסגרת תכניות התמריצים האלה גם הריביות הארוכות נמוכות, שכן הבנקים המרכזיים קונים אג"ח ממשלתיות ארוכות ולמעשה מורידים את הריבית הארוכה שמחירה נקבע בימים כתיקונם בשוק החופשי. כמו כן, גופים גדולים חייבים להאריך את מח"מ ההחזקות שלהם כדי לקבל תשואה בסיסית סבירה על FIX INCOME, מה שהפך את האג"ח הארוכות לתחליף לאג"ח קצר ובטוח.

ירידת הריבית על האג"ח הממשלתיות משפיעה בעקיפין על תוספת התשואה על האג"ח הקונצרנית שנמצאת גם היא בשפל, והופכת למעשה את האג"ח הבכירות לתחליף לאג"ח הממשלתיות. זאת, בשל הלחץ לקבל תשואה בסיסית לפדיון מובטחת פחות או יותר.

הכלכלה החדשה המדוברת יצרה מנטרה חדשה בקרב מנהלי השקעות ואנליסטים, והם מסיטים כספים מאג"ח למניות מפני ש"האג"ח הממשלתית יקרה, לכן עדיף להיחשף לאפסייד משמעותי במניות זולות יחסית לאותה אג"ח" - אמירה זו שהיא נכונה כשלעצמה בתנאי שמי שפועל לפיה מגדר את עצמו בשורט אג"ח ולא מחזיק גם וגם, וכך בעידן החדש חלק מהמניות הללו מהוות תחליף לאג"ח קונצרנית תנודתית בדירוג נמוך יותר.

זו התשתית ליצירתו של מס גירעון מכוון אותו מטילות עלינו מדינות שנמצאות בקשיים ובחובות. הן מורידות את מחיר ההון בצורה אגרסיבית וכל הגופים והאנשים הפרטיים שחוסכים לטווח ארוך, מממנים את הגירעון במס סמוי זה של ריביות נמוכות מלאכותית (וזה בלי שהזכרתי את המס הגלוי, שגובים ממי שלמרות הכל הצליח להוציא מהסיטואציה הזו איזה רווח הון נומינלי). הפרדוקס הוא שהגוף / מדינה שנמצא בחובות גם קובע את הריבית הארוכה שהתושבים ילוו לה כסף

השווקים הריאליים
השווקים הריאליים חייבים לגבות את מהלכי השווקים הפיננסים (גם אם זה באחור). לכן ראוי שבשלב מסוים יפגינו גם הם ביצועים שיצדיקו המשך עליות בשווקים. אותם שווקים ריאליים ממותנים, המיתון מואץ על ידי רגולציה שמשתנה מקיצוניות לקיצוניות מהיעדרן של תכניות לטווח ארוך לעידוד השקעות ועסקים. הוסיפו לזה את הקיצוץ הצפוי בהוצאות הממשלה, העלאת המיסים, הריביות הנמוכות שלא יכולות להמשיך ולרדת והדה לגיטימציה הכללית לקפיטליזם - ותקבלו תחזית קודרת לביצועיו של משק זה.

החשש הגדול הוא מסטגפלציה (מיתון+ אינפלציה). כל עוד הבנקים המרכזיים ממשיכים לתמוך באופן מלאכותי בשוקי ההון - החשש מאינפלציה נמצא באוויר, היא מנותבת בינתיים לאפיקים ספציפיים (נדל"ן, אג"ח וסחורות) ומבוקרת ע"י המשק הממותן בעל עודף יבוא ותחרות קשה על חלק מענפיו, אך לא לעולם חוסן.

כוח הכסף
שינוי במחירי נכסים בשווקים פתוחים הוא תולדה של שינוי משמעותי בהיצע וביקוש. במילים אחרות, לא משנה מאיזה סיבות, מה הטריגר או ההסברים המלומדים, כסף שהושקע במשך זמן רב טיפין טיפין רוצה לצאת מהר מוביל לירידות שערים חדות ולהיפך - כסף שנפדה לאורך זמן רוצה לחזור ולהיחשף, מה שיוצר עליות שערים משמעותיות.

בתקופה הנוכחית שורר קונצנזוס בין האנליסטים - מדיניות השקעות נטולת סיכונים תניב אפס תשואה. מי שמשחק על בטוח לא תהיה לו פנסיה, לכן אם האג"חים יקרות - יש לקנות מניות (כי באורך החיים הממוצע אנו לא שולטים).

בשווקים מתוחכמים בכל העולם (נגזרי אקוויטי ונגזרי ריבית) הסיכון כבר מתומחר בחסר. הפרמטרים השונים שמשקפים את תמחור הסיכון הולכים ויורדים, ולאט לאט אנו מגיעים למקום בו כמות הכסף שמושקעת בסיכון הולכת וגדלה - כל מי שניסה לצאת כדי לחכות לתקופות טובות יותר, חזר במחירים גבוהים יותר ולמד לקח שלא ללכת נגד המגמה. במקביל, השווקים אינם סחירים, מחזורי המסחר נמוכים משמעותית והמכונות תופסות נתח גדול מבעבר. בקיצור, תמהיל לא בריא לשינוי באווירה או בטעמי הציבור.

בשורה התחתונה, אני מאמין שמס הגירעון חייב לרדת משמעותית והבנקים המרכזיים מוכרחים לחזור להעלות את הריבית במתינות בכדי להחזיר את הערך לכלי הזה שבמקור היה אמור לווסת את מחזור הכסף במשק. אם זה לא יקרה אני חושש שתתנפח פה אם כל הבועות, שהתפוצצותה באמת תשנה סדרי עולם.

לכן, למרות שעליות שערים כגון השנה האחרונה אפשריות ואפילו סבירות ביותר - מה שפעל עד כה ימשיך ללוותינו גם בשנה הבאה. אולם כדאי לשים לב לעליית שערים אגרסיבית כתוצאה מאירועים כמו בחירות, תכנית חדשה של הפד או כל עניין לא כלכלי אחר, ובהתאם לקצר את המח"מ, להגדיל באפיק הצמוד ולצמצם את ההחזקות במניות גם נגד המגמה ולחכות, ללא סטופר, לזמנים טובים יותר באמת.

מאת: זיו פניני, מנהל חדר המסחר במגדל שוקי הון

* אין בסקירה זו משום המלצה לקנות או למכור את השוק או מניות ספציפיות. העושה זאת פועל על סמך שיקול דעתו בלבד.