בנק ישראל מזהיר: "הגירעון יקפוץ השנה ל-4.9% אם לא יקוצצו הוצאות ויעלו מס"

מצבה הכלכלי של ישראל איתן? בנק ישראל פירסם היום כי הגירעון התקציבי בשנת 2012 הסתכם ב-4.2% תוצר, כ-2% תוצר מעל תקרת הגירעון שנקבעה בעת אישור התקציב בסוף 2010 וכאחוז תוצר יותר מהגירעון ב-2011.

בבנק ישראל מציינים כי מרבית החריגה מיעד הגירעון נובעת מכך שההכנסות ממסים היו נמוכות בכ-14 מיליארד שקל מהתחזית בעת אישור התקציב. היתרה משקפת רמה נמוכה מהחזוי של ההכנסות שאינן ממסים, זו השנה השניה ברציפות, והוצאות גבוהות מהתקציב המקורי, שהתאפשרו באמצעות העברת עודפים מתקציב השנה הקודמת.

בחינה באמצעות מודל המס של חטיבת המחקר של בנק ישראל מעלה כי רובו של הפער בין ההכנסות ממסים בפועל לתחזית התקציב נובע מגידול נמוך מהצפוי של שני משתנים מקרו-כלכליים: השכר ומכירות דירות חדשות. כרבע מהסטייה ניתן לייחוס, על פי המודל, לתחזית אופטימית מדי גם על בסיס המידע שהיה זמין בעת אישור התקציב לפני שנתיים.

השכר ירד בשיעור גדול מהצפוי בבנק ישראל מציינים כי בשני העשורים האחרונים התקיים קשר יציב למדיי בין השכר לתוצר, אך ב-2009 ובתחילת 2010 ירד השכר בשיעור גדול יותר מהצפוי על פי הקשר שלו עם התוצר. תחזית התקציב לשנים 2011-2012 הייתה עקבית עם ההערכה כי התוצר לא יחזור לרמה הנגזרת מקשר זה, אך כי הגידול בפער ייעצר. בפועל הפער המשיך לגדול ומסביר ירידה של 7 מיליארד שקל בהכנסות בהשוואה לתחזית.

בנוגע לשוק הדיור, טוענים בבנק כי מכירת דירות חדשות היא בסיס מס נוסף על התוצר. בעת אישור התקציב הוערך כי רמת המכירות תישמר, לאור רמת הביקושים הגבוהה ועליות המחירים באותה עת. בפועל המכירות ירדו, מה שמסביר פער של 3 מיליארד שקל מהתחזית.

מרבית הפער זוהה כבר במהלך 2011 והממשלה העלתה בהתאם בסוף 2011 את תחזית הגירעון ל-3.4% תוצר, אך בהינתן שפעלה במסגרת תקציב דו-שנתי לא נעשו באותו שלב התאמות בתקציב כדי להקטין את הגירעון. רק במחצית השניה של 2012, כאשר הגירעון המשיך לגדול, החליטה הממשלה להעלות את שיעורי המס כדי להפחיתו, בעיקר לקראת 2013.

הוצאות הממשלה היו גבוהות מהתקציב המקורי בנוסף להכנסות הנמוכות מהחזוי, הוצאות הממשלה היו השנה גבוהות מהתקציב המקורי. אם הממשלה לא תבצע התאמות שיקטינו את הגידול בהוצאות כדי שיתאים לתקרת ההוצאות הקבועה בחוק צפוי בשנים הקרובות פער הולך וגדל בין הוצאות הממשלה לתקרה, שכן כמה מתוכניות הממשלה הן רב-שנתיות.

בשנת 2013 מוערך הפער בין סך ההוצאות הכולל את עלותן של התוכניות שאישרה הממשלה לבין תקרת ההוצאות בכ-13 מיליארד שקל, ובשנים 2014 ו-2015 הפער גדול עוד יותר באופן משמעותי. התאמת הגידול בהוצאות הממשלה לתקרה הקבועה בחוק תהיה לפיכך אתגר משמעותי לממשלה בעת הכנת תקציב 2013 ותקציבי השנים שאחריה.

נדרשת העלאה של 6 מיליארד שקל בתקבולי מס בבנק ישראל מסבירים כי בחינה של תוואי הגירעון ויחס החוב לתוצר הצפויים בשנים הקרובות מעלה כי אם תקטין הממשלה את הגידול בהוצאותיה לתקרה התואמת את כלל ההוצאות ותשמור על שיעורי המס הקבועים בחוק (כולל השינויים שכבר אושרו לשנים הקרובות) הגירעון הצפוי יהיה גבוה מיעדי הגירעון המוגדלים שאימצה הממשלה במהלך 2012 ויחס החוב לתוצר לא ירד עד סוף העשור.

כדי לעמוד ביעד הגירעון ל-2013 תידרש העלאה של תקבולי המסים בכ-6 מיליארדי שקל, שבהתחשב בהשפעת המסים על הפעילות משמעותה הגדלת תקבולי המס בהיקף של כ-7.5 מיליארד שקל. בשנים שאחרי 2013 יידרשו העלאות נוספות. אם הממשלה תגדיל את הוצאותיה בהתאם לעלות התוכניות שאישרה, יגיע הגירעון ב-2013 כמעט ל-5% תוצר וימשיך לעלות גם בשנים הבאות. כתוצאה מכך יתקרב יחס החוב לתוצר ל-100% לקראת סוף העשור, גם בהנחות מקלות לגבי השפעת הגירעון והחוב על שיעורי הריבית והצמיחה.