נשיא איגוד לשכות המסחר: "מגמה ברורה להעלאת הנטל על המגזר העסקי"

בפנייה דחופה אותה שיגר היום (ב'), עו"ד אוריאל לין, נשיא איגוד לשכות המסחר, לראש הממשלה נתניהו ולשר האוצר לפיד, התריע לין מפני מגמה ברורה להעלאת הנטל על המגזר העסקי בישראל. "בהעדר שיח נאות עם המגזר העסקי בכל הנוגע לשינויים במיסוי, אני רואה חובה להתריע ישירות בצורה הברורה ביותר על מגמת ההכבדה העולה".

לין מסמן מגמה מסתמנת של העלאת מס החברות. "אין מדובר יותר בהעלאה של אחוז או חצי אחוז, אלא במגמה ברורה, בקו ישיר של העלאת הנטל על המגזר העסקי כולו. החל מהעלאת מס החברות מה- 24% ל- 25% ועוד אחוז ועוד חצי אחוז ועוד חצי אחוז. וכל זאת בנוסף להעלאת המס על משיכת ב- 5% שכבר בוצעה."

לין הצביע במכתבו על חמש נקודות עיקריות, הראשונה בהן היא הצורך לראות את מס החברות והמס על משיכת רווחים כמס אחד כולל. "את המס המוטל על החברות העסקיות חייבים לראות במשולב עם המס המוטל על משיכת רווחים: צירוף של מס חברות ברמה של 27% ומס על משיכת רווחים בשיעור של 30% זהו מס כולל של 48.9%. כמעט מחצית מרווחי החברה בכל רמות ההכנסה של החברה", אומר נשיא אגוד לשכות המסחר.

בד בבד, לין מזהיר גם על השלכות עתידיות של הגדלת המס. "על בסיס ניסיון רב וגם בהתבוננות בנתוני העשור הקודם, ברצוני להזהיר כי מדובר בשגיאה אופטית המונעת כנראה מחוסר ראיה שלמה של הדינמיקה הכלכלית. העלאת שיעור מס החברות והמס על משיכת דיבידנד לכלל המגזר העסקי לא תתרום לגידול בהכנסות המדינה אלא ההפך. קיים סיכון מוחשי שזה יביא לצמצום בהכנסות המדינה ורק יחמיר את הגרעון התקציבי. הדבר יגרום לכך שההתמודדות עם תקציב המדינה בשנה הבאה תהיה קשה יותר וחמורה יותר."

לין מדגיש שמנוע הצמיחה העיקרי במשק הוא המגזר העסקי כולו ולא רק חלקים ממנו. הוא מוסיף שהמדיניות המצטיירת מתקציב 2013-2014 נוגדת את יסודות המדיניות הכלכלית של השנים 2004-2003 שהניעו את הצמיחה במשק.
"הכוח המניע את המגזר העסקי זוהי המוטיבציה של בעלי העסקים לבנות עסקים חדשים ולפתח עסקים קיימים. מוטיבציה זו מושפעת ישירות
ולרעה ממגמות חקיקה שליליות הפוגעות במגזר העסקי."

לין מזהיר מפני עיוות במשק, כאשר המגזר הציבורי גדל, בעוד שהמגזר העסקי התכווץ. "אני רואה מגמה חמורה מאוד במבנה התקציב של המשק. אנו שוב צועדים בכיוון של מבנה משק מעוות, לפיו המגזר הציבורי הולך וגדל מול מגזר עסקי מתכווץ. בעשור האחרון גדלה אוכלוסיית המדינה ב- 18% , בעוד שמספר המועסקים במגזר הציבורי עלה ב- 30.7%. מול 2,114,000 עובדים במגזר העסקי יש 1,170,000 עובדים במגזר הציבורי. זהו יחס מעוות. על כל 2 עובדים במגזר העסקי יש יותר מעובד אחד במגזר הציבורי." לין מוסיף ש"במקום לחשוב על צעדים ממשיים לצמצום המגזר הציבורי מחזקים מגמה זו ומכבידים על המגזר העסקי."

נשיא האיגוד ממשיך ומצייר תמונה שלילית של התנהלות הממשלה מול המגזר העסקי. "בישראל לא פחות מ- 380,000 עסקים אשר המחזור השנתי שלהםלא עולה על 1 מיליון שקלים בשנה. להטיל עליהם מיסים נוספים והכבדות נוספות ולאחר מכן לחפש אמצעי עידוד כאלה ואחרים, זה דומה לאבא שחובט בבנו באלה ולאחר מכן מציע לו סוכריה קטנה כפיצוי. הם יוותרו על הסוכרייה אך יעדיפו שלא יחבטו בהם באלה."

בסיום מכתבו ביקש לין כי ייעשה שימוש בתוכן מכתבו: "אני מאוד מקווה שתוכן מכתבי זה ילקח על ידכם ברצינות. אין מאחוריו שוב אינטרס אישי או סקטוריאלי. אין מאחוריו שום בקשה להקלה או העדפה סקטוריאלית, רק ראייה ברורה של כיווני ההתפתחות במשק, מבוסס על הרבה ניסיון מעשי, וחשש מאוד מבוסס כי בתום השנה הנוכחית נתייצב
בפני משבר תקציבי חמור בהרבה יותר מהיום."