מנכ"ל IVC: "עסקת WAZE זה כבוד לתעשיית ההיי-טק, אבל המוסדיים עדיין בחוץ - הם מעדיפים לקנות איזה בניין"

ישראל נחשבת כיום למעצמת הייטק ביחס לגודלה בכל הנוגע למספר הסטארט-אפים המוקמים בה וגם ביחס למספר האקזיטים שלה בשנים האחרונות. על רקע העסקה המתגבשת בין WAZE לגוגל שעשויה לשבור את שיא האקזיטים בישראל (1.1 מיליארד דולר) מתבררת התמונה המפתיעה של מי שמוכן להשקיע ביזמים כאן ותתפלאו, רובם לא ישראלים.

בשיחה עם Bizportal מדבר קובי סימנה, מנכ"ל IVC, אתר שמרכז מחקר של קרנות ההון סיכון הישראליות, התייחס לעסקת הענק עם התאגיד האמריקני ואמר, "העסקה המתגבשת היא זריקת עידוד משמעותית לתעשיית ההייטק וההון סיכון הישראלית. העסקה עצמה מבטאת את החוזק, המקוריות והתעוזה שלה. מדובר בכבוד גדול למה שככל הנראה תהיה עסקת מכירת האפליקציה הגדולה ביותר שאי פעם נעשתה ע"י תאגיד".

סימנה מסביר כי, "יש מספר סיבות שבגללן כדאי לגוגל לעשות את העסקה הזו. הראשונה שבהן היא 50 מיליון משתמשים פעילים מרוצים ברחבי העולם. בנוסף, גוגל לא רוצה שהמתחרים הפוטנציאלים, אפל, מייקרוסופט או פייסבוק יוסיפו את הטכנולוגיה הזו וכן סיבות פיננסיות הקשורות לתחום המיסוי בארה"ב, כיוון שמדובר בעסקה שנעשית מחוץ לארה"ב."

על העיכוב בהוצאות ההודעת המשותפת של גוגל ו-waze בדבר קיום העסקה אמר "ההתנהגות הזו בהחלט מקובלת. גם במקרים קודמים כולם ידעו על קיום העסקה ולקח לחברות זמן להודיע עליה, לפעמים גם יותר משבוע. זה פשוט נובע מהסיבה שעד שהכל לא סגור וחתום לא תצא הודעה." סטארט אפים מצליחים לגייס רק 400-500 מיליון דולר ברבעון

סימנה שוטח את מצב שוק ההון סיכון של תעשייה ההייטק הישראלי. לדבריו, "המיתוג של ישראל כמעצמת הייטק הוא נכון, אבל מצד שני יש בעיית כסף בשוק. זה לא אומר שהסטארט-אפים הטובים לא מקבלים מימון, אבל פעמים רבות הכסף הזה מגיע מחו"ל."

בישראל יש בערך 5,500 חברות סטארט אפ ומיזמי הייטק בשלבים כאלה ואחרים שרק חלק קטן מהם מצליח לגייס כספים משמעותיים. הסכומים שמצליחים הסטארט-אפיסטים לגייס כאן הם באזור ה-400-500 מיליון דולר לרבעון - סכומים בהחלט לא גבוהים. רובו של הכסף מגיע מקרנות ההון סיכון הישראליות שמגייסות את הכספים בעיקר (75%) מחו"ל והשאר (25%) מגיע מישראל.

סימנה מסביר כי, "יש חשיבות גדולה לקיומן של קרנות ההון סיכון הישראליות כיוון שחלק לא מבוטל מהמשקיעים הזרים רוצים שבסטאט אפ שבו הם משקיעים יהיו ישראלים שילוו ויהיו צמודים אליו. הבעיה היא שאין מספיק כסף מקומי שמגיע לקרנות שיכולות לתמוך ביזמים. הסיבה המרכזית לבעיה היא המשקיעים המוסדיים".

"אם בחו"ל שיעור האחזקה של המוסדיים בפרייווט אקוויטי עומד 5-6%, בארץ הוא עומד בקושי על חצי אחוז. בנוסף, התעשייה של ההון סיכון כאן היא צעירה (בערך 15 שנים) ובהשוואה קיימת תקופה של בערך מחזור וחצי של קרן הון סיכון ממוצעת בחו"ל. עד כה, ההיסטוריה והתשואות לא הטיבו עם התעשייה הזו שספגה מכה בתחילת הבאזז של שנות האלפיים ומי שהשקיע אז איבד את רב הכסף. אח"כ הגיע גם המיתון של 2008 כמכה שנייה וגרם למשברים שפגעו בביצועי הקרנות בארץ ובעולם."

"רוב הכסף של המוסדיים כאן הולך לשוק הזר"

"המוסדיים הפכו חשדניים, הם לא מכירים טוב את המודל העסקי ואלה שנכנסו בעבר נפגעו מטעויות של קרנות. אנחנו רואים שרוב הכסף של המוסדיים כאן הולך לשוק הזר. המודל של ההון סיכון מבוסס על הצלחה גדולה אחת. היו קרנות שלא היה להן את ה'הום ראן' (כמו מכירת אינסטגרם לצורך הדוגמא) ופשוט התייבשו והמוסדיים אומרים בתגובה "אם אני לא משיג תשואה שמפצה על הסיכון אני לא נכנס לאפיק הזה".

יש לציין שהצלחות יפות בהחלט כבר נראו בישראל, כמו האקזיט של 'אינטוסל' שנמכרה ב-475 מיליון דולר לסיסקו ואת 'אקסטרים איי או' שנמכרה ל-EMC תמורת 450 מיליון דולר. במקרה הזה למשל החזירה קרן ההון סיכון הישראלית, JVC תשואה של פי 13 על הכסף שהשקיעה - זה ה'הום ראן'.

"אין ספק שלא פשוט לדעת לנהל קרן הון סיכון הייטקית, כמו שעושה למשל סקויה העולמית עם השלוחה שלה בישראל שהיא קרן מצוינת. אנחנו צריכים עוד כאלה. בינתיים המוסדיים מעדיפים לקנות עוד בניין במנהטן או בגרמניה בשביל עוד 5% תשואה. כמה כאלה אפשר לקנות? והאם החשיפה הגדולה שלהם לנדל"ן לא תהפוך למגרעה כמו שקרה במשבר הסאב פריים - קשה לומר. בשורה התחתונה כשמדברים על פיזור סיכונים צריך ללכת ליותר אפיקים".

"הזרים הם יותר אופורטוניסטיים"

"כששואלים אותי מה יהיה העתיד התשובה שלי היא שכל עוד החדשנות הישראלית תמשך יהיה מי שיממן את זה - בין אם זה כסף ישראלי או זר. אם רוצים תעשייה בריאה צריך מחויבות של משקיעים ישראלים לנושא כי זרים הם יותר אופורטוניסטים. אם יקרה פה משהו גאופוליטי/ביטחוני בעייתי המשקיעים האלה עלולים לשנות את דעתם וחבל".

סימנה משוכנע, "המשקיעים המוסדיים צריכים להבין שיש להם הזדמנות אדירה בשוק הזה - מי שיצליח לגייס יעשה לדעתי החזרים מצוינים. היום יש למוסדיים האלה אפשרויות בחירה מצוינות, כי אין להם כמעט תחרות."

נקודה אחרונה נוגעת למשקיעים הפרטיים הקטנים יותר, האנג'לים. הם עובדים על מודל השקעה שונה. האנג'לים מוכנים להשקיע מעט ומוכנים גם למכור במעט. סימנה מסביר, "אנג'ל אומר "אני משקיע מיליון דולר ומבחינתי למכור את הסטארט אפ בעשרה מיליון דולר זה נהדר." קרן הון סיכון מתעניינת באקזיטים של מאות מיליונים. לגבי מיזמים שרוצים לכבוש את העולם האנג'לים האלה הם פתרון חלקי בלבד. רוב האנג'לים לא מחפשים שותפות עם קרן הון סיכון בשלב מאוחר יותר. הם רוצים למקסם את האחזקה שלהם במיזם ולא מעוניינים שהמשקיע הבא שייכנס ידלל אותם כשהם בפוזיציה חלשה". "בארץ יש היום כ-350 אנג'לים פעילים, ברור שאלה מספרים נמוכים לעומת ארה"ב שם מדובר במספר עצום. אני לא יודע אם זה מספיק, אני רק אומר שלהיות אנג'ל זה להתעסק בהון סיכון. אתה חייב לדעת מצוין מה אתה עושה. קל, זה ממש לא. מי שחושב שזו דרך התעשרות יש לו יותר סיכויים ברולטה. רק המקצוענים שמכירים מצוין את התחום הצליחו. מי שלא מבין בזה, שילך להמר בקזינו, שם הסיכוי גבוה יותר מבחינתו. "