בנק ישראל מזהיר: "בלי צמיחה מהירה במיוחד, שוב יהיה צורך בהעלאת מיסים"

בנק ישראל מפרסם היום את התייחסותו להצעת התקציב של הממשלה לשנים 2013-2014 בראי היעדים הפיסקאליים לשנים הקרובות. בניגוד להצהרות של שר האוצר, לפיד, כי נדרשות רק שנה שנתיים של הידוק חגורה, בבנק ישראל מעריכים כעת כי "במידה והצמיחה לא תהיה מהירה במיוחד, גם אם הממשלה תפחית את התחייבויותיה להוצאות בהתאם לתקרה, יהיה צורך בהעלאה נוספת של ההכנסות ממסים כדי לעמוד ביעדי הגירעון לשנים 2015 ו-2016".

בבנק ישראל מתייחסים להצעת התקציב ל-2013-2014 שאושרה בממשלה וכוללת הפחתה של 18 מיליארד שקל בתוכניות ההוצאות של הממשלה ל-2014, והעלאה של שיעורי המס בהיקף שווה ערך לכ-15 מיליארד שקל. בנוסף החליטה הממשלה להעלות את תקרת ההוצאות ל-2013 ל-6.5 מיליארד שקל ואת תקרת הגירעון ל-4.65% מהתוצר, לעומת היעד שנקבע באוגוסט 2012 ועמד על גירעון של 3% מהתוצר.

בבנק ישראל כותבים כי "הצורך בשינוי היעדים נובע מכך שהתקציב ומרבית הצעדים הנלווים לו צפויים לקבל את אישור הכנסת רק בסוף יולי 2013, ולכן הם ישפיעו רק על חלק מהשנה, ומאשרים כי על פי אומדני חטיבת המחקר של בנק ישראל "אם כל החלטות הממשלה יאושרו, התוכנית אכן צפויה להפחית את הגירעון ה-2013-2014 בהתאם ליעדים החדשים שהציבה הממשלה".

"יישום מלא של הצעדים הכלולים בתוכנית יאפשר לממשלה לשמור על תקרת ההוצאות ולעמוד ביעדי הגירעון שנקבעו ל-2013 ול-2014, למרות שבטווח הקצר הצעדים צפויים להאט את גידול התוצר. אולם, מאחר שהמרווח לעמידה ביעדים קטן, אם לא יאושרו רכיבים משמעותיים של התוכנית, או אם תחול הרעה נוספת בסביבה המקרו-כלכלית, הדבר יסכן את השגתם".

על העלאות המסים והתיקון המשמעותי בתוואי ההוצאות אומרים בבנק ישראל "הם היו כורח המציאות. אמנם בטווח הקצר הם פועלים להאטת הצמיחה של המשק, אך בלעדיהם הגירעון בשנים הקרובות היה צפוי לעלות לשיעור גבוה מ-6% מהתוצר ויחס החוב לתוצר היה מתקרב בסוף העשור ל-100%, תהליך זה היה מסכן את היציבות הפיננסית של ישראל ומגדיל מאוד את נטל תשלומי הריבית בתקציב".

בבנק ישראל תריעים כי "כבר עתה התחייבויות הממשלה להוצאות בשנים 2015 ואילך גבוהות בכמה מיליארדי שקלים מהתקרה הקבועה בחוק. במידה והצמיחה לא תהיה מהירה במיוחד, גם אם הממשלה תפחית את התחייבויותיה להוצאות בהתאם לתקרה - יהיה צורך בהעלאה נוספת של ההכנסות ממסים כדי לעמוד ביעדי הגירעון לשנים 2015 ו-2016".

בנק ישראל מזהיר כי גורם מרכזי לגודל הבעיה הפיסקלית עמה נאלצה הממשלה להתמודד עתה, והמאיים גם על העמידה בכלל ההוצאה בשנים 2015-16, הוא חוסר המעקב אחר הפער בין עלות התוכניות שאישרה הממשלה בשנים האחרונות לבין תקרת ההוצאות שקובע הכלל הפיסקלי.

"לאור הסיכון שהתפתח השנה לאמינותה של המדיניות הפיסקלית, ואשר חייב את ההתאמות, חשוב שהממשלה תאמץ בהקדם מערכת אפקטיבית של בקרה על הוצאותיה לשנים הקרובות כדי למנוע חזרה על התהליך שהוביל לבעיה הנוכחית. זאת בפרט לאור גודל ההתחייבויות שנצברו לשנת 2015. מערכת כזו תעקוב אחרי התחייבויות הממשלה להוצאות לשנים הקרובות ותחייב התייחסות מיידית להתפתחות של חריגות מתקרת ההוצאות הקבועה בחוק; היא תתרום רבות לאמינות מחויבותה של הממשלה ליעדיה הפיסקליים ותסייע לצמצם את החריגות החוזרות ונשנות מהם", נכתב על ידי בנק ישראל.