"המדינה מפסידה 250-500 מיליון שקל כל שנה בגלל חברות הארנק של השכירים הבכירים - העשירים משלמים פחות מס"

לפני כשבועיים פירסמה הלמ"ס סיכום על מצב העסקים בישראל בשנת 2012 שממנו עלה כי כ-51% מהעסקים הפעילים ב-2012 לא העסיקו שכירים. על המשמעות של נתון זה בכלל, ועל עיוותי המס הקיימים בישראל בשל השימוש הבעייתי שנעשה בחוק במסגרת תכנוני מס הקשורים בשימוש ב"חברות ארנק", שוחחה כתבת Bizportal עם עו"ד ורו"ח ג'ק בלנגה, הנחשב לאחר המומחים המובילים בישראל בתחום דיני מסים.

"כבר בשנים 1992-3 היו הניצוצות הראשונים של תופעת המעבר של שכירים בכירים למעמד של בעל שליטה בחברה. זה נבע בעיקר בגלל הפער שנפתח באותן השנים בין שיעורי המס של החברות לבין שיעורי המס שנגבו מהיחידים. ככל שהפער נפתח יותר, כך נוצר פיתוי הולך וגובר לבעלי ההכנסות גבוהות לעבור לפעול במבנה מס של חברה בע"מ. משנת 2002 התהליך תפס תאוצה כששיעור המס עלה בגלל ביטול תקרת ביטוח לאומי וביטוח בריאות וקפץ במעל ל-10% (נטו) נוספים וגרם לאוכלוסיה גדולה נוספת לשנות את אופן 'מתן השירותים' על ידם".

"אבל צריך להכניס דברים לפרופורציה - ממש לא כל החברות שקמו בעשור האחרון הן 'חברות ארנק'. הרוב הן לא. לדעתי אני מגזים כשאני מדבר על מאות חברות ארנק. כלומר אותה חברה שנפתחת על ידי מי שהוא שכיר מובהק שמתחיל לתת שירותים באמצעות חברה, על מנת ל"חסוך" או לדחות תשלום מס מלא בגין משכורותו. לדעתי מדובר רק בכ-10% מהחברות בע"מ - וגם זה בהגזמה".

עד כה לא נעשתה אכיפה

מהי גישת המדינה ומה היא עושה בפועל? "ביחס לחברות הארנק המדינה כבר הצהירה כי בכוונתה לחסום את השכירים הפועלים באמצעות חברות של מתן שירותי ניהול ויעוץ. במס הכנסה יש הגורסים כי התשלום בגין הניהול והיעוץ מהווה משכורת ולכן יש להוציא שומת ניכויים לחברות הציבוריות בגין התשלומים שהן משלמות לחברות הארנק. אולם עד כה לא נעשתה אכיפה בנושא זה. בפועל חברות ציבוריות רבות קיבלו חוות דעת משפטיות לאי-ביצוע הפרשות בגין החשיפה לניכויים בגין התשלומים לחברות הארנק".

• ?המהדורה עם דני קושמרו נפלה ביום ה' ל-14.8% - רק 4 נק' יותר מ'חדשות 10'
• עתיד "חברות הארנק": מי ישלם מס מלא, מי ישלם חצי ממנו ומי רק 1%?

כמה כסף חוסך מי שפותח חברת ארנק? "על כל מיליון שקל, אותו הבן אדם שקיבל את השכר שלו באמצעות חשבונית בע"מ חוסך למעשה 25%, או 250 אלף שקל, וזה בנוסף על הוצאות נוספות שהוא תובע החזרים בעבורן".

כמה כסף המדינה הפסידה בגלל תכנון המס הזה בעשור האחרון? "לפי הערכה גסה, כל שנה משולמים למנהלים שמחזיקים חברות ארנק כמיליארד עד שני מיליארד שקל והמס הנחסך על ידיהם עומד על כ-250-500 מיליון שקל. אם נכפיל את זה בעשר שנים אז החיסכון שלהם כבר מגיע ל-3-5 מיליארד שקל - אלו כספים שלא עברו למדינה בגלל תיכנון המס הזה".

חוסר הוגנות בחלוקת הנטל

מה הם עושים עם הכספים שנצברים בחברות הארנק? "בכספים האלה יש כל מני שימושים. יש שימושים שהם אישיים וזה מראה שהחברה היתה מלאכותית. המנהלים מושכים כסף מחשבון החברה בע"מ בצורה של הלוואה לצורך הקיום השוטף שלהם. על זה מס הכנסה מוציא להם שומות ודורש את המס. לעומת זאת יש כאלה שביצעו באמצעות הכספים שנאגרו בקופת החברה בע"מ שימוש לצרכי השקעות כגון נדל"ן, היי טק ושוק ההון - וזה לדעתי לא תקין".

• הזמנה ביטחונית נוספת לגילת: 11 מ' דולר מחברת מל"טים
• אלומיי מוכרת חצי מהפורטפוליו באיטליה לכלל תמורת 210 מיליון שקל
• תוכן שיווקי "הקרנות הפאסיביות מהוות 60% מהענף"

"יש כאן בעיה כי הם למעשה שכירים לכל דבר. לכן שימוש בחברת ארנק לצורך הגדלת העושר האישי שלהם צריך היה להחשב כפעולה מלאכותית אשר היתה צריכה להיות מבוטלת על ידי פקיד השומה".

"במבט רחב יותר, הבעיה המרכזית היא ששכבת מעמד הביניים ממשיכה לשלם מס מלא. לעומת זאת, דווקא המעמדות העשירים והמצליחים יותר בעם הם שנהנים מתכנון מס שמפחית מאוד את גביית המס מהם. אין ספק שיש פה חוסר הוגנות בחלוקת הנטל בין כל שכבות האוכלוסיה השכירה".

"הבעיה שקיימת כבר היום ולדעתי עוד תלך ותגדל לאחר שהתקציב יעבור בחודש הבא, היא שמערכת המס הפכה להיות כל כך מסובכת ומסועפת. כל מה שנוגע לחיים העסקיים במדינה, כולל מצבם של השכירים ומצבן של הפנסיות שצוברים העובדים, דורש בדיקת מומחה מעמיקה".

"המדינה עדיין לא משקיעה מספיק באכיפה של החוק הקיים. במקום לאכוף את החוק בשטח, כמו במקרה של חברות הארנק שכבר 'רצות בשטח' 20 שנה ולא נגעו בהם, הם מנסים לסגור את הפרצות באמצעות חקיקה חדשה ולא באמצעות הגדלת כוח האדם במשרדי השומה ובבדיקת תיקי הנישומים. למשרד האוצר קל יותר להתעסק עם חקיקה במקום להגדיל פי 2-3 את כוח האדם של רשות המסים. מה שקורה בשטח מדבר בעד עצמו - בשטח האוצר לא למצליח לאכוף את החקיקה".

"לצערי הרב כרגע המדינה לא מתנהגת בנושא המס לשם יצירת צדק חלוקתי, אלא כדי לסתום חורים ולקחת מאיפה שקל ומהיר לקחת. בתחום הנדל"ן למשל כיום כ-50% מעלותה של דירה חדשה משולמת למדינה ולגורמם נלווים שלה כמו עיריות. כרגע חקיקת המס היא מצד אחד תוצאה של לחצים מצד האוצר ומצד שני של לחצים פוליטיים של 'מדינה צעירה' (כמו הקלות לעולים חדשים, למשקיעים זרים וכו').

למי זה כדאי?

מהי גודל ההכנסה שבגינה תמליץ לשכיר לפתוח חברת ארנק? "לפני שאנחנו מחליטים לפתוח למישהו חברה אנחנו בודקים אם זו ההכנסה הכוללת היחידה שלו. בהנחה ש-15-20 אלף שקל בחודש זו רמת מחייה בסיסית כיום של מעמד הביניים, כמו שהגדיר זאת שר האוצר לפיד כשדיבר על גב' ריקי כהן מחדרה. כדי להשאיר למחייה 15-20 אלף שקל (נטו) ושעדיין ישתלם לפתוח חברת ארנק - נדרשת הכנסה מינימלית בסך של כחצי מליון שקל בשנה, כלומר כ-40 אלף שקל ברוטו בחודש - זה הסף התחתון.

"למעשה, רק אם משפחה מצליחה לחסוך בשנה מסויימת 100 אלף שקל ומעלה מהכנסותיה, רק אז כדאי לה להתחיל ולבדוק את כדאיות המעבר לחברה בע"מ. אבל אם מרבית הנטו נצרך (לרבות תשלומי משכנתא ועזרה לילדים וכו'...) - אז אין מקום לחברה בע"מ. צריך לזכור שחברה בע"מ נושאת בחובה עלויות גבוהות יחסית של עד 30 אלף שקל בשנה.

אז מה יכול לעשות מי שמרוויח פחות? "כיום לשכיר ולעצמאי שלא מרוויח מעל ל-40 אלף שקל בחודש אין בעצם אין לעשות בכל הקשור לתכנוני מס שיעזרו לו להקטין את נטל המס, שעשוי להגיע גם לכ-50% משכרו. זאת בשונה מאותם בכירים בחברות הפרטיות והציבוריות ובעלי ההכנסות הגבוהות שהצליחו לתכנן את המס שלהם ולשלם מס נמוך יותר בעשרות אחוזים".

אבל זה לא הדבר הכי גרוע שקורה במדינה הזו. יש אוכלוסיות שלמות שלא משלמות כלל מס. למשל, העסקים שנפתחו על ידי הפליטים באזור התחנה המרכזית הישנה - שכלל לא משלמים מבס בגלל שהמדינה החליטה לא להתעסק איתם ולכם לא פותחת להם תיקים. קיימות עוד תת קבוצות ותת נושאים שאינם מטופלים על ידי שלטונות המס כראוי. מעבר לזה יש גם פעילות עסקית שמתרחשת באינטרנט והמדינה לא מצליחה לגבות ממנה מסים כראוי".

גם הכתבות האלה יכולות לעניין אותכם:

51% מהעסקים בישראל - לא מעסקים שכירים, בגלל שיקולי מס?

שיקולי מס: שכיר שמרוויח 25,000 שקל בחודש - שווה לו להיות חברה בע"מ?