ימים של הכרעות: הסדרי חוב בהיקף עצום של 12 מיליארד שקל (כספי ציבור!) לקראת סגירה, הנה 'הרשימה השחורה'

בחודשי יולי-אוגוסט החמים נהוג להסתפר אולי אפילו יותר קצר מהרגיל. הקיץ הזה המשקיעים בחברות ציבוריות במשק עומדים לספוג תספורות ענק בהיקף של יותר מ-12 מיליארד שקל. Bizportal מציג את הסדרי החוב הגדולים שצפויים להיות מוכרעים בימים הקרובים: מהרצל חבס עד נוחי דנקנר - הנה רשימת שומטי החובות.

בראש הרשימה עומד מי שייחסו לו גאונות פיננסית ועוד הרבה מחמאות - נוחי דנקנר שרכש בשנת 2003 את קונצרן אידיבי אחזקות מידי משפחת רקנאטי במחיר שפל. תחילת הדרך נראתה מצוינת: דנקנר נפטר מחברות כושלות והשביח את החברות שנותרו ושנרכשו. כל החברות בקבוצה נרתמו למשימה אחת - חלוקת דיבידנדים שיעלו במעלה הפירמידה בכדי שדנקנר ושותפיו יוכלו לשרת את חובות העתק לבנקים ומחזיקי אג"ח. ביום א' ימליץ אייל גבאי לביהמ"ש להעביר את השליטה באידיבי לנושים דנקנר צלח את הגל הראשון של המשבר הנוכחי, אך הגל השני תפס אותו עם המכנסיים למטה - החברות בקבוצה חטפו מכל הכיוונים, שווין ירד, ההפסדים גדלו וחגיגת הדיבידנדים הגיעה לקיצה. סלקום נפגעה מהרפורמות של שר התקשורת לשעבר משה כחלון, בנק קרדיט סוויס מהמשבר באירופה, שופרסל מהתחרות הקשה והמחאה החברתית, נכסים ובנין מההשקעות הגרנדיוזיות שירדו לטמיון בלאס ווגאס וכך הלאה שאר החברות בקבוצה.

קשה להעריך עד כמה דנקנר הפנים את הסיכוי הגבוה שלו לאבד את השליטה בקונצרן הגדול במשק, אך הוא בוודאי מתנהל לא נכון מול הנושים הרבים שלו. המשרדים המפוארים במגדלי עזריאלי, רכבי היוקרה, הנפוטיזם, משכורות העתק למנהלים בקבוצה ודנקנר עצמו שמושך את הזמן יותר מדי מבלי להבין שניסים כבר לא יקרו כאן כנראה.

• לרגל 70 למדינה: 7 הטייקונים שאיבדו את העצמאות
• מדנקנר ועד פישמן: יכולנו לזהות את הטייקונים השוקעים מזמן

שעון החול של דנקנר בקבוצת אידיבי הולך ואוזל כשמולו ניצב פיטבול - ג'רמי בלנק, נציג קרן יורק בישראל שרכש נתח נכבד בהאג"ח של אידיבי פיתוח. אחרי שהמשקיע היהודי ארגנטינאי, אדוארדו אלשטיין, נס על נפשו, התחייב דנקנר למצוא עד יום ה' משקיע אלטרנטיבי שיסכים להזרים 500 מיליון שקל. ביום ראשון צפוי אייל גבאי להמליץ לביהמ"ש המחוזי בת"א על מתווה להסדר חוב שבמסגרתו יאבד דנקנר את השליטה באידיבי.

אלביט נסחרה בשיאה בשווי של כמעט 6 מיליארד שקל, אך זיסר לא מכר מניות אלביט הדמיה עוסקת במרכזים מסחרים על ידי חברת הבת פלאזה סנטרס ובמוצרים רפואיים ע"י חברת אלביט מדיקל. זיסר הוא יזם בנשמתו ומאחוריו שורה של הצלחות ענק בהקמת מרכזים מסחריים במזרח אירופה, הרבה לפני שמרבית הישראלים גילו את האזור.

כשהחברה נסחרה בשיאה בשנת 2007 בשווי של כמעט 6 מיליארד שקל, זיסר יכול היה למכור חלק מאחזקותיו ולהיפטר מחוב ענק פרטי לבנק הפועלים בגובה של 1 מיליארד שקל. אלא שזיסר הרכיב משקפיים ורודים והמשיך להתגלגל עם ההלוואה.

עם פרוץ המשבר שווי הנכסים של אלביט הדמיה קרס, המימון נעצר ולא ניתן היה להמשיך לחלק דיבידנדים כדי לשרת את החוב של חברת אירופה ישראל הפרטית. הסכסוך הסמוי בין זיסר לבנק הפועלים הפך להיות גלוי ורווי יצרים ולאחרונה אושר לבנק למכור את מניות אלביט הדמיה ששועבדו לטובתו.

• אחרי דוחות פרטנר: חברות הסלולר סיימו לקצור את פירות ההתייעלות?
• פז: שיא ברווח לשנת 2024 - 650 מיליון שקל
• תוכן שיווקי "הקרנות הפאסיביות מהוות 60% מהענף"

במקביל להליך האישי של זיסר מול בנק הפועלים מתנהל מו"מ להסדר חוב בין אלביט הדמיה למחזיקי האג"ח שלה להם חוב של כ-2.5 מיליארד שקל. השבוע הצביעו מחזיקי האג"ח על מתווה להסדר חוב, אך עדיין אין הכרעה מסיבות טכניות. השופטת ורדה אלשיך תחליט בימים הקרובים באיזה דרך ייספרו הקולות וכך יוחלט האם לקבל את המתווה של החברה, שנכתב ביחד עם הקרנות הזרות יורק ו-DK פרטנרס.

מול הקרנות שרכשו 35% מהיקף האג"ח של אלביט הדמיה ניצבים המוסדיים הישראלים ומחזיקי אג"ח פרטיים שמתנגדים למתווה ומציעים מתווה יותר לוחמני. כך או אחרת ימיו הגדולים של זיסר מאחוריו ועתידה של אלביט הדמיה לוט בערפל.

דיוויד פדרמן: מכבי ת"א הפסידה. וגם פטרוכימיים מכבי תל-אביב הפסידה בחודש שעבר את האליפות למכבי חיפה, אך המכה הגדולה של דיוויד פדרמן השנה היא ככל הנראה המשבר בחברת פטרוכימיים. מפעלים פטרוכימיים בישראל שולטת בחברת בזן ונסחרת לפי שווי של 75 מיליון שקל בלבד אחרי שהמניה צנחה ב-60% מתחילת השנה. פדרמן שולט בחברה לצד יעקב גוטשטיין ואלכס פסל, אך שלושתם הבהירו שאין בכוונתם להזרים הון במסגרת הסדר חוב.

עד שמגמה זאת לא תשתנה מחזיקי האג"ח של פטרוכיימיים נתכוונים לנקוט בעמדה תקיפה ביותר וזה משתלם להם מאוד - הנכס המרכזי של פטרוכימיים הוא כאמור אחזקה של 31% בחבת בזן הנסחרת בשווי של כ-4 מיליארד שקל, כלומר שווי האחזקה כ-1.2 מיליארד שקל.

הצדדים החלו לנהל מו"מ להסדר חוב, אך ללא הצלחה יתרה ובינתיים החברה החליטה באופן חד צדדי על השהיית השתלומים למחזיקי האג"ח. פטרוכימיים מבקשת דחיית מועדי תשלומי קרן תוך תשלום ריביות שוטפות תמורת פיצוי למחזיקי האג"ח וקיצוץ הוצאות המטה.

פטרוכימים מגבשת מתווה מפורט להסדר חוב עם מחזיקי האג"ח ונושים נוספים (כמו בנק הפועלים וקרן בראשית) ובמקביל היא מתכוונת לפנות לבית המשפט ולבקש מיני של מומחה שילווה את הסדר החוב.

גם במקרה של פטרוכימיים הבעיה של חברת האחזקות היא שנכס הבסיס הפסיק לחלק דגיבידנדים. מצבה של בזן אינו מזהיר בגלל שילוב של מספר גורמים: השקעות ענק, הפסקת הזרמת הגז ממצריים, תנודתיות גבוהה במחירי הנפט והמשבר העולמי.

משפחת עופר יכולה לפתוח מספרה נקודה מעניינת היא המעורבות הגדולה של משפחת עופר בהסדרי חוב של חברות שנקלעו למשבר קשה. צים היא חברה בת בבעלות מלאה של החברה לישראל הנמצאת בשליטתם ובחברת חבס מחזיקה משפחת עופר 23%. חברת בזן (בתי זקוק לנפט) מוחזקת על ידי פטרוכימיים (31%) והחברה לישראל (37%) והיא המקור לבעיות של פטרוכיימיים.

משפחת עופר הייתה מעורבת בשנים האחרונות במספר הסדרי חוב שהיקפי ענק, חלקם עם מחזיקי אג"ח של חברות שבשליטתם וחלקם עם בנקים. השנה קרסה חברת בטר פלייס והותירה אחריה שורה ארוכה של נושים שלא יזכו לראות את מלוא כספם בחזרה. בשנת 2009 צים חתמה על הסדר חוב ראשון עם מחזיקי האג"ח שלה ובשנת 2008 חתמה טאואר מקבוצת החברה לישראל על הסדר חוב עם הבנקים לאומי והפועלים.

התקווה הייתה שהמשק העולמי ייצא מהמשבר הכלכלי, אך זה לא קרה עד היום וצים נדרשת שוב להסדר חוב. את הרבעון של השנה סיימה בהפסד של 112 מיליון דולר לעומת הפסד של 163 מיליון דולר ברבעון הראשון של 2012.

מחזיקי האג"ח של צים סרבו לבקשת החברה לדחות קבלת בטוחה של 25 מיליון דולר שאמורה הייתה להינתן להם עד יום חמישי (25.7), לסוף 2014. בחודש שעבר הציעה צים לנושיה תוכנית להמיר חוב של 1.4 מיליארד דולר (מתוך חוב של 3 מיליארד דולר) ל-100% ממניות צים - כלומר ויתור על השליטה בחברה.

חבס: כל הדרך משווי של 530 מיליון שקל לכ-5 מיליון שקל משפחת חבס נחשבה במשך שנים רבות למשפחת קבלנים עשירה שאי עמידה בתשלומים רחוקה ממנה כמרחק הקומה האחרונה ברוטשילד 1 למדרכה. בדומה לנוחי דנקנר צלחה החברה את החלק הראשון של המשבר, אך קרסה בהמשכו בגלל השקעת ענק בחו"ל.

חבס נסחרה בתחילת 2010 בשווי של יותר מחצי מיליארד שקל לעומת שווי של יותר מ-5 מיליון שקל היום. הרצל חבס התמקד בתחום דירות היוקרה בתל-אביב בתקופה של עליות מחירים. שני הפרויקטים המובילים של החברה היו שני מגדלי Yoo בפארק צמרת ומגדל רוטשילד 1.

הנפילה הכלכלית של חבס הגיעה מחו"ל, בשנת 2007 נכנסה החברה להשקעת ענק של כ-1 מיליארד שקל בקרן ריט הולנדית בשם NSI. ההשקעה בוצעה ביחד עם יעקב שחר, בעלי יבואנית הרכב "קבוצת מאיר" ומועדון מכבי חיפה.

באותם ימים ההשקעה הממונפת נחשבה לסולידית יחסית. מה כבר יכול לקרות לנדל"ן במדינה מערב אירופאית עם כלכלה חזקה. אלא שכמעט הכול השתבש והולנד נקלעה למשבר כלכלי שחלק מסימניו ירידה בתפוסה ובשווי של נכסים.

כמעט רבעון אחרי רבעון נאלצה חבס לבצע מחיקות בדוחות הכספיים שלה בגלל ההשקעה ב-NSI עד שבחודש מארס התייצב הרצל חבס מול מחזיקי האג"ח ובפנים חיוורות אמר "נפלה עלינו פצצת אטום".

מאז מנהלים הצדדים מו"מ להסדר חוב, תוך הכנסת משקיע חדש, אך ללא הצלחה. חברת אספן, הנמצאת בשליטת רוני צארום, ביטלה את תוכניתה להשקיע בחבס.

מחזיקי האג"ח של חבס כאילו מחזיקים בידיהם מעין אופציה על מניית NSI, שגם אותה הם עלולים לאבד אם מניית NSI תמשיך לרדת והבנקים המלווים יחלטו את הבטוחה - מניות NSI.