אדומות: 3 מניות המעו"ף שבשליטת עידן עופר התרסקו השנה - עד מינוס 41%

"תכלה שנה וקללותיה", כך נוהגים לאחל בראש השנה. החברה לישראל שבשליטת משפחת עופר, חטפה השנה בגדול מכל הכיוונים והיא מסיימת את תשע"ג בירידה של כ-30% בערכה לחברה בשווי של 12 מיליארד שקל. 6 מיליארד שקל משוויה נמחקו בשנה העברית החולפת.

עידן עופר מחזיק ב-51% ממניות חברה לישראל. חברת החזקות השולטת ב"צים" (100%), "כיל" (52%), "בזן" (37%) ו"טאואר" (37%). באופן פשטני ניתן לאמר שמשפחת עופר הפסידה "על הנייר" 3 מיליארד שקל בתוך שנה, אך היא עדיין נחשבת לאחת המשפחות העשירות בישראל.

אם מסתכלים מתחילת השנה, אי אפשר לפספס את התשואות הגרועות של המניות הגדולות בהן שולט עידן עופר. הטבלה הבאה של מניות המעו"ף בחיתוך תשואה שנתי תמחיש את המצב:

כיל: 27 מיליארד שקל נמחקו במהלך תשע"ג

האחזקה המשמעותית ביותר של החברה לישראל היא בחברת כיל יצרנית האשלג הענקית. כיל איבדה כ-40% משוויה בתשע"ג למחיר המשקף לה שווי של 32 מיליארד שקל. נשמע הרבה מאוד, אך בתחילת השנה כיל הייתה שווה 59 מיליארד שקל - מחיקת ענק של 27 מיליארד שקל. עידן עופר הפסיד "על הנייר" בשירשור 14 מיליארד שקל בכיל.

כיל היא החברת האם של חברות המפיקות אשלג, כימיקלים, פוספטים ודשנים. החברה חשופה למחיר האשלג בעולם - ככל שהוא עולה כך היא מרוויחה יותר. במחצית הראשונה של השנה מכרה כיל אשלג בממוצע של 409 דולר לטון, אך פירוק קרטל האשלג עלול להביא לירידה חדה במחיר לפחות מ-300 דולר לטון.

הודעת החברה הרוסית Uralkali בחודש יולי על פירוק קרטל האשלג התווספה למכה נוספת שנפלה על כיל חודש לפני כן. שר האוצר יאיר לפיד הקים את ועדת 'ששינסקי 2' שמטרתה לבחון את מדיניות התמלוגים ממשאבי הטבע. עם הלחץ הציבורי הגדול, כיל עלולה להגדיל את התשלומים למדינה עבור המחצבים שמהם היא נהנית.

צים: השקשוקה הפכה לספינה שעלולה לטבוע ומתחננת להסדר חוב

אחרי הביקורת על הפרטת חברת צים שכונתה "שקשוקה", מתברר שמדובר בחברה עם בסיס בעייתי ותלותי מאוד במחירי הספנות והדלק בעולם. בשנת 2009 חברת הספנות עברה הסדר חוב, אך כעת היא נדרשת שוב להסדר חוב בכדי לעמוד על הרגליים ולצלוח את התקופה הקשה.

אחרי שהגיע להסדרים שונים עם גורמים מממנים בעולם, ניסתה צים להגיע להסדר חוב עם מחזיקי האג"ח בישראל, להם היא חייבת כ-400 מיליון דולר. המו"מ לא הצליח עד היום, אך הוא נמשך והחברה לישראל מזהירה שתרים ידיים - כלומר תיתן לבעלי האג"ח את צים ותפסיק לתמוך בחברה.

עד שהצדדים יצליחו לחתום על הסדר חוב צים ממשיכה לשקוע, גם אם היא מצמצמת את הפסדיה לאחר שב-2012 הפסידה 433 מיליון דולר. ברבעון השני של השנה רשמה הפסד של 72 מיליון דולר (בנטרול הוצאות חד פעמיות בסך 24 מיליון דולר בגין הפרשה לפרישה מוקדמת של עובדים), לעומת הפסד של 110 מיליון דולר ברבעון הקודם.

טאואר: הרבה עסקאות והודעות לתקשורת; רווח נקי - עדיין לא

טאואר היא אחת ההשקעות הגרועות של החברה לישראל עם אחזקה של 37%. בדומה לצים, גם טאואר עברה לפני מספר שנים הסדרי חוב שונים וגם מנהליה אוהבים לדבר על הכנסות ו-Ebitda, אך לא על השורה התחתונה.

מתי טאואר תרוויח סוף סוף בסיכום שנתי? זה חלום שאולי יתגשם באיזה יום. בינתיים יצרנית השבבים ממגדל העמק ממשיכה להפסיד: את המחצית הראשונה של השנה סיימה בהפסד של 167 מיליון שקל בהמשך להפסד ענק של 262 מיליון שקל בשנת 2012 כולה.

המשקיעים לא נותרו אדישים לשורה התחתונה של טאואר והמניה נחתכה ביותר מ-40% בתשע"ג למחיר המשקף לה שווי של 760 מיליון שקל.

בזן: ירידה במרווחי הזיקוק והשקעות ענק הביאו להפסדים גדולים

בזן, או בתי זיקוק לנפט בשמה המלא, עוסקת ב-3 תחומי פעילות: מגזר הדלקים, מגזר הפטרוכימיה ומגזר הסחר. החברה לישראל מחזיקה ב-37% ממניות בזן, לצד בעל בית חלש - פטרוכימיים שבשליטת דוד פדרמן, המחזיקה ב-31%.

בזן הצליחה לצמצם את הפסדיה ברבעון השני של השנה בין היתר, הודות למעבר מלא לשימוש בגז טבעי, וכניסת מתקן המידן לפעילות. ההפסדים צומצו, אך הם עדיין קיימים ובגדול - 145 מיליון שקל במחצית הראשונה של השנה בהמשך ל-741 מיליון שקל בשנת 2012 כולה.

בזן נסחרת לפי שווי גבוה של 3.5 מיליארד שקל כיוון שלמרות ההפסדים מדובר בחברה גדולה וחזקה עם כוח רב בשוק הישראלי: עוסקת בזיקוק נפט גולמי ומוצרי ביניים. המניה נחתכה בתשע"ג בשיעור של כ-4%, צנוע יחסית למה שעברו יתר החברות בחברה לישראל.

המצבר של בטר פלייס התרוקן אחרי ששרפה כ-1 מיליארד דולר

שי אגסי, יזם ההי-טק המצליח, משך אחריו משקיעים רבים ונכבדים מישראל ומהעולם להאמין בחלום המכונית החשמלית שהוקם בשנת 2007. החברה לישראל החזיקה ב-29% ממניות בטר פלייס וההשתתפה בכל הזרמות ההון שהיו במשך השנים. בטר פלייס שרפה כ-1 מיליארד דולר מאז הקמתה.

אלא שהמודל העסקי לא עבד, אולי בגלל בעיות שיווק או חוסר תמיכה של הרגולטור. בכל מקרה - בשורה התחתונה בטר פלייס לא הצליחה למכור מספיק מכוניות שיצדיקו את מבנה ההוצאות השמן שלה. בחודש מאי לעידן עופר נמאס והוא החליט שהחברה לישראל לא תזרים יותר כסף לבור הזה שנדמה שאין לו תחתית.

אחרי שנסגרה הפעילות בחו"ל, הוחלפו מנהלים (כולל הדחת אגסי), פיטורי עשרות עובדים, הערת "עסק חי" והפסדי עתק - הוגשה לבסוף בקשת פירוק והחלום על הנפקת ענק של בטר פלייס נגוז. החברה לישראל הענקית יכולה להכיל הפסד כזה, אך שהוא מצטרף לשורה של מכות בשנה אחת, זה כואב מאוד. משפחת עופר צריכה להתפלל "תכלה שנה וקללותיה - תחל שנה ובירכותיה", אולי תשע"ד תאיר לה פנים.