אפקט אסד: "מדד הפחד" בת"א השתולל בשבועיים האחרונים - וכעת צולל 9.7%
אחרי חודשים ארוכים של דשדוש תוך תנודות קלות בלבד, מדד ה'ויקס' התל אביבי משתולל בחודש האחרון. היה זה ב-14 באוגוסט שהמדד נגע בשפל תוך יומי של 8.6% ומאז חגיגה - בניצוחו של בשאר אסד וההססנות של אובמה.
הבוקר מדד ה'ויקס', שהינו המדד הבוחן את סטיית התקן במעו"ף, צולל 8% ברקע לעלייה של 0.8% במדד המעו"ף. אתמול נפל המדד ב-5% כאשר המעו"ף עלה 1.2% ויום קודם לכן הויקס קפץ 12.88%. עוד אחורה, הויקס רשם החודש זינוק יומי של 24% ונפילה של 16%.
בבורסה בת"א אין כרגע מדד ויקס מפורסם ולכן גם אין תעודת סל על הויקס. הנתונים בכתבה זו הינהם מתוכנת 'סופר-ביזפורטל' שמבצעת את החישוב ומציגה את הנתון. עבור אלה הרוצים להיחשף לממד התנודה בשוק, הדרך הפשוטה (לקנות כביכול את הויקס) היא קניית אוכף (Call+Put) על הכסף - כלומר אם המדד ב-1190, אז קניית call 1190 ו-put 1190. זה מחייב גידור דינמי אם המדד זז יותר מידי. אם הוא זז "הרבה" - למעשה נשארים עם אופציה עמוקה ששקולה להחזקה ממונפת במדד - משהו שהוא רווחי (טוב למחזיק) אך כבר פחות חשוף לסטייה עצמה - אם רוצים להישאר חשופים לסטייה יש לגלגל את האוכף לכיוון הכסף, כלומר למכור את האוכף הקודם (שהרוויח) וקנייה של אוכף על הכסף.
כמובן שניתן גם לעשות גם שורט VIX ע"י מכירת אוכף (במקרה זה - כדאי לריטייל הקטל לקנות קצוות (למשל +-60 נקודות) על-מנת להגביל חשיפה בנודה גדולה).
נציין כי נהוג לכנות את מדד הויקס גם 'מדד הפחד', כלומר לצאת מתוך נקודת הנחה שכאשר השוק בפאניקה (כלומר נופל) אז הויקס מזנק. זה נכון (ראו מקרה אסד), אבל הויקס עולה בשל כל תנודה קיצונית, גם אם היא אירוע חיובי (למשל שורט סקוויז שמקפיץ את המעו"ף, יקפיץ גם את הויקס). בגדול, ה-VIX מתמחר את חוסר הוודאות העתידית (מעלה או מטה) של ערכי המדד העתידיים. בעניין זה נציין כי אם אובמה יתקוף בסוריה, ניתן להניח שה'ויקס' התל אביבי יגיב למהלך.
הבוקר הויקס מאבדת כ-8% ונסחר ברמה שח 11.7%, זאת לאחר שרק בסוף ספטמבר קפץ הויקס עד לרמה של 16%.
- 3.מתעניין 10/09/2013 16:08הגב לתגובה זומה זה כול המושגים הללו? מה הקשר לפחד?
- 2.למה כל הזמן אתם משדלים להמר במעוף? (ל"ת)קובי 10/09/2013 13:48הגב לתגובה זו
- סוחר 10/09/2013 15:42הגב לתגובה זוניתן לעשות פעולות רבות שאינן הימור במעוף (גידור, וכן חשיפה לשוק). אך אם אתה בוחר להמר - הpayout במעוף הוא הרבה יותר מהלוטו, טוטו, קזינו, או פורקס. מדובר בשוק משוכלל בו אתה מקבל מחיר הוגן, ומשלם עמלה קטנה בלבד (אם אתה מתמקח עם הבנק, או פועל בחבר בורסה שהוא לא בנק).
- 1.יופיטר שוקי הון 10/09/2013 10:49הגב לתגובה זומדד הפחד ידוע לי מה זה אבל כל השאר לא היבנתיי כלום!!!!!

המחקרים שחושפים איך אפליקציות המסחר הורסות את תיק ההשקעות שלכם
חוקרים מהאוניברסיטאות המובילות בעולם ניתחו את התנהגותם של משקיעים וגילו: המעבר למסחר באפליקציות מוביל להפסדים; הסיבה: שילוב הרסני של טכנולוגיה, פסיכולוגיה והטיות קוגניטיביות
השנה היא 2010. משקיע ממוצע פותח את תוכנת המסחר במחשב הביתי, קורא דוחות כספיים, מנתח נתונים, בודק גרפים ורק אז מקבל החלטת השקעה. במהירות קדימה להיום - משקיע שוכב במיטה בשעה 22:17, גולל בפיד של אינסטגרם, רואה התראה שמניית אפל ירדה 2%, ותוך 10 שניות מוכר את כל האחזקות שלו. ברוכים הבאים לעידן החדש של שוק ההון, עידן שבו אפליקציות המסחר הפכו את המסחר לנגיש, מהיר, מרגש,. עידן שבו הרשתות מוצפות ב"מומחים" למניות, עידן שבו משקיעים חדשים הם לא באמת משקיעים - אלא מהמרים.
המשקיעים החדשים נולדו לאפליקציות המסחר, אבל גם משקיעים וותיקים הופכים להיות מכורים יותר לנוחות, לריגושים, "למשחק", ומקבלים החלטות מהירות שהם יותר הימורים מאשר השקעות. בורסה היא לא קזינו. נסחרות בה חברות עם ערך ומי שבודק, מנתח ומשקיע לאורך זמן, מקבל תמורה. השקעה בבורסה נשענת על הבנה, מומחיות וניתוח. הימור מנגד נשען על מזל. בהימור לרוב מפסידים. מחקרים מוכיחים שמסחר באפליקציות גורם לכם להפסיד יותר מאשר במסחר במערכות אחרות. כלומר, הנגישות, המהירות, הפיתוי הופך את ההשקעה להימור - ככה אתם מפסידים אלפי דולרים בשנה.
למעשה, העידן הדיגיטלי הבטיח ל"דמוקרטיזציה של שוק ההון". אפליקציות מסחר נוחות ונגישות אמורות היו להפוך כל אחד למשקיע חכם ומיומן. אבל סדרת מחקרים אקדמיים מהשנים האחרונות חושפת תמונה הפוכה: הטכנולוגיה שאמורה הייתה לעזור לנו דווקא פוגעת בביצועי ההשקעות שלנו באופן דרמטי.
המחקר המרכזי: השקעות חכמות?
המחקר המקיף ביותר בתחום פורסם תחת הכותרת "Smart(Phone) Investing? A within Investor-Time Analysis of New Technologies and Trading Behavior" על ידי צוות חוקרים בינלאומי: אנקיט קלדה (Assistant Professor of Finance מאוניברסיטת אינדיאנה), בנג'מין לוס (Associate Professor מאוניברסיטת הטכנולוגיה של סידני), אלסנדרו פרביטרו (Associate Professor of Finance מאוניברסיטת אינדיאנה) ופרופ' אנדראס האקת'ל (Professor of Finance מאוניברסיטת גתה בפרנקפורט).
המחקר, שניתח התנהגות של אלפי משקיעים גרמנים לאורך מספר שנים, מצא שהמעבר מפלטפורמות מסחר מסורתיות לאפליקציות סמארטפון מוביל לעלייה דרמטית בנפח המסחר ולירידה בביצועים. החוקרים תיעדו שמשקיעים שעברו לאפליקציות הגבירו את פעילות המסחר שלהם באופן משמעותי, תוך כדי נטילת סיכונים גבוהים יותר והחזקת תיקים פחות מגוונים.

כמה יפסידו הבנקים מהורדת הריבית?
אחרי הפסקת האש, עסקת החטופים ומדד המחירים המפתיע, הריבית בדרך למטה וזה רק שאלה של עד כמה עמוק היא תרד; ברקע הבנקים מאבדים גובה, ועולה השאלה: עד כמה הבנקים יושפעו מהורדת הריבית?
למרות שבבנק ישראל אמרו אתמול שלא יורידו את הריבית “לפני הזמן”, כולם מבינים שהזמן הזה מתקרב. העסקה לשחרור החטופים, הפסקת האש וההתייצבות הביטחונית, יחד עם מדד המחירים לצרכן שפורסם אתמול והפתיע כלפי מטה (מדד
המחירים בספטמבר ירד ב-0.6%; גם מחירי הדירות ירדו ב-0.6%; מה זה אומר להמשך?), מחזקים את ההערכות שהריבית תרד כבר בהחלטה הקרובה, ושתהליך ההפחתה יימשך גם אל תוך השנה הבאה. אחרי כמעט שנתיים של סביבת ריבית גבוהה, עולה השאלה איך הורדת הריבית תשפיע על הבנקים,
שנהנו עד כה מתקופה שהייתה כמעט חלומית מבחינתם עם רווחים חסרי תקדים.
בסוף היום, מודל הרווח של הבנקים מהריבית דיי פשוט: הם מרוויחים על ההפרש שבין מה שהם גובים על ההלוואות למה שהם משלמים על הפיקדונות. כשהריבית במשק גבוהה, ההכנסות על הלוואות ומשכנתאות
מזנקות, אבל כשהריבית תרד, הם ירוויחו פחות על אותן הלוואות. במקביל גם ההוצאות שלהם על פיקדונות יקטנו, כי הם ישלמו לציבור פחות ריבית על החסכונות. אלא שזה לא מתאזן אחד לאחד, ההכנסות יורדות מהר יותר והן גדולות יותר, וההוצאות יורדות לאט יותר והן קטנות יותר, כך
שבמאזן הכולל הבנקים צפויים להרוויח פחות.
צריך לזכור שהבנקים מרוויחים כסף ממספר מקורות: עמלות מניהול חשבון, פעולות בשוק ההון, המרות מט"ח, כרטיסי אשראי, וכן גם השקעות כמו גם מקורות נוספים, אבל הרווח העיקרי של הפעילות נמצא בהכנסות נטו מריבית, המרווח שבין הריבית שהם גובים על הלוואות לריבית שהם משלמים על פיקדונות שמהווה מעל 70% מהיקף ההכנסות של הבנקים.
בשנים האחרונות המרווח הזה זינק לשיאים שלא נראו כאן שנים. הריבית הגבוהה הגדילה את ההכנסות מריבית בקצב מהיר יותר מהוצאות הריבית על הפיקדונות, בעיקר משום שחלק גדול מהציבור מחזיק כספים בעו"ש והריביות על הפיקדונות לא צמחו כמו הריביות על ההלוואות. זו הייתה תקופה שבה כל העלאת ריבית ירדה לשורה התחתונה של הבנקים, והובילה לרווחים היסטוריים.
- דוחות הבנקים בארה"ב: רווחים מזנקים ותחזיות מעודדות
- בנקאים בג'ינס: על הביצועים של זרועות ההשקעה של הבנקים - מי עשתה קופה?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
אבל גם הפרק הזה מתקרב לסיום. כשהריבית יורדת, ההכנסות מריבית, קרי
מהלוואות, משכנתאות ואשראי עסקי, מצטמצמות. במקביל, גם הוצאות הריבית של הבנקים על הפיקדונות יורדות, אבל לא באותו קצב. התוצאה היא שחיקה מסוימת במרווח הריבית, ובמילים פשוטות, ירידה ברווחיות.