אהוד בן ש"ך: "הייתה היסטריה מוחלטת, ויש תמונה אחת שלא אשכח לעולם"
אהוד בן ש"ך היה בן 20 במלחמת יום הכיפורים, שבוע לפני סיום קורס קצינים. איש העסקים, לשעבר מבעלי השליטה בחברת פז, שלחם באוקטובר 1973 בחזית הדרום מספר ל-Bizportal על חוויותיו מהמלחמה ועל התובנות שלו. אחיו מודי בן ש"ך מספר בכתבה נפרדת על הקרבות של גולני בחרמון.
בן ש"ך (60), התגייס לצה"ל בשנת 1971 ושירת כלוחם בשיריון. אחיו הבכור, מודי (מרדכי) שירת כלוחם ברמת הגולן. לאחר שנפצע נשלח לבית הבראה באשקלון, שם פגש חבר שנלחם ברמת הגולן שסיפר לו על הקרב הנורא של גדוד 51 בחרמון. "הדם אזל לי בגוף כי ידעתי שאחי מ"פ בגדוד", הוא מספר.
בן ש"ך: "ביום שישי הורידו אותנו בבהלה לסיני. לקחנו את הטנקים של אביגדור קהלני שעלה לרמת הגולן עם הגדוד שלו, חימשנו אותם כל הלילה ובשעה 14:00 היינו כבר ברפידים. מיגים הפגיזו אותנו ולקח לנו 4 שעות להגיע לקו. זו אחת הסיבות שאח"כ הדיחו את גורודיש. אחרי לילה נוראי (בין שבת לראשון). נשארנו עם הטנק שלי, של המג"ד ועוד טנק, 3 טנקים מתוך 30. היתר נפגעו או שקעו בביצות שלא ידענו על קיומם".
בן ש"ך: "במוצב מפרקת. בליל שבת נכנסנו למוצבים לפנות פצועים ובמקביל נלחמנו במצרים שחצו את התעלה. יכולנו לפנות את כל המוצב, אבל בגלל שהייתה פאניקה ולא הבינו באיזה מצב חמור אנחנו לא איפשרו לפנות את כולם אלא רק פצועים. כל מי שלא פינינו מת או נתפס בשבי. אחת התמונות שלא אשכח לעולם היא של חייל שיוצא מהבונקר עם תחבושת בראש ורוצה שנפנה אותו ואחריו רץ חייל ואומר שהוא מתחזה ושהוא לא פצוע. הייתה היסטריה כללית".
ברח מבית ההבראה באשקלון וחזר להילחם בתעלה
בן ש"ך: "ב-7 באוקטובר חטפנו בבוקר מטח של טילי סאגר והטנק שלנו נפגע פגיעה ישירה. נפצעתי מרסיסים ופוניתי לבי"ח השרון בפתח תקווה. לאחר מכן פוניתי לבית הבראה באשקלון. שם פגשתי חיילים שעברו טראומות של התקפות מטוסים ועם כל רעש של מטוס שלנו הם נכנסו מתחת למיטות בפאניקה. למחרת בבוקר, למרות שלא הייתי כשיר ברחתי מבית ההבראה לג'וליס וקיבלתי מחלקת טנקים.
חזרתי לתעלת סואץ, מעשה אמיץ ולא שקול מספיק כי ידעתי מה היה שם ובדרך אני לא מבין למה אני עושה את זה. החזרה למלחמה הייתה סוג של חוויה מתקנת להתחלה של המלחמה ובמידה מסוימת הפחיתה את הטראומה של היממה הראשונה".
- קנבוטק משנה כיוון: מו"מ למיזוג עם חברת ביומד המפתחת טיפול לדיכאון
- צילו בלו קופצת ב-11%, אס.אר אקורד נופלת ב-11.5%; ת"א 90 עולה ב-0.7%
- תוכן שיווקי "הקרנות הפאסיביות מהוות 60% מהענף"
בן ש"ך סופח לחטיבה 217 של אל"מ נתק'ה ניר תחת אוגדה 162 של האלוף אברהם אדן בתפקיד מ"מ טנקים. בן ש"ך נלחם באזור תעלת המים המתוקים - חייץ חקלאי כ-1 ק"מ מערבית לתעלת סואץ וליד חופי האגמים המרים. לאחר המלחמה נשאר עוד 4 חודשים במצרים ולאחר מכן מונה לתפקיד מדריך בקורס קציני שריון, שם עסק בשיקום ובניית מערך הקצינים.
מה התובנות שלך מהמלחמה?
בן ש"ך: "באפריל 1974 ועדת אגרנט הדיחה את הרמטכ"ל דוד אלעזר ואת אלוף פיקוד הדרום שמואל גונן (גורודיש) וניקו כביכול את ראש הממשלה גולדה מאיר ואת שר הביטחון משה דיין. בשבילי זה היה כמו סכין בגב שגם סובבו אותה ונשבעתי שיום אחד אעשה פרויקט על קו פרשת המים הזה. ועדת אגרנט היא ראשית תופעת הכסת"ח שהפכה למגפת מדינה."
"מדינה צריכה תוכנית לטווח ארוך בכל תחום ולא רק להגיב לאירועים או להתגונן כפי שעשינו במלחמה. לצערי הרב אנחנו עד היום לא מבינים את מגבלת הכוח שלנו ואת הצורך לקחת סיכונים בשלום כמו שאנו מוכנים לקחת סיכונים במלחמה. בלעשות שלום יש סיכונים אבל אין ברירה אלא לקחת אותם כי לא נוכל לחיות כאן על חרבנו לנצח".
בן ש"ך הפיק את הסרט התיעודי "כאילו לא הייתה מלחמה", שזה מבחינתו כאילו לא למדנו כלום. לדבריו: "בשנת 1996 ראיתי שוב את היהירות והכוחנות וחוסר הבנת מגבלת הכוח שביבי שידר אז כראש ממשלה ולכן הקמתי עמותה לחינוך ומנהיגות שבמסגרתה הופק הסרט".
הסרט מתמקד בדילמות אישיות של לוחמים ובעיקר באחריות של מנהיגים ואחריות של האזרח הקטן. "חוסר הבנה בשני אלה הובילו אותנו לאסון מלחמת יום הכיפורים". הסרט משמש כבסיס לפרויקט חינוכי בבתי ספר, מוסדות אקדמים,גופים עסקיים וכדומה.
מה היה אפשר לעשות לפני המלחמה?
בן ש"ך: "מנהיגים פחדו להוביל אסטרטגיה במסגרתה יש ויתורים וצעדים לא פופולארים. כמו יוזמות רבות שהיו לפני המלחמה (נחום גולדמן, גונאר יארינג, הנרי קיסינג'ר, ואנואר סאדאת) שכולן נדחו על ידנו כאילו אדמת סיני קדושה. היה צריך אלפי הרוגים בסיני כדי להחזיר את האדמה".
זאת אחריות של מנהיגים. מה אחריות האזרח?
בן ש"ך: "משמעות האחריות של האזרח היא לדפוק על השולחן ולשאול שאלות. לא לסגוד לכוח ולכריזמה של מנהיגים. חטא העיוורון והיוהרה של המלחמה התחיל בששת הימים".
בן ש"ך השתחרר מצה"ל בדרגת סרן והצטרף לחברה המשפחתית פטרולגז שהתמזגה בשנת 1997 עם פזגז וכך נוצרה חברת פז נפט. היום הוא עוסק בתחומי הנדל"ן והאנרגיה בישראל ובחו"ל תחת החברות פטרולגז, נאוסיטי, קניאל וקרן פועלים נדל"ן.
- 6.ג 15/09/2013 08:14הגב לתגובה זווכל השאר בבל"ת.
- פיני1 08/06/2021 17:21הגב לתגובה זוהיה אפשר לסגת לתעוזים עשרה קילומטר מהתעלה ולאפשר פתיחת התעלה, כך היה נותן חמצן לכלכלה המצרית והיה איום מתמיד על המשך הפעלתה, אבל היו לנואת גולדה ודיין שלא עשו זאת ובנו את המחדל
- 5.הוא התפשר אחרי המלחמ 15/09/2013 02:18הגב לתגובה זוהאדון הנכבד עושה רציונליזציה לעמדותיו הפוליטיות אך העובדות היו שונות. האמריקאים לא היו משוכנעים שפני סאדאת לשלום ולאוריינטציה מערבית וגם התנאים שלו היו בלתי מתקבלים על הדעת (נסיגה מכל השטחים כולל ירושלים וזאת ללא סידורי ביטחון וללא שלום מלא)
- 4.באוסלו לקחנו סיכון, עלה ב 1700 הרוגים, אתה מבסוט? (ל"ת)דן 14/09/2013 20:15הגב לתגובה זו
- 3.פישלנו בגדול ולא למדנו כלום !! מלחמת לבנון 2 לדוגמא (ל"ת)שושקה 14/09/2013 16:42הגב לתגובה זו
- 2.דני א 14/09/2013 13:42הגב לתגובה זואם הערבים רואים שאתה משתוקק לשלום הם מסיקים וגם בצדק שאתה פחדן הדרך לשלום היא רק אם נהיה חזקים לכן מה שמציע איש העסקים טוב רק בעסקים בעצם מצרים לא כיבדה את ההסכם שלום עובדה שאני לא יכול לבקר במצרים וגם חצי האי סיני הפך למרכז טרור שהוקם בעזרת חוסני מוברק ה"צדיק"
- 1.איתן 13/09/2013 18:31הגב לתגובה זוהנרי קיסינגר טען : וגולדה אישרה טענת קיסינגר לשאלת תחקירן- בשעה 0500 התקשרתי בקו האדום ומסרתי לגולדה כי כי לפי מידע ממקור מוסמך ( מי המקור ?!) מצרים תפתח במלחמה היום בשעה 1600( בפועל היה 13.55) שרי הממשלה החשובים כמו אלון הסגן וגלילי היוץ של גולדה היו בצפון במקום להיות בחדריהן במלון בירושלים למצב שצריך ישיבה וו בטחון להחלטות מיידיות- כשהיה ידוע כבר יומיים קודם שיש כוננות גבוהה יום יומיים קודם לכן גייסו את כל מובילי הטנקים- והיה מחסור
- tr 14/09/2013 12:47הגב לתגובה זומדיי שאפשר היה למנוע אותו על ידי מתקפת מנע לפני שהמצרים החלו בתקיפה,כשל של החלטה ,הוד המליץ ודיין התנגד וגולדה הסכימה עם דיין ,עצוב