חוק הריכוזיות עבר בקריאה שניה ושלישית; "פירמידות - רק במצרים"

הסוף לריכוזיות: מליאת הכנסת אישרה הערב (ב') בקריאה שנייה ושלישית את חוק הריכוזיות. הצעת החוק הארוכה עברה פה אחד לאחר דיון ממושך, ובכך באו אל סיומם חודשים ארוכים ואינטנסיביים של דיונים בחוק בוועדת הכספים.

החוק אושר לאחר שוועדת הכספים החמירה חלק גדול מסעיפיו והחילה אותם על גופים רבים שלא נכללו בו בתחילה. חוק הריכוזיות משנה סדרי עולם מבחינת המשק והכלכלה בישראל בשלושה עניינים מרכזיים:

1. חיוב שקילת שיקולי ריכוזיות ותחרותיות בעת הקצאת משאבים של המדינה (בתחומי התשתיות, משאבי טבע, תקשורת וכד').

2. הגבלת השליטה בקבוצה עסקית לשליטה בשתי שכבות פירמידיאליות לכל היותר.

3. הפרדת השליטה בין גוף פיננסי משמעותי (בנק, קרן השקעות וכד') לבין השליטה בגוף ריאלי משמעותי (רשתות שיווק מזון, חברות סלולר, חברות בניין וכד'). עוד קובע החוק, כי רוב חברי הדירקטוריונים בחברות הציבוריות יהיו מטעם הציבור.

רשימת התאגידים הפיננסיים והריאליים המשמעותיים תגובש ע"י הוועדה לצמצום הריכוזיות שבראשה יעמוד הממונה על ההגבלים העסקיים. עוד נקבע, האיסור על תאגיד ריאלי משמעותי להחזיק באמצעי שליטה בגוף פיננסי משמעותי, אופן מינוי דירקטורים במבטחים או בקופות גמל ללא שולט, הוראות לעניין ניגוד עניינים ועוד. גורמים שטרם פרסום החוק מחזיקים בו-זמנית בגוף ריאלי משמעותי ובגוף פיננסי משמעותי, יהיו רשאים להמשיך להחזיק בהם, בטרם יצטרכו להכריע ממה הם נפטרים, במשך 4 6 שנים לכל היותר.

• הלירה המצרית נפלה מתחילת השנה ב-20%. האינפלציה: 32%

"פירמידות, ניתן יהיה לראות רק במצרים"

יו"ר ועדת הכספים, ח"כ ניסן סלומינסקי (הבית היהודי), שהוביל את אישור החוק אצלו בוועדה, אמר כי "אישור חוק הריכוזיות הינו בשורה חשובה ומעודדת לעתיד המשק והכלכלה בישראל. היום שינינו בצורה רדיקלית את מבנה המשק העתידי והתאמנו אותו לצרכים ולאינטרסים האמיתיים של הציבור. אם עד היום כספיו של הציבור הרחב נוצלו ע"י מספר מצומצם של בעלי הון להגדלת רווחיהם בלבד, הרי שמעתה הכספים והרווחים שיופקו מהם יחזרו אל הציבור. החסכונות ובייחוד כספי הפנסיות יהיו מוגנים הרבה יותר מאשר בעבר. בהחלט ניתן לומר כי היום נפל דבר בישראל וכי מעתה, פירמידות, ניתן יהיה לראות רק במצרים".

סלומינסקי הוסיף, כי "אישור החוק הוא בשורה של ממש למעמד הביניים ואף לשכבות החלשות, הוא יוביל להגברת התחרות ברוב ענפי המשק, יפחית את כוח השפעתם של בעלי ההון על מקבלי ההחלטות ויעמיד את האינטרסים של הציבור בראש סדר העדיפויות הכלכלי והמשקי של המדינה".

שלוש הסוגיות העיקריות בחוק:

1. שקילת שיקולי ריכוזיות כלל משקית ותחרות ענפית בעת הקצאת משאבים של המדינה בזיכיונות או ברישיונות בתחומים השונים: תשתיות (סלילת כבישים וכד'), משאבי טבע (קידוחי גז ונפט ועוד), תקשורת ועוד. הדבר כולל התקשרויות של המדינה בחוזה או העברת החזקה בשיעור משמעותי לגורמים פרטיים. לצורך כך, הממונה על ההגבלים העסקיים יוגדר גם כממונה על בחינת הריכוזיות והגברת התחרות ויהיה עליו לגבש רשימת גורמים ריכוזיים. סלומינסקי אמר בעניין זה, כי "מהיום, לא יהיה עוד מצב שבו גורם כלשהו, לרבות בעלי הון, יקבלו לידיהם נכסים ציבוריים ללא בחינה ועיון מדוקדק של יכולות, של ריכוזיות, של עמידה בתנאים וכד'".

• פוטומיין משקיעה מיליונים בפרסום - אבל המשתמשים הפעילים בירידה
• כמה מרוויחים הבכירים בטבע?
• תוכן שיווקי "הקרנות הפאסיביות מהוות 60% מהענף"

2. פירוק פירמידות עסקיות: הגבלת השליטה בחברות במבנה פירמידיאלי לשתי שכבות לכל היותר. חברת שכבה שתפר את הוראות החוק בעניין זה, ימונה לה נאמן והחלטות שהתקבלו קודם למינויו יהיו חסרות תוקף. החוק בעניין זה יחול מיד עם פרסומו, אך חברות שביום פרסום החוק הן כבר חברות בעלות שכבה שנייה ויותר, תהיינה רשאיות להמשיך לשלוט בחברות שכבה אחרות בין 4 ל- 6 שנים מיום פרסום החוק. במהלך תקופה זו, בעלי שליטה בפירמידות עסקיות יהיו צריכים להיפטר (למכור חברות שבבעלותם) מחברות שכבה מעבר לשכבה שנייה.

3. הפרדה בין גוף פיננסי משמעותי לבין תאגיד ריאלי משמעותי: גופים פיננסיים: גופים מוסדיים, מנהלי קרנות השקעות, תאגידים בנקאיים וכד', ששווי נכסיהם עומד על 40 מיליארד ויותר. תאגידים ריאליים משמעותיים כגון, חברות בנייה, רשתות שיווק מזון, חברות סלולר, גופים יצרניים שונים, שמחזור המכירות שלהם עומד על 6 מיליארד שקל ויותר, או במקרה של מונופול, שמחזור המכירות שלהם עומד על 2 מיליארד שקל ויותר.